אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך השתלט השוק הפרטי על השירותים החברתיים בישראל צילום: גיל נחושתן

ניתוח כלכליסט

כך השתלט השוק הפרטי על השירותים החברתיים בישראל

אבחון בעלי מוגבלויות ושירותים רפואיים בבתי ספר – אלו רק חלק מהשירותים החברתיים שהעבירה המדינה לידיים פרטיות לאורך השנים. הרווחים השל החברות עלולים לבוא על חשבון תנאי התעסוקה של העובדים ואיכות השירות לאזרחים

03.03.2015, 06:54 | מיקי פלד

לפני שבועיים הציג שר הרווחה לשעבר מאיר כהן את מצע מדיניות הרווחה של יש עתיד. הוא הבטיח כי אם יחזור לתפקיד הוא יפסיק את מדיניות ההפרטה של שירותי הרווחה, ולראייה הציג קבלות מכהונתו. לדוגמה: כאשר משרד הרווחה פירסם מכרז למיקור חוץ של וועדות הערר של הביטוח הלאומי, נכתב שהמתמודדים במכרז יוכלו להיות רק גופים ציבוריים, כמו למשל בית חולים ממשלתי. אלא שכהן לא ציין כי לאותיות הקטנות של אותו מכרז התווסף סעיף שמאפשר לזוכים לשכור חברה פרטית שתבצע עבורם את העבודה. חברת קבלן. זו רק דוגמה אחת לאופן שבו מתבצעים הפרטה ומיקור־חוץ של שירותים חברתיים במדינה. המגזר הפרטי מודע לכך היטב ומרוויח בהתאם. 

קראו עוד בכלכליסט

בדיקת "כלכליסט" במאגרי המכרזים של משרדי הממשלה ומולם, עם מומחים להפרטה, חושפת כמה מהחברות המרוויחות ביותר מתהליך ההפרטה הזה, שהחל שנות ה־90 והאיץ בשנים האחרונות. החברות האלו למדו היטב איך לגשת למכרזים ממשלתיים והן משקיעות בכך משאבים רבים. הבדיקה העלתה כי בחלק גדול מהמקרים מדובר בגופים שלכל היותר מתמחים בכל דבר שנמצא תחת הכותרת "אספקת שירותים": משירותי ייעוץ לרשות מקרקעי ישראל ועד לתפעולם של אלפי מורים שמספקים לימודי העשרה לתלמידי בתי הספר.

279 מיליון שקל תמורת חיסכון ב"כאב ראש"

בחודשים הקרובים אמור הביטוח הלאומי לפתוח סניף שני לפרוייקט בשם יד מכוונת, שבאופן לא מוצהר מנסה להתחרות בחברות למימוש זכויות רפואיות. הרעיון הוא ליצור מקום בו אזרח שרוצה להגיש בקשה להכרה בנכות לוועדות הרפואיות של המוסד יוכל לקבל את ההדרכה איך לעשות זאת בצורה המיטבית, וללא תשלום, כך שייגברו הסיכויים שהוא יקבל את מבוקשו.

אלא שמי שנותן את השירות לאזרחים בסניף הראשון של הפרוייקט בחיפה הם לא עובדי הביטוח הלאומי, אלא עובדי חברת פמי פרימיום הפרטית, המוכרת יותר כמי שמספקת שירותי אינסטלציה. פמי מעסיקה גם את אחיות בריאות התלמיד במחוז המרכז עבור משרד הבריאות תמורת כ-77 מיליון שקל מאז ספטמבר 2013, ומספקת את שירותי הרפואה לתלמידים בחינוך המיוחד מטעם משרד החינוך תמורת 40 מיליון שקל בשנה. פמי היא רק דוגמה אחת לאותן חברות שהשיגו נתחים נאים מהפרטת השירותים החברתיים. חברות אחרות הצליחו להגיע לכמה מהשירותים הרגישים ביותר שמדינת ישראל אחראית עליהם, ובמיוחד לשירותים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים שאמורים לספק משרדי הרווחה, הבריאות והכלכלה.

