אנשי הנצח: גוגל רוצה שתחיו 500 שנה. מה ייצא לה מזה?

ונשמור את המידע שלך עוד 50 שנה אח"כ

לגוגל יש תכניות ארוכות טווח בשבילכם: התמנון העליז לא רוצה רק להקיף את כדור הארץ בבלונים פורחים שמשגרים פס רחב כלפי מטה, או לבנות מכוניות אוטונומיות שיוציאו את רוב הנהגים לפנסיה. לא, התכניות שלה שאפתניות הרבה יותר: ראש זרוע ההשקעות גוגל וונצ'רס, ברנש בשם ביל מאריס, אמר לאחרונה בראיון שהמטרה של החברה היא לוודא שאתם תחיו עד גיל 500. והיא עושה את ההשקעות הנכונות לדבריו, כדי להשיג את המטרה הזו.

איך מתכוונת החברה לעשות זאת? מאריס מילא פיו מים. אולי כי אין לו מושג, אולי כי זה חשאי בשלב הזה. לחיות עד גיל 500 זה משהו שלא ניתן להשיג בלי שינויים גנטיים קיצוניים, קיברנטיקה, סינגולריות או טכניקות אחרות שהאנושות עדיין לא פיתחה. מצד שני, לכו תדעו מה קורה שם, במעבדות הסודיות של גוגל.

לחברה, כמובן, יש אינטרס מובהק בכך שתגיעו לגיל 500. ככל שהגיל מתגבר, כך גוברת גם השמרנות, כך שהסיכוי שאתם תנסו משהו חדש שמתחרה בשירותים של גוגל שאליהם התרגלתם נמוך. אובדן הזכרון שבא עם גיל מבוגר גם יאפשר לכם לשכוח כשלונות כמו גוגל באז, גוגל ווייב, ועם הזמן, גם את גוגל+. ותחשבו על הדיוק שאפשר להציג למפרסמים במידע על ההרגלים של מישהו בן 283. כמובן, סביר להניח ששירותי הארכת החיים של גוגל יכללו איזה סעיף נסתר בחוזה שאומר שמותר להם לנטר את כל הפעילות הגופנית שלכם ולהשתמש בה לצרכי פרסומת. בשביל עליה בתוחלת החיים של 600%, תגידו לא?

לעובדה שמישהו מושך עד גיל 500, שלא לדבר על מיליארדי בני אדם שמושכים עד גיל 500, יהיו השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות קיצוניות. בני אדם מתקשים להתמודד עם תוחלת חיים של 85; מה יקרה לכוכב המסכן הזה כשתאריך התפוגה של כל האנשים שעליו, שצורכים ללא הפסק (וככה גוגל צריכה אותם)  יתארך פתאום ב-400 שנה, קשה לדעת. היוונים האמינו שיש סף מסוים של בני אדם שהאדמה לא יכולה לשאת, וכשהם מגיעים למספר הזה, האלים מסדרים כמה מלחמות, כדי לדלל את האוכלוסיה.

ואולי, כמובן, תאריך היעד של 500 שנים לא מיועד לי ולכם. אולי הוא מיועד לכמה יחידי סגולה עם תיק השקעות מוצלח. ואולי את רוב 500 השנים האלה נבלה לא כרוח כלואה בבשר, אלא כתבונה צוננת בתוך כמה שבבי סיליקון; מאריס, אומרים לנו, הוא ידיד טוב של ריי קורצווייל, הנביא בעיני עצמו של הסינגולריות, הרגע שבו האנושות תתמזג במחשבים וכולנו נעלה את התודעה שלנו לאיזה ענן. קורצווייל, יש לציין, הוא עובד גוגל.  

ואחרי שצחקנו, זה לא באמת מצחיק. היכולת של חברה פרטית ללכת לכיוון הזה, לקחת על עצמה הנדסה רחבה כל כך של העתיד האנושי, בלי שום פיקוח מאנשים שאינם בחבר המנהלים שלה, צריכה להדאיג את כולנו.  

