אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התוכנית של מיכאל שראל לשוק הפנסיה: שמיטה של רשת הביטחון מתחת לרגלי החוסכים

התוכנית של מיכאל שראל לשוק הפנסיה: שמיטה של רשת הביטחון מתחת לרגלי החוסכים

הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר מציע כי בתמורה, המדינה תיתן לחוסכים לפנסיה מענק חודשי, שיגיע עד כ-300 שקל בחודש, ותוריד קצת את שיעורי מס הכנסה

24.03.2015, 09:58 | שאול אמסטרדמסקי

על המדינה לבטל לחלוטין את רשת הביטחון שהיא פורשת לחוסכים בקרנות הפנסיה - אגרות חוב בריבית מובטחת מראש - ולבטל את כל הטבות המס שהיא נותנת היום בשביל לעודד חיסכון לפנסיה. בתמורה, המדינה תיתן לחוסכים לפנסיה מענק חודשי, שיגיע עד כ-300 שקל בחודש, ותוריד קצת את שיעורי מס הכנסה.

קראו עוד בכלכליסט

כך עולה מנייר עמדה חדש של ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שצפוי להתפרסם היום במסגרת מכון המחקר פורום קהלת. את נייר העמדה כתב יחד עם שראל גם ד"ר שמואל אברמזון, לשעבר כלכלן באגף החשב הכללי ובמועצה הלאומית לכלכלה.

שראל ואברמזון מעלים נקודה מעניינת למחשבה: מדינת ישראל מעניקה הטבות נרחבות בשביל לעודד את הציבור לחסוך לפנסיה. ההטבות האלה מוערכות השנה בסכום כולל של כ-14 מיליארד שקל, הרבה יותר מכל הטבת מס אחרת. ההטבות האלה מורכבות בעיקר מהטבות מס, אבל גם מרשת הביטחון שהמדינה פורשת לחוסכים בקרנות הפנסיה - 30% מהכסף של חוסכים אלה מובטח בריבית ידועה מראש, דבר שעולה למדינה כ-3 מיליארד שקל בשנה.

העניין הוא, כפי שטוען שראל, שמאז 2008 החיסכון לפנסיה הפך להיות חובה בישראל בעבור 3 מיליון עובדים שכירים. המעסיקים לא יכולים שלא לחסוך לפנסיה לעובדים שלהם (למעט עובדים שכירים עם ותק של פחות מחצי שנה במקום העבודה). לכן, איזה טעם יש להוציא מיליארדים כל שנה בשביל לעודד חיסכון שהוא כבר כפוי לגמרי?

אילוסטרציה, צילום: עומר כהן אילוסטרציה | צילום: עומר כהן אילוסטרציה, צילום: עומר כהן

יתרה מזאת, שראל מראה כי בגלל שהטבות המס הן קשורות לגובה השכר, יוצא שככל שהעובדים משתכרים משכורת גבוהה יותר, כך שווי ההטבות שהם מקבלים מהמדינה גבוהות יותר. זאת למרות שעובדים במשכורות גבוהות מאוד יכולים לדאוג לעצמם לפנסיה, או ליצור לעצמם אפיקי חיסכון נוספים, למשל על ידי רכישת דירה (או דירות) להשקעה.

למשל, לפי החישובים של שראל, עובד ממוצע מהעשירון העליון, כלומר כזה שמשכורתו היא כ-17 אלף שקל בחודש בממוצע בכל חודש, יקבל הטבות בשווי כולל של 1.5 מיליון שקל במרוצת חייו בשביל לעודד חיסכון לפנסיה. עובד ממוצע מהחלק התחתון של מעמד הביניים (עשירון 6, כלומר הכנסה ממוצעת של כ-7,000 שקל בכל חודש) יקבל הטבות בשווי כולל של חצי מיליון שקל בלבד. עובד מהמאיון העליון יקבל הטבות בשווי כולל של 2.4 מיליון שקל לאורך חייו.

אצל נשים חוסר השוויון אפילו גדול יותר (בעיקר משום שהן חיות לאורך זמן ארוך יותר מגברים). עובדת ממוצעת מהעשירון העליון תקבל הטבות בשווי של כ-1.3 מיליון שקל לאורך חייה, ואילו עובדת ממעמד הביניים התחתון תקבל הטבות בשווי של 286 אלף שקל בלבד. עובדת מהמאיון העליון תקבל הטבות בשווי 2 מיליון שקל.

לתת לחוסכים מענקים ישירות לחשבון הפנסיה

מסיבות אלה, שראל מציע לבטל כליל את כל ההטבות האלה. בתמורה, הוא מציע לתת לחוסכים מענקים ישירות לחשבון הפנסיה שלהם, בגובה דומה לזה של חלק מההטבות שניתנות כיום.

פרופ פרופ' אביה ספיבק | צילום: עמית שעל פרופ

להערכתו, השווי של רשת הביטחון שהמדינה פורשת לקרנות הפנסיה יחד עם הפטור המוחלט ממס שניתן כיום על הרווחים שנצברים בבורסה (שכן 70% ויותר מכספי החוסכים מושקעים בשוק ההון) מגיע ל-10 מיליארד שקל. הסכום הזה מתחלק כיום בצורה לא שוויונית בין כ-3 מיליון שכירים. לכן, לפי החישוב של שראל, מוטב לבטל את הטבות המס ולחלק לכל עובד שכיר מענק בגובה שנתי זהה - כ-3,000 שקל בשנה, שהם כ-250 שקל בחודש. כך, לטענת שראל, המדינה תפצה את החוסכים על כך שהיא מחייבת אותם לחסוך לפנסיה, אבל לפחות תיתן להם פיצוי זהה במקום המצב היום, שבו העובדים העשירים יותר מקבלים הטבות בשווי גבוה יותר.

בנוסף, שראל מציע כי המדינה תפחית את שיעורי מס הכנסה בשביל שהנטו של העובדים לא יקטן (כי היום העובדים מקבלים הטבת מס על החיסכון לפנסיה, שלמעשה מגדילה להם את הנטו עד כ-220 שקל בחודש), וכן שתעניק פטור מוחלט ממס על תשלומי הפנסיה החודשיים כשהעובד יגיע לגיל הפרישה.

בנוסף, שראל מציע לטפל גם בפנסיה התקציבית שמקבלים עובדי מדינה (ועובדי חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות וחלק מהאוניברסיטאות) שהתחילו את הקריירה שלהם לפני תחילת שנות ה-2000 (אז נסגרה ההצטרפות לפנסיה התקציבית). שראל קורא ליישם את הרעיונות שלו כבר מתקציב המדינה הקרוב (וביתר שאת משנת 2016).

רשת ביטחון  שתיטיב יותר עם חוסכים מבוגרים

אל מול המודל של שראל עומדים מודל אחר, אותו מציעים (בנפרד) פרופ׳ אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון או ענת לוין, כיום המשנה למנכ"ל כלל ביטוח. לפי המודל הזה, במקום לקחת לחוסכים את רשת הביטחון שהמדינה מספקת, המדינה תפרוש אותה בצורה אחרת, כזו שתיטיב יותר עם חוסכים מבוגרים, או עם חוסכים ברמות הכנסה נמוכות יותר.

התפיסה של המודל של שראל היא שהמדינה כלל לא צריכה יותר לעודד את החיסכון לפנסיה משום שהוא כבר חיסכון כפוי, ושההטבות שהיא נותנת הן לא צודקות ובזבזניות. עם זאת, ההצעה שלו לרפורמה לא משפרת את מצבו של מעמד הביניים - שהוא המאוים העיקרי על ידי הבעיות של מערכת הפנסיה הנוכחית - אלא פשוט מחלקת מחדש את עוגת ההטבות בצורה שלמשרד האוצר יהיה נוח הרבה יותר בעתיד לבטל אותה כליל.

אם רשת הביטחון של המדינה לקרנות הפנסיה - שהיום אמנם מחולקת בצורה לא הוגנת ולא יעילה לחוסכים עצמם - תילקח מהם לחלוטין ותחת זאת הם יקבלו מענק חודשי של כ-250 שקל לחשבון הפנסיה שלהם, לא תהיה למדינה שום
בעיה בשנים הבאות לקצץ את הסכום הזה שוב ושוב, כמו את קצבאות הביטוח הלאומי, עד שייעלם.

יתר על כן, ביטול מוחלט של רשת הביטחון יחשוף את החוסכים לפנסיה לזעזועים ולמפולות שוק ההון. אז נכון, בטווח הארוך - בינתיים - רשת הביטחון הכבידה על התשואות של החוסכים (בממוצע רב שנתי) ומנעה מהם תשואות גבוהות יותר. אבל בשנות משבר ושפל, רשת הביטחון הזה מגינה על החוסכים. זה קריטי במיוחד לחוסכים מבוגרים שנמצאים רגע לפני פרישה וכל החסכונות שלהם בסכנה ללא אפשרות תיקון.

בשורה התחתונה, המודל ששראל מציע יועיל מאוד למדינה. הוא יאפשר לה לגייס כסף בשוק ההון בזול יותר, הוא יפשט מאוד את פקודת המס והוא כנראה גם יחסוך למדינה כסף. עם זאת, הוא לא משפר בשום צורה את מצבם של החוסכים לפנסיה, ולא ממש מתמודד עם האיומים שמאיימים על החוסכים לפנסיה בגלל התארכות תוחלת החיים, בגלל הריביות הנמוכות ובגלל השינויים בשוק התעסוקה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



24 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
כלכלן קשקשן
כל מדינה נאורה חייבת להיות אחראית ולדאוג שלחוסך בפנסיה יהיה החזר ראוי בבוא יומו להינות מימנה. זה אומר: 1. לפחות 50 אחוז מהפנסיה צריכה להיות מוגנת ע"י הממשלה, קרי אגח ממשלתי בריבית מועדפת ומובטחת. 2. יש להבין שההפרטה כפי שבוצעה בשוק מסוכנת ומסכנת את החוסכים ולכן יש להטיל פיקוח על חברות הביטוח על דמי הניהול לסוגיו. מה שקורה כעת הוא שהמדינה מפקירה את אזרחיה אבל זה רגיל אצלנו, לא?
אזרח  |  24.03.15
לכל התגובות