תורת הפערים עפ"י פוקס וקסטרו: המשרות החלקיות בקסטרו משתלמות יותר

פערי השכר בקבוצת פוקסהם קצת מטעים - הם אמנם ירדו לעומת 2013, אבל הם עדיין מהגבוהים שמצאנו בדו"חות השנתיים. הפער העצום, של פי 100, נובע מכך שמרבית עובדי קבוצת האופנה משתכרים שכר מינימום או פחות מכך (רבים מהעובדים מועסקים במשרות חלקיות).

עלות שכרו השנתית של המנכ"ל ובעל השליטה הראל ויזל עמדה ב־2014 על 4.1 מיליון שקל, ירידה של 14% לעומת עלות שכר של 4.8 מיליון שקל ב־2013. ויזל היה זכאי למענק של 766 אלף שקל בשנה החולפת, אבל ביקש להפחית אותו ו"הסתפק" בכ־600 אלף שקל. מנגד, שכר הבסיס של ויזל עלה ל־3 מיליון שקל ב־2014, לעומת 2.9 מיליון שקל ב־2013.

עלות השכר הממוצעת של עובד בחברה עמדה על 3,470 שקל ב־2014, ירידה של 5% לעומת 2013. חלק מהותי מעובדי החברה מועסקים במשרות חלקיות, ולכן השכר החודשי הממוצע נמוך משכר המינימום. בשנה החולפת התווספו לקבוצה 65 סניפים ומספר העובדים צמח ב־24% בהשוואה ל־2013. 99% מעובדי הקבוצה מועסקים בישראל, ופוקס מעסיקה בחו"ל עובדים דרך קבלני משנה.

מהחברה נמסר כי בדיקת פערי השכר לעומת כמות העובדים ולא לעומת כמות המשרות המלאות יוצרת עיוות.

גם בחברת האופנה קסטרומרבית העובדים מועסקים במשרות חלקיות, אבל בשנה החולפת עלות השכר הממוצעת של עובד בחברה עמדה על 6,100 שקל - עלייה של 4% לעומת 2013.

בני הזוג גבי ואתי רוטר משמשים מנכ"לים משותפים בחברה ומושכים דמי ניהול דרך חברת ארנק שבבעלותם. שכרם השנתי זהה, לכן יחס השכר נערך בהשוואה לשכר של אחד מהם. עלות השכר השנתית של כל אחד מבני הזוג עמדה ב־2014 על 3.2 מיליון שקל - עלייה של כ־7% בהשוואה ל־2013.

הפער בין עלות שכרם לבין עלות שכרו הממוצעת של עובד בחברה עמד על פי 44 בשנה החולפת, לעומת פי 42 בשנת 2013.