אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סטנלי פישר בשדה מוקשים: פותח חזית מול רשות ני"ע האמריקאית צילום: גיא אסייאג

סטנלי פישר בשדה מוקשים: פותח חזית מול רשות ני"ע האמריקאית

סגן יו"ר הפד נכנס לטריטוריה של ה-SEC והציע בכנס בפרנקפורט שורה של רפורמות בנושאים המצויים תחת סמכותה. לדבריו, יש לרסן את הסקטור הלא בנקאי, ולהדק את הפיקוח על קרנות גידור וקרנות נאמנות

28.03.2015, 15:48 | שירות כלכליסט

התבטאות חריפה של סגן יו"ר הפד ונגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר עשויה להצית מלחמת סמכויות בין הבנק הפדראלי המרכזי לבין רשות ני"ע האמריקאית (SEC).

קראו עוד בכלכליסט

 בכנס של בנקים מרכזיים בפרנקפורט ביום שישי מתח פישר ביקורת על הטיפול של הרשות בשורה של נושאים - והציע תוכנית פעולה נרחבת משלו.

לאחר שאמר פישר כי הרשויות האמריקאיות לא "ריסנו" כראוי את הסקטור הלא בנקאי, הוא פירט רשימת פעולות הכוללת פיקוח נרחב יותר על קרנות גידור, קרנות נאמנות וקרנות מט"ח.

 

לדבריו, לרגולטורים יש "תפיסה מוגבלת" בלבד בנוגע למערכת הפיננסית הלא בנקאית, ולכן יש לפעול להשגת מידע טוב יותר בנוגע "להיקף ולגודל" של פעילויות קרנות הגידור. כמו כן, ציין פישר שאפשר לשפר את העברת המידע בנודע לשוק הנגזרים.

פישר. "מידע מוגבל על המוסדות הלא בנקאיים", צילום: בלומברג פישר. "מידע מוגבל על המוסדות הלא בנקאיים" | צילום: בלומברג פישר. "מידע מוגבל על המוסדות הלא בנקאיים", צילום: בלומברג

החשש העיקרי של הבנק המרכזי בארה"ב הוא שמוסדות פיננסים שאינם בנקים משקיעים בנכסים לא נזילים שאמנם קשה למכור אך מבטיחים למשקיעים החזר יומי. פעולות מסוג זה מעלות את הסיכון של החברות.

פישר התלונן כי הרגולטורים אינם מודעים לרמת הסיכון הגבוהה. "יש לנו מידע מוגבל בלבד על מינופים והעברת מועדי פירעון, ולא הערכות מדויקות לגבי כל המוסדות הלא בנקאיים", הדגיש פישר. כתוצאה מכך, קשה לרגלוטורים לשתף פעולה ביניהם.

דבריו של פישר ככל הנראה יעוררו התנגדות בקרב חלק מחברי ה-SEC. בסתיו שעבר טען חבר הרשות, דניאל גלאגר כי על הרשות להילחם בהסגת הגבול מצד הבנק הפדראלי בכל הקשור לפיקוח על שוק ההון. לדבריו, רגולציה על הבנקים עוסקת בזהירות ובביטחון בעוד שרגולציה על שוקי ההון חייבת לאפשר סיכונים.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
סטנלי פישר היה האחרון לזהות שמתנפחת בישראל בועת נדלן, החל מ 2009 ולא נקט בצעד פשוט:
כל הסיפור עם עליית מחירי הדירות בישראל יכל להימנע אם רק היו מגבילים את משך המשכנתא המירבי ל 15 שנים ואת המשכנתא למשקיעים ל 10 שנים. בכך ההחזר החודשי לא היה מגיע למצב שהוא זול יותר משכר דירה, ואז הצעירים לא היו חושבים שנורא כדאי לקנות דירה ורק הון עצמי זו הבעיה שלהם, אלא היו מבינים שקניה פירושה ויתור גדול על רמת החיים כי ההחזר החודשי יוצא גבוה. גם משקיעים היו מגלים שבמשכנתא קצרה ההכנסה שלהם משכר דירה לא מכסה את תשלומי המשכנתא וחלק גדול מהם לא היה רץ לקנות דירה. היום אנשים לוקחים משכנתא ופורסים אפילו ל 30 שנה, במצב זה ההחזר החודשי נראה זול משכר דירה וזה מפתה. במשכנתא ארוכה, כל תנודה קלה בריבית כלפי מעלה, מייקרת משמעותית את ההחזרים החודשיים. 3% עליה בריבית יוצר 45% התייקרות. במשכנתא קצרה ההתייקרות תהיה 20% בלבד דבר שיעזור למשק הבית שלקח הלוואה וגם ליציבות הבנקים. אבל בנק ישראל לא רוצה בכך, כי משכנתא קצרה תקטין את גובה המשכנתא הממוצע שאנשים מוכנים לקחת, דבר שיפגע ברווחי הבנקים, וכמובן משכנתאות קטנות יגרמו לירידת מחירים כלל ארצית (כי המוכרים לא יצליחו למצוא קונים שיכולים לעמוד במחירים של היום). ירידת מחירים רעה למאזנים של הבנקים ולשווי הבטוחות שהם מחזיקים
גלעד  |  28.03.15