למה לאמן נהגים אם אפשר לשכור נהגות?

לחברת אובר, שמתמחה בהפעלת שירותי מוניות תוך העמדת פנים שהיא לא חברת מוניות, יש בעיה. טוב, יש לה המון בעיות, אבל אחת הבולטות שבהן היא האשמתה בשורת מקרי אונס. החברה לא עורכת בדיקות רקע לנהגי שירות אוברX, שמאפשר לכל אדם להפוך את מכוניתו למונית ארעית - כן, גם אם הוא נהג גרוע, אלים או נוטה להתעלם מהמילים "לא, אל תאנוס אותי".

ומעשי האונס הללו לא יורדים מהכותרות ומפריעים לאובר במידה ניכרת, במיוחד לאחר שנשים רבות הודיעו שהן לא מתכוונות להשתמש בשירות. מה עשתה החברה? הודיעה חגיגית שהיא מתכוונת לגייס לשירותה כמיליון נהגות ברחבי העולם עד 2020.

לא, נשים לא תוכלנה להחליט שהן רוצות לנסוע עם נהגת, אבל יהיו הרבה יותר נהגות. לא בהכרח בקרבתכן, כמובן; יכול להיות שאובר תחליט לעסיק יותר נהגות דווקא בעיר הקדושה בני איסגואן שבמדבר סהרה. גם המספר נשמע מופרך, כי נכון לעכשיו יש לאובר רק 160,000 נהגים, ורק 14% מהן הן נשים; קשה להאמין שהיא תעלה את מספר הנהגים שלה פי 15 תוך חמש שנים.

ואולי, מתגנב החשד, זה סתם תרגיל יח"צ. בעיקר משום שהמהלך מעלה כמה שאלות. למשל, האם הנהגות יקבלו הדרכה, הכשרה ופיקוח בדומה לשאר הנהגים? האם יקבלו שכר ראוי, או שיהיו עובדות-שאינן-עובדות, כמו שאר נהגי אובר? והכי חשוב: אם כרגע יש 140,000 נהגים גברים ובעתיד יהיו יותר ממיליון מהם - איך תמנעו את הנסיקה המופרעת במקרי האונס? לראייתי, די ברור שהחברה לא מתכוונת לסנן או לאמן את הנהגים, זה יעלה לה הרבה כסף.

ויקימדיה נגד ה-NSA

קרן ויקימדיה, שמפעילה את האנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה, עתרה אמש (ג') לבית משפט פדרלי כנגד המעקב הכולל של ה-NSA אחרי משתמשים בארה"ב. לטענת ויקיפדיה, המעקב הזה לא רק בלתי חוקי, הוא גם בלתי חוקתי.

הטענה פשוטה למדי וכמעט מובנת מאליה: התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית אוסר על הממשלה לעקוב אחרי אזרחים או תושבים של ארה"ב מבלי שהיא מסבירה לבית משפט למה המעקב הזה הכרחי לתיק ספציפי. בתי המשפט החשאיים לענייני מודיעין לא עוסקים אף פעם בתיק ספציפי, טוענים בוויקיפדיה: הם נותנים הסברים תיאורטיים מתי מעקב כזה יכול להיות חוקתי - ומעבר לעובדה שהחוקה אוסרת על בתי המשפט לשמש בתפקיד כזה, בתי המשפט החשאיים עצמם מצאו פעם אחר פעם שה-NSA הפרה אפילו את הכללים שהציבו לה.

בניגוד לאגדה היפה על הפרדת הרשויות, אף בית משפט לא נגע עד כה בנושא הזה במקל. פעם אחר פעם, דרישות לפסק דין שיאסור על ה-NSA לבצע מעקב המוני אחרי אמריקאים נדחו, בדרך כלל בטענה שלתובעים אין זכות עמידה.