למשל חברת פרוייקטים שיקומיים, שמתמחה בהפעלת הוסטלים לבעלי מוגבלויות. היא מעריכה כיום עבור משרד הכלכלה את יכולת העבודה של אנשים עם מוגבלות, שקובעת גם את שכר המינימום שניתן לשלם להם. לדוגמה: אם העובדים של פרוייקטים שיקומיים יקבעו שאדם הוא בעל יכולת עבודה של 50% מזו של אדם רגיל, כשהוא ימצא עבודה, שכר המינימום שלו יהיה 2,150 שקל בחודש ברוטו למשרה מלאה. החברה מספקת את השירות יחד עם עמותה של בית לוינשטיין עבור סכום מצטבר של כ-15 מיליון שקל. החברה מספקת שירותים גם למשרדי הבריאות והרווחה, כמו למשל תפעולן של מרפאות לנפגעי נפש.

לצד שתי אלו פועלת החברה מרמנת, שמתמחה ב"להוציא אלינו את 'כאב הראש' של ניהול וביצוע פרויקטים מורכבים". כך על פי האתר שלה. סיסמת השיווק הזו כנראה דיברה אל משרד החינוך, שנתן לה בשנה שעברה 279 מיליון שקל עבור מגוון של שירותים – החל מלימודים לנוער מנותק ועד להטמעת רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה במערכת החינוך.

אם המדינה היתה רוצה להלאים את כל השירותים האלו, היא היתה צריכה גם להפוך את העובדים לעובדי מדינה. המשמעות היא אבדן של מה שנהוג לקרוא "גמישות ניהולית" – היכולת של מנהלים במגזר הפרטי לנייד עובדים, להעסיק אותם ולפטר אותם (שכן הם נטולי קביעות). לכן משרדי הממשלה מעדיפים לרכוש שירותים ולא לגייס עובדים. מנכ"ל משרד הרווחה לשעבר נחום איצקוביץ', אמר בעבר כי קניית שירותים היא יעילה ונוחה יותר למשרד מאשר הקמה של עוד שירות בהספקה ישירה של הממשלה. בכך הוא לא התכוון לעלות השירות, שכן זו לעיתים קרובות לא זולה יותר מאשר אם השירות היה מופעל ישירות על ידי המדינה, אלא ליכולת לשלוט בכח האדם.

במשרדי הממשלה מאמינים שקבלן פרטי יבצע את העבודה טוב יותר מאשר פקידי ממשלה שנתונים לסבך של בירוקרטיה שמשאירה מעט מאוד מקום לשיקול דעת, מה שחברה פרטית לא מחוייבת בו. הגמישויות האלו – בעובדים ובבירוקרטיה – אמורות לאפשר גם שינויים דינאמיים של השירותים בהתאם לצרכים.

הפגנה על יוקר המחייה באוגוסט 2011, צילום: אוראל כהן הפגנה על יוקר המחייה באוגוסט 2011 | צילום: אוראל כהן הפגנה על יוקר המחייה באוגוסט 2011, צילום: אוראל כהן

מה הבעיה עם הפרטה?

מיקור חוץ שכזה דורש תשומת לב מיוחדת לפיקוח על השירות שניתן על ידי גופים פרטיים. וכאן בדיוק הבעיה הגדולה ביותר של השירותים הללו. על פניו לא אמורה להיות בעיה גדולה של פיקוח משום שהחברה הפרטית יודעת שאם המשרד הממשלתי לא מרוצה הוא יכול בכל רגע נתון להחליף את הספק. אלא שהמציאות לא תומכת בהנחה הזו. כך לדוגמה קרה ב־2007 כאשר הפכו אחיות בריאות התלמיד מעובדות מדינה לעובדות של קבלן פרטי; לקח למשרד הבריאות 5 שנים ודו''ח מיוחד של מבקר המדינה להבין שהשירות שניתן הוא לקוי, להוציא מכרז חדש ואפילו להלאים את השירות במחוז הדרום. ד''ר רונן מנדלקרן, ממרכז חזן לצדק חברתי, שחקר את נושא הפרטת שירותי הרווחה אומר זאת במפורש: ''לא ברור כמה פקחים צריך ואיזה סוג פיקוח. צריך ששירות יגיע לקטסטרופה כדי שהוא יופסק''.

הפרטת השירותיים החברתיים יוצרת בעיה קשה: התחלופה התכופה של ספקי השירות פירושה גם החלפה של צוות העובדים. כאשר כל 3־5 שנים מתחלף הצוות, כי חברה אחרת זכתה במכרז לתפעול ההוסטל או המרפאה, נפגעים הטיפול שלשמו הוקם המקום מלכתחילה ואיכותו.

