כל בד נושא מזכרת

כילדת אייטיז השילוב בין טקסטיל וטכנולוגיה מתקשר לי בעיקר למעיל שמייבש את עצמו בסרטי "בחזרה לעתיד". אמנם את המעיל הזה טרם השכילו להמציא, אך הטכנולוגיה בכל זאת פולשת יותר ויותר לענף הביגוד.

היום תיפתח בבית העיר (ביאליק 27 תל אביב) התערוכה "החולצה שלי נושמת", שתעסוק בלבוש חכם ומדיה דיגיטלית. הערב הכניסה חופשית, בשאר הימים העלות היא 20 שקל.

"הקשר בין טכנולוגיה וטקסטיל אינו מובן מאליו", אומרת האמנית ההולנדית מליסה קולמן, שמציגה בתערוכה. "המטרה שלי היא להראות שטכנולוגיה היא לא בהכרח דבר מסובך, שהיא יכולה להיות גם פשוט יפה".

"אלפא", מזוודה שבה ניתן לשזור הודעות סודיות

שימור זיכרונות

קולמן (33) היא אמנית, אוצרת ומפתחת טכנולוגיה, וביום חמישי הקרוב יתקיים בתערוכה מפגש בהשתתפותה. "למדתי מדעי המחשב, אבל תמיד ידעתי שאתעל את הלימודים לטובת משהו יצירתי", היא מספרת. "הגוף עניין אותי, וכך התחלתי באופן טבעי לעסוק באופנה. בהמשך למדתי עיצוב טקסטיל כדי להתמקצע". בסדרת עבודות העונה לשם "Media Vintage" מציגה קולמן שלושה טקסטילים אלקטרוניים אינטראקטיביים הנושאים זיכרונות: "אלפא" — מזוודה שבה ניתן לשזור הודעות סודיות בקוד מורס; "בראבו" — שטיח ששר שיר ישן בזמן שהאצבעות קוראות את כתב הברייל הרקום על גבו; ו"צ'רלי" — מעיל גשם הקורא כרטיסי ניקוב מבד ומספר סיפורים מחייו של איש זקן.

מהיכן הרעיונות לעבודות?

"היום אנחנו מאחסנים את כל המידע באמצעים טכנולוגיים, אבל עדיין חלק מהזיכרונות שלנו הולכים לאיבוד. יש תמונות שפיתחנו, אבל אם שמרנו תמונות בניינטיז על פלופי דיסק, נראה שהיום לא נוכל לצפות בהן. חיפשתי דרך שתשלב בין מחשבים ובני אדם ותשמר את הזיכרונות שלהם. אל פריטי הטקסטיל שיצרתי ניתן להעביר מידע, והוא יישמר בלי קשר להתחדשות המתמדת של הטכנולוגיה".

"צ'רלי", מעיל שמספר סיפורים. הנצחת ההיסטוריה של אנשים שאינם

את מתייחסת לעבודות כיצירות אמנות או שואפת להפוך אותן למשהו בייצור רחב שיהיה שמיש ביומיום?

"המזוודה והשטיח הם עבודות אמנות פרופר. המעיל המקודד מכיל בתוכו סיפורים שונים של אביה של דודתי, וזה פריט שהייתי רוצה שיהיה לכולם. זו דרך להנציח את ההיסטוריה של אנשים שכבר אינם".

את משלבת בין התחומים גם בעבודות נוספות?

"כן. עבודה נוספת שיצרתי ולא תוצג בתערוכה היא 'Holy Dress'. זו עבודה פרובוקטיבית — שמלה מחווטת חשמלית עם מערכת לזיהוי קול שנועדה לקלוט מתי מי שלובש אותה משקר. כשזה קורה היא נותנת לו שוק חשמלי כעונש. זה קיצוני ומבדח. הטכנולוגיה נחשבת למשהו אמין, אנחנו מסתמכים עליה בשלל היבטים של חיינו. אם אנחנו רוצים להיות אחראים למוסר שלנו — למה שלא נשתמש בטכנולוגיה גם לשם זה?".

מליסה קולמן. "לא לראות את הטכנולוגיה כדבר טוב באופן אוטומטי"

ביקורת כלפי המדיה

מלבד היותה אמנית קולמן מתחזקת דיי ג'וב בתחום הפיתוח הטכנולוגי. בימים אלה היא עובדת על כדור לילדים שאפשר לתכנת באמצעות האייפד כך שישמיע קולות ויחליף צבעים. "אני לא חובבת מסכים ומעדיפה את הגוף. המטרה היא לגרום לילדים לצאת לשחק בכדור ועל הדרך ללמוד. הטכנולוגיה כיום שואפת להפוך אנשים לאקטיביים יותר".

אנשים היום מכורים לטכנולוגיה?

"המכשירים הטכנולוגיים ממכרים ומתחרים על תשומת הלב שלנו עם כל שאר הדברים בחיינו. זה בסדר לבלות עם האייפד, אבל לא להקדיש לו את רוב הזמן שלנו. צריך למצוא איזון".

את מכניסה טכנולוגיה לתוך אופנה ואמנות. זה לא רק מדרבן את ההתמכרות?

"כאמנית אני משקפת את דעותיי בנוגע למדיה. חשוב לי להעביר את הרעיון של ביקורתיות כלפי הטכנולוגיה, לא לראות אותה כדבר טוב באופן אוטומטי".