הנה, אומרת ויקימדיה, לנו יש זכות עמידה. אנחנו מייצגים עשרות אלפי אמריקאים שכותבים ומתחזקים את ויקיפדיה. הם משפרים את הידע האנושי. יש להם זכות לעשות את זה באנונימיות, בלי החשש שאיזה גוף ממשלתי עוקב אחריהם בלי סיבה ואוסף את המידע שלהם. אנחנו דורשים כעת מבתי המשפט לאכוף את החוקה ולאסור על המעקב ההמוני. עכשיו נראה איך מדינת המעקב תעקוף את המכשול הזה.

קצרצרים

1. דאע"ש, גיימרגייט, אותה המהפכה: ה-FBI חוקר בימים אלה חשד ששורה של התקפות על אתרים פמיניסטיים, בכלל זה אתר אתר סיוע לקורבנות אונס בדבלין, בוצעו על ידי זאטוטי סקריפטים של דאע"ש. המבקרים של האתר האחרון, למשל, גילו לאחרונה שבמקום התוכן הרגיל שלו הוא מציג את הדגל השחור של דאע"ש והצהרה שהאקרים של דאע"ש היו פה. עם זאת, מאחר וכמה אתרים אחרים חוו את אותו סוג של התקפה מצד הזאטוטים, נשקלת האפשרות שמדובר פשוט באופורטוניזם של לוזרים, לא במשהו מוכוון אידיאולוגית.

2. ביום השני לעדותה במשפט קליינר פרקינס, אמרה התובעת  אלן פאו שהמטרה של התביעה הענקית שלה (סכום של שמונה ספרות) היא לזעזע את עולם ההייטק. מתביעה בסכום כזה אף אחד לא יוכל להתעלם. פאו אמרה שהמטרה שלה היא "לשים לקץ למועדון הבנים" שהוא עמק הסיליקון, ושהתביעה היא הכלי לכך. פאו מאשימה את קליינר פרקינס בכך שהיא מפלה שיטתית נשים. התגובות של עדי קליינר פרקינס עד כה היו, בלשון המעטה, לא מרשימות. 

3. חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת נדהמו לגלות שמשטרת בריטניה שומרת מיליוני תמונות של אזרחים, שחלק ניכר מהם מעולם לא הועמדו לדין. משטרת בריטניה פשוט החליטה שהיא בונה לעצמה מאגר ביומטרי, תוך שהיא מתעלמת בעליצות מהצורך בפיקוח רגולטורי על מאגרים כאלה. המשטרה כבר החלה להפעיל תוכנות לזיהוי תמונות בהתבסס על מאגר המידע שלה, בלי שאף אחד בעל סמכות החליט על הצעד הזה. כאן המקום להזכיר שהממלכה המנוטרת היא לא רק שיאנית העולם במספר מצלמות מעקב למטר רבוע; היא גם שיאנית העולם בדליפות מידע. איזה שילוב מרנין.

4. התרגלנו כבר ללכת ברחוב תוך כדי שהעיניים שלנו צמודות לסמארטפון, לעתים מבלי לשים לב מה קורה סביבנו. הח"מ רגיל ללכת ברחוב תוך כדי קריאת ספר כבר כמעט 40 שנה, ומאז גיל שמונה לא נכנס בעמוד חשמל תוך כדי הליכה, אבל זה מצריך תרגיל ומאמץ. לא כל אחד יכול, ולא כל אחד צריך. אשה בת 27 מפלורידה המשיכה לאחרונה ללכת ברחוב גם כשהגיעה למחסום רכבת מורד, כזה שמסמן שהרכבת עומדת להגיע. היא עלתה על הפסים והמשיכה הלאה; העדים אומרים שנראה שהיא היתה עסוקה בשליחת הודעת טקסט. רכבת משא פגעה בה והעיפה אותה, ובמקרה קלאסי של "יותר מזל משכל" היא יצאה מזה ביד ימין שבורה וכמה פציעות קלות אחרות. אל תנסו את זה.