אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש בביקורת חריפה על בנק דיסקונט: נותן אשראי לאנשי עסקים ידועים ללא ביטחונות צילום: עמית שעל

ביהמ"ש בביקורת חריפה על בנק דיסקונט: נותן אשראי לאנשי עסקים ידועים ללא ביטחונות

שופטת המחוזי, מיכל אגמון-גונן דנה בתביעה שהגיש הבנק נגד חברת א.ב. אסבר ואיש העסקים אסף ברזני. "אשראי בגובה של 4 מיליוני שקלים ניתן לחברה חדשה, חסרת כל פעילות עסקית, וזאת רק משום שבעל החברה, או אחיו, הינם אנשי עסקים מוכרים ומבוססים לכאורה", נכתב בפסק הדין

16.02.2015, 12:53 | זוהר שחר לוי
בית המשפט בביקורת חריפה על בנק דיסקונט: "התגלתה תמונה מדאיגה ביותר באשר לקלות הבלתי נסבלת שבה מעמיד בנק מסחרי בישראל אשראי בגובה מיליוני שקלים, ללא כל בחינה או בדיקה של מקבל האשראי. התנהלות הבנק במקרה זה היא בעייתית וחמורה וזאת בלשון המעטה שבהמעטה".

דברים חריפים אלו נכתבו על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן שדנה בתביעה שהגיש בנק דיסקונט בשנת 2009 נגד חברה בשם א.ב. אסבר ניהול ופרויקטים וכנגד איש העסקים אסף ברזני, הערב לחברה.

קראו עוד בכלכליסט

לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט, צילום: רון קדמי לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט | צילום: רון קדמי לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט, צילום: רון קדמי

הבנק הגיש את התביעה בסדר דין מקוצר, כלומר בדרישה לחייב את הנתבע מבלי לתת לו אפשרות להתגונן בפניה בטענה כי החברה חייבת לה כ-4.4 מיליון שקל.

הנתבעים ביקשו להתגונן בפני התביעה ובמהלך הדיונים בתיק התברר כי האשראי ניתן על ידי הבנק ללא איזונים ובלמים כלל, למעט ערבות אישית של ברזני וזאת על סמך העובדה שברזני ואחיו, אמנון ברזילי, שהיה בעבר יבואן סובארו, הינם אנשי עסקים בכירים. כן נסמך הבנק על היכרות עם בן אחיו של ברזני, איציק חממי, שהיה מנכ"ל חברת גמול השקעות.

אף שהשופטת אגמון-גונן מצאה סתירות ואי דיוקים בגרסתו של ברזני, היא קיבלה את התביעה של הבנק. אולם, עיקר פסק הדין הוקדש ל"קלות הבלתי נסבלת" שבה מעניק הבנק אשראי ללקוחות ולאופן התנהלותו. בשל כך, לא חויב הנתבע בהוצאות משפט והשופטת הורתה על העברת העתק מפסק הדין למפקח על הבנקים.

"לא מצאתי כל הסבר על שום מה מצא הבנק לנכון לפרוק את עצמו, במקרה זה, מכל חובותיו הבסיסיות ואחריותו לשמור על יציבותו הכלכלית, ורב הסתום על הנגלה", הבהירה אגמנון-גונן. "אין ספק, כי התנהלות זו מחייבת בדיקה ובחינה של הרשויות המוסמכות".

לפי פסק הדין, מהראיות שהתבררו במסגרת ההליך עולה, כי הבנק, התובע, העמיד אשראי בגובה 4 מיליוני שקלים לחברה חדשה, חסרת כל פעילות, כאשר הבטוחה היחידה שהבנק דרש לצורך כך היא ערבותו האישית של הנתבע, "שהינו איש עסקים מוכר ומבוסס לכאורה".

