משרד האוצר מתריע: עד שנת 2020 עלול להתרחש מיתון עולמי נוסף

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה, מעלה חשש כי עד שנת 2020 יתרחש מיתון עולמי נוסף, שעלול להקרין על המשק הישראלי. הערכות אלה מביאות את האוצר להתריע ולאותת לשר האוצר הבא, ולממשלה כי ההערכות לכך "מחייבות נקיטת מדיניות פיסקאלית אחראית שתתמקד בצמצום הגרעון ויחס חוב תוצר שיגדילו את מרחב התמרון של הממשלה". כלומר, על שר האוצר הבא לדאוג לשמור על מתווה גרעון יורד, כדי לצמצם את יחס החוב תוצר של הממשלה.

אילוסטרציה. מיתון נוסף עד 2020 | צילום: shutterstock

על פי מתווה תקציב 2015 שאושר בממשלה הקודמת, אמור היה יעד הגרעון לגדול ב-2015 מ-2.5% ל-3.4% בכדי לכסות את הגידול בתקציב הביטחון, והחל מ-2016 לרדת שוב.

אגף הכלכלן הראשי בחן את מחזורי העסקים האחרונים בארה"ב, ומצא כי מאז שנות ה-80 שלב הצמיחה הממוצע עומד על 95 חודשים, כאשר עד כה, מאז תחילת התאוששות האחרונה מהמשבר שהחל ב-2009 חלפו 70 חודשים. לכן מעלים באוצר את האפשרות כי "בבחינת התרחישים לטווח הבינוני (עד שנת 2020) לא ניתן להוציא מכלל אפשרות היווצרות מחזור עסקים נוסף בארה"ב בעל השלכות על כלכלת ישראל". באוצר בחנו את כלכלת ארה"ב משום שזו זירת מפתח בכלכלה העולמית שמובילה בביקושים בעולם, וכן המשבר בכלכלה האמריקאית היה הסיבה למשבר האחרון.

מחזור עסקים הוא תופעה מקרו כלכלית שמתארת תנודות במגמת הצמיחה ארוכת הטווח. במחזור שתי תקופות עיקריות- מיתון וגאות (התאוששות). כאשר מחזור העסקים האחרון החל במשבר הסאב פריים בארה"ב היה חריג בעוצמתו ביחס למיתונים האחרונים והביא לעליה חדה בשיעורי האבטלה ובהיקף החוב הציבורי של מדינות רבות בעולם. ההשפעה על ישראל הייתה מתונה יחסית, לאור "נקודת הפתיחה של המשק, העדר משבר בנקאי וגמישות בשוק העבודה".

בסקירה השבועית של הכלכלן הראשי, מציין האוצר כי "להתפתחויות בפעילות הכלכלית בארה"ב השלכות ישירות ועקיפות משמעותיות על כלכלת ישראל. בתוך כך, ארה"ב מהווה יעד עיקרי לייצוא שירותים עסקיים (תוכנה ומו"פ) של ישראל ומייבאת כרבע מיצוא הסחורות של ישראל. יתרה מכך, כפי שבא לידי ביטוי במשבר האחרון, התפתחויות בכלכלת ארה"ב משפיעות על הצמיחה הגלובלית והסחר העולמי. בתוך כך, סביר כי מחזור העסקים הבא צפוי להיות מתון ביחס לאחרון, אך מנגד, העולם המפותח (וישראל) מיצו את מרבית כלי המדיניות האנטי מחזורית. כך, לאחר המשבר הגלובלי האחרון, נקטו רוב המדינות המפותחות במדיניות מוניטרית מרחיבה, ששילבה הורדת ריבית (לעיתים לתחום השלילי) ושימוש בכלים "לא קונבנציונליים" כגון תוכנית ההרחבה הכמותית בארה"ב. בתחום הפיסקאלי".