וישנה הבעיה של השכר הנמוך. גם אם יהיה רצון לשפר את התנאים של עובדי הקבלן, יהיה קשה לעשות זאת, שכן שכרם של העובדים נקבע במכרז, בו הספק מתחייב למחיר עבור איכות וכמות, וישנה תחרות בין המתמודדים על היחס. לפיכך, שיפור השכר והתנאים של העובדים עובר דרך המשרד הממשלתי שהוציא את המכרז, והדבר עשוי להוביל לתביעות של החברות שהפסידו בו בטענה לשינוי תנאים בדיעבד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
אני עובדת בחברת פרויקטים שיקומיים כבר 4 שנים
אני עובדת סוציאלית בדיור מוגן של חברת פרויקטים שיקומיים ולהלן מחיר הההפרטה: - במשך 4 שנים אני מקבלת את אותו השכר ללא העלאה ( מלבד העלאה שנאבקנו לקבלה בעקבות ההסכם החדש של העובדים הסוציאליים החל מ-2011, יש לציין שרק לאחר איומי פיטורים של עובדים רבים הועלה השכר). - מתנות לחגים: ראש השנה- שוקולדים\ סבונים- מתנה בשווי 50 ש"ח פסח- תלוש תו הזהב על סך 250 ש"ח. - חוזה עבודה לא הוגן ובכל שנה יש גזרה חדשה שפוגעת בשכר העובדים ומכיוון שמנכ"ל החברה הוא עורך דין הוא תמיד מוצא באופן "חוקי" לבצע זאת. - מנכ"ל החברה איננו איש חברתי הוא איש עסקים וכל מה שמעניין אותו הוא רווחים מול הפסד לא אכפט לו מנפגעי הנפש והשירות שהם מקבלים. - כל שנה מתחלף צוות עובדים - מדריך שיקום שעובד בחברה מעל 10 שנים מרויח שכר מינימום ונאלץ לעשות שימוש בטלפון האישי שלו ללא החזר הוצאות. - מנהלת הדיור מוגן מתעסקת בשיווק במקום בטיפול. - היקף המשרה יכול להשתנות בכל עת לפי מספר המטופלים והססטוס שקובע להם משרד הבריאות (סטטוס הכוונה למספר המפגשים של המטופל עם הצוות בשבוע). כלומר עם היום יש לי 186 שעות ומחר עוזבים שני מטופלים אני יכולה לרדת ל-140 שעות. - החברה איננה ממנת הכשרות לעובדים ואף השנה פורום היזמים הטיל וטו על העובדים להירשם לקורסים בבית הספר לשיקום של משרד הבריאות. - המטופלים לפעמים נמצאים בשירות בניגוד לרצונם רק כדי לשמור על רווחים גבוהים ואחוזי משרה של העובדים. תתארו לכם שכל השירותים יפעלו כך. תסריט מפחיד מאוד!!
אנה (שם בדוי) , שפלה  |  04.03.15
5.
הפרטת השירותים החברתיים פוגעת אנושות במקבלי השירות ובעובדים
כעובדת סוציאלית המאבק שלנו התחיל ממזמן, אנחנו בחטיבת עמותא- עובדים סוציאלים מופרטים באיגוד העובדים הסוציאליים עמלות על כך זמן רב כדי להצביע הן על הפגיעה בשירות שהפונים מקבלים, עובדות סוציאליות שאינן מקבלות תנאי שכר הולמים, הסכמה של שכר מינימום ענפי שלא נאכפת בכל במקומות ושווה להזכיר שהעלות לאוו דווקא זולה יותר למדינה. אם את עו"ס ורוצה להצטרף - את מוזמנת לפנות אלינו בפייסבוק או באתר האיגוד
מיה חסקל , רמת גן  |  03.03.15
2.
המיסים הגבוהים בעולם
הממשלה מטילה על האזרחים בישראל את המיסים הגבוהים בעולם, אבל כשבאים לקבל שירות ציבורי משלמים שוב (!) אגרות, מיסים, רישיונות הכל תשלום כפול ! או שיתנו את השירות הציבורי הכי טוב בחינם תמורת המיסים, או שיבטלו את המיסים הגבוהים וימשיכו רק עם שירות פרטי בלבד. לא יכולים להמשיך עם תשלומים כפולים עבור שירות מהמדינה !!!
אורן חן  |  03.03.15
לכל התגובות