לפי השופטת, חומרת הדברים התבררה במלוא עוצמתה במהלך עדותה של נציגת הבנק, צהלה כספי. מהעדויות של בכירה בבנק, שעסקה בניהול החשבון, עלה כי האשראי ניתן למעשה על סמך היכרות של בכירים בבנק עם בן אחיו של ברזני, איציק חממי שהיה מנכ"ל חברת גמול השקעות, והיותם של ברזני ואחיו, אמנון ברזילי, אנשי עסקים בכירים (ברזילי היה בזמנו בחברת מטיס קפיטל בעלת השליטה ביפנאוטו).

לפי פסק הדין, עדויות אותה מנהלת בבנק העלו פרקטיקות בעיתיות של מתן אשראי ללא בטוחות, כאשר בתחילת הדרך היו בידי ברזני, לדבריו לפחות, נכסים בשווי מיליוני יורו. עוד התברר, מעדויות הבנק עצמו, כי גם כאשר התברר שהחברה לא תוכל לפרוע את החוב, העמידו לרשותה אשראי נוסף, לצורך עריכת עסקאות ספקולטיביות בתקווה שאלו יכניסו כספים לכיסוי החוב, גם כאן ללא כל בטוחות, בשל אמירות של אחיו של הנתבע, אמנון ברזילי, שהוא ואחיו ידאגו לכיסוי החוב.

"הנה כי כן", נכתב בפסק הדין, "אשראי בגובה של 4 מיליוני שקלים ניתן לחברה חדשה, חסרת כל פעילות עסקית, וזאת רק משום שבעל החברה, או אחיו, הינם אנשי עסקים מוכרים ומבוססים לכאורה, כשמבקש האשראי מנפנף בדו"ח עושר אישי, אשר כלל לא נבדק על ידי כל גורם שהוא בבנק". עוד נכתב כי התנהלות הבנק היא אף חמורה יותר שכן כשהחברה צברה יתרת חוב משמעותית וכבר היה ידוע לבנק שמדובר בחוב בעייתי, נציגיו אפשרו לנתבעים ליטול הלוואה ספוקליטיבית בגובה 112 מיליון יין מחשבון החברה במט"ח, וזאת בניסיון להקטין את יתרת החובה בחשבון. "הבנק", נכתב, "לא טורח לבקש מהנתבע לשעבד איזה מבין נכסיו כנגד מתן ההלוואה, על מנת לשפר את מצב הבטוחות שבידי הבנק".

השופטת מוסיפה לביקורת ומציינת כי "התנהלות הבנק במקרה זה היא בעייתית וחמורה וזאת בלשון המעטה שבהמעטה". לדבריה, בכל הנוגע לתיק זה, "התנהלות זו של הבנק, מעלה לפחות צלו של חשש כי מי מטעם הבנק היה מעורב בדרך זו או אחרת בחשבון האמור, לכל הפחות על דרך של חריגה מנהלי בדיקה מקובלים".

לפי פסק הדין, המקרה שעלה בתביעה זו אינו מתייחס להתנהלות חריגה באופן מתן האשראי בבנק והדברים "מעוררים חששות כבדים שיש להעמיד לבחינת רשות הפיקוח של הבנקים".

מבנק דיסקונט נמסר: "בית המשפט דחה את כל טענות הנתבעים וקבע כי אין שחר לטענות אשר ניסו להטיל דופי בעובד בכיר בבנק. בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לבנק את מלוא סכום התביעה.

"ביחס לספקות אשר הועלו על ידי בית המשפט באשר להחלטת הבנק להעמיד אשראי על סמך ערבות, יצוין כי בית המשפט העליון קבע לא אחת כי ביסוד החלטת בנק להעמיד אשראי, עומדים שיקולים עסקיים הנסמכים לא רק על שאלת הביטחונות אלא גם על מאפייניו האישים של הלקוח, מצבו הכלכלי, מטרת האשראי וכיו"ב.

"עוד יצוין כי לבנק מדיניות בקשר למתן אשראי וכן נהלים הנסמכים בין היתר על הוראות המפקח על הבנקים ועל מדיניות ניהול סיכונים ראויה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות