אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה המדינה מתעלמת מהחלטתה להעביר את כל משרדיה לירושלים צילום: אלכס קולומויסקי

בלעדי לכלכליסט

למה המדינה מתעלמת מהחלטתה להעביר את כל משרדיה לירושלים

הממשלה קבעה שיש להעביר את כל יחידות הממשלה לירושלים עוד ב־2007, ואישרה את ההחלטה מחדש אשתקד. ובכל זאת רק יחידות בודדות עברו מאז. באוצר טוענים שאין מספיק שטחים בעיר, אך הרשות לפיתוח ירושלים מצאה 212 אלף מ"ר פנויים

11.03.2015, 07:01 | עמרי מילמן

הקרן לפיתוח ירושלים איתרה בעיר שטחי משרדים פנויים בהיקף כולל של 212 אלף מ"ר, שיכולים לאכלס את משרדי הממשלה שנדרשים לעבור לירושלים. הבדיקה נערכה בתגובה לטענת האוצר כי מעבר היחידות של משרדי הממשלה לא בוצע משום שאין מספיק שטחים פנויים בעיר.

הפרשה החלה ב־2007. בעקבות חוק יסוד: הממשלה הקובע כי מקום מושבה של הממשלה הוא ירושלים, קיבלה ממשלת אולמרט החלטה לפיה כל יחידות הממשלה הארציות שמקום מושבן אינו בירושלים יעברו לעיר בתוך חמש שנים, פרט לגופי הביטחון וליחידות עם זיקה למיקומן הגיאוגרפי הנוכחי. עם זאת, בסוף 2013 פרסם מבקר המדינה דו"ח שמצא כי הנושא לא קודם.

עופר ברקוביץ עופר ברקוביץ', סגן ראש עיריית ירושלים | צילום: נטע לאופר עופר ברקוביץ

ממשלת נתניהו אישררה את ההחלטה בשנה שעברה ועדיין הנושא לא קודם. ל"כלכליסט" נודע כי בישיבת ועדת החריגים שהתקיימה לפני מספר חודשים, טענו נציגי האוצר כי אין שטחים פנויים על מנת לבצע את המעבר. במשרד לענייני ירושלים וברשות לפיתוח ירושלים הדפו את הטענה, אולם אף צד לא תיקף את עמדתו במספרים. לכן הוועדה הסכימה לאשר את המשך החריגה מההחלטה, אך מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר דרש מהאוצר לבחון את המצב ולפרסם פנייה לציבור במטרה למצוא שטחים פנויים.

האוצר פרסם קול קורא בנושא בעיתונים אך הוא לא נשא פרי. לטענת גורמים שהיו מעורבים בתהליך, "פרסום המודעות היה בהיקף מאוד מצומצם". במקביל, הרשות לפיתוח ירושלים פרסמה בעצמה מודעות הקוראות לציבור המעוניין להשכיר שטחי משרדים לממשלה ליצור עמה קשר. הקריאה הניבה 212 אלף מ"ר של שטחים בנויים או בשלבי בנייה שפנויים או מתאימים לכך. בגבעת שאול לבדה, המאכלסת משרדי ממשלה רבים, ישנם 79 אלף מ"ר פנויים.

הסיבה העיקרית לפער בין הבדיקות היתה שהאוצר פרסם מכרז ממשי להשכרה בפועל, והיה כרוך בתשלום השתתפות במכרז (על פי הנהלים). זאת בעוד שהפרסום של הרשות היה עקרוני בלבד, ולא היה כרוך בשום עלות.

עלויות המעבר גבוהות

הבעיה המרכזית במעבר משרדי ממשלה לבירה היא העלויות הרבות הכרוכות בו. בתגובה לדו"ח המבקר מ־2013 השיב אגף התקציבים כי המימון צריך להילקח מתקציבי משרדי הממשלה עצמם. על כך השיב המבקר כי "יש להכין תוכנית שתאמוד את עלויות המעבר ביחס ליכולת המשרדים לממנו מתקציבם".

בעיה נוספת היא שדמי השכירות בעיר גבוהים בהשוואה לשכירות שמשלמות היום היחידות במקום מושבן הנוכחי. השכירות יוצאת מהתקציב של היחידות, ומאחר שהחלטת הממשלה לא קבעה הסדר כלשהו בנוגע למעבר, הסיכוי שהן יקבלו מימון לגידול בהוצאות שלהן קטן.

העירייה פנתה למבקר

בעקבות ממצאי הרשות פנה סגן ראש עיריית ירושלים עופר ברקוביץ' למבקר המדינה בבקשה לבחון שוב את פעילות הממשלה בנושא. ברקוביץ' אמר ל"כלכליסט" כי "ממשלת ישראל ממשיכה לא לקיים את ההחלטה החשובה שיכולה לחזק את ירושלים כבירת ישראל ואת כלכלתה".

מהאוצר נמסר בתגובה: "מינהל הדיור הממשלתי ערך ב־2014 מכרז לאיתור שטחי משרדים בירושלים עבור הממשלה. לא התקבלו הצעות ולכן עמדת האוצר היתה כי לא ניתן לאתר שטחים המתאימים לצורכי הממשלה בעיר. עם זאת, הוחלט על ביצוע פנייה נוספת לקבלת הצעות ותוצאותיה נבחנות בימים אלו".

תגיות