אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפוליטיקאים לא רוצים שנדע את עמדת הפקידים צילום: אוראל כהן

הפוליטיקאים לא רוצים שנדע את עמדת הפקידים

המו"מ הקואליציוני נסב בין היתר על דרישות יקרות כמו העלאת קצבאות הילדים ופטור ממע"מ על מזון. משרדי הממשלה מגבשים ניירות עמדה בנושא ובהם התייחסות להשפעות הרוחב ולעלות הכספית, אך למרות פניות חוזרות של "כלכליסט" מסרבים לחשוף אותם

15.04.2015, 08:24 | שאול אמסטרדמסקי

1.

מה באמת קורה במשא ומתן הקואליציוני? מה שמגיע לציבור רוב הזמן הוא קרבות התיקים — ליברמן ובנט מתקוטטים על הביטחון והחוץ, דרעי לא רוצה לשחרר את מינהל התכנון ממשרד הפנים אז מנסים לבנות איזו קומבינת סגני שרים מוזרה בתמורה, וכחלון בכלל רוצה את המשרד להגנת הסביבה. כאלה מין דברים.

קראו עוד בכלכליסט

ואולם, מתחת לפני השטח מתחוללים עוד קרבות. בגזרה הכלכלית עיקרם נסב על דרישות החרדים להעלאת קצבאות הילדים לרמתן ערב הקיצוץ ב־2013, למתן פטור ממע"מ על מוצרי מזון ועוד יוזמות כמו הדרישה של סגן שר הבריאות המיועד יעקב ליצמן לביטוח סיעודי. לכל אחד מהצעדים האלה יש עלות תקציבית ישירה וגדולה למדי: הגדלת קצבאות הילדים לרמתן לפני 2013 יכולה לעלות כ־2.5 מיליארד שקל בשנה, והפטור ממע"מ על מוצרי מזון יכול להיות כרוך במיליארד שקל בשנה או יותר, תלוי בפרטים הסופיים.

מלבד זאת, לכל אחד מהצעדים האלה השפעות רוחב. למשל, הגדלת קצבאות הילדים יכולה להשפיע על שיעור העוני ועל הרצון של חרדים וערבים להצטרף למעגל התעסוקה. הפטור ממע"מ על מוצרי יסוד ישפיע על האי־שוויון בישראל ובעיקר יגרור גל של יוזמות למתן פטורים ממע"מ על מוצרים נוספים. וזה עוד לפני שמזכירים את החור ששני הצעדים האלה יוצרים בתקציב המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. המשרד לא משיב לפניות, צילום: אלכס קולומויסקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. המשרד לא משיב לפניות | צילום: אלכס קולומויסקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. המשרד לא משיב לפניות, צילום: אלכס קולומויסקי

 

2.

בגלל עלות הצעדים הללו וההשפעות התקציביות והכלכליות שלהם צוותי המשא ומתן מזמינים חוות דעת מקצועיות — אומדנים, ניירות עמדה — מאגף התקציבים במשרד האוצר. בימים האחרונים פנה "כלכליסט" למשרד בבקשה לקבל את כל החומר שיצא ממנו לצוותי המשא ומתן במטרה לשקף את המספרים והעמדות לציבור בזמן אמת. אחרי הכל עור הדוב שמחולק כאן הוא כספם של משלמי המסים, אז לפחות הם יידעו מה עומדים לעשות בכסף הזה.

במשרד האוצר סירבו למסור את החומר בטענה שמדובר במשא ומתן פוליטי שמשרד האוצר והפקידים אינם חלק ממנו ושהמסמכים הם מסמכים פנימיים. במשרד ראש הממשלה, כמו במקרים רבים אחרים, פשוט לא ענו לפניית "כלכליסט", אולם גורם אחד ידע לספר באופן לא רשמי כי ראש הממשלה אינו מעוניין שהם יראו או יום.

"כלכליסט" פנה גם למשרד המשפטים בשאלה מה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא פרסום המסמכים. התשובה שהגיעה היתה תמוהה, בלשון המעטה: "לקבלת מסמכים שהכין משרד האוצר במסגרת המו"מ הקואליציוני ניתן לפנות למשרד האוצר בבקשה, והיא תיבחן כמקובל". ניסינו להסביר שפנינו למשרד האוצר ושאנחנו מעוניינים בעמדה העקרונית של משרד המשפטים, אבל ללא הועיל. כשניסינו בכוח להבין מה זה בדיוק "כמקובל", במשרד המשפטים סירבו לענות.

בשורה התחתונה, כנראה במתח התמידי סביב השאלה למי משרתי הציבור צריכים להיות נאמנים קודם כל — לנבחרי הציבור או לציבור עצמו — הפקידים בחרו צד. הם לא מוכנים להראות לציבור מה הם באמת חושבים על הרעיונות של הפוליטיקאים וכמה הדרישות שלהם הולכות לעלות לנו. אולי שיתוף הציבור מבחינתם הוא סוג של תחנה אחרונה שמוכרחים לעבור בה רק בשביל לצאת ידי חובה.

יו"ר ש"ס אריה דרעי. הגדלת קצבאות הילדים יכולה להגיע ל־2.5 מיליארד שקל בשנה , צילום: עמית שעל יו"ר ש"ס אריה דרעי. הגדלת קצבאות הילדים יכולה להגיע ל־2.5 מיליארד שקל בשנה | צילום: עמית שעל יו"ר ש"ס אריה דרעי. הגדלת קצבאות הילדים יכולה להגיע ל־2.5 מיליארד שקל בשנה , צילום: עמית שעל

 

3.

האמת היא שקשה למצוא פקיד אחד, במשרד האוצר או במשרד ראש הממשלה, שאוהב את הרעיון להעלות את קצבאות הילדים או לתת פטור ממע"מ על מוצרי מזון. הצעדים האלה הולכים לעלות למדינה יחד לפחות 3.5 מיליארד שקל בשנה, ומבחינת הפקידים יש להם השפעה שלילית.

פקידי משרד האוצר היו רוצים שהמסמכים שלהם יפורסמו לציבור, כי מבחינתם הדרישות הפוליטיות האלה רעות תקציבית וכלכלית. ובכל זאת, המסמכים האלה נשארים פנימיים. למה? כי הפוליטיקאים לא נותנים לפקידים לפרסם אותם וכי היועצים המשפטיים מאפשרים לפוליטיקאים להתנהל במחשכים.

ליתר דיוק, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הוא שמאפשר לפוליטיקאים להמשיך להתנהל בחושך. ערב הבחירות גיבשה המשנה שלו, עו"ד דינה זילבר, נוהל עבודה שהיה אמור להסדיר את עבודת הפקידים סביב המשא ומתן הקואליציוני. הנוהל ההוא קבע כי כל המסמכים שהפקידים מגישים לפוליטיקאים במסגרת המשא ומתן יפורסמו לציבור כמות שהם.

יש רק בעיה אחת. היועץ המשפטי גנז את הנוהל הזה ממש ברגע האחרון, אחרי שכבר היה מוכן לחלוטין. למה? האם היתה כאן מעורבות פוליטית? גם על השאלה הזאת סירב וינשטיין לענות בצורה עניינית לפניית "כלכליסט".

ההחלטה אם לפרסם לציבור מסמכים כאלה או לא אינה יכולה להיות תלויה במצב רוחו של פוליטיקאי או פקיד ברגע נתון. המסמכים האלה צריכים להיות מפורסמים לציבור, נקודה — בין שהפקידים רוצים בכך ובין שהפוליטיקאים רוצים בכך, פשוט מפני שזו הנורמה הראויה במדינת מתוקנת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
לידיעת שאול
הבחירות הסתיימו כבר מזמן. ההשפעה שיש לאזרחי המדינה על ההנהגה היא אך ורק בבחירות. הניסיון להשפיע דרך התקשורת או ניצול חוקי המדינה לחשיפת "סנסציות" , כדי להשפיע לאחר מעשה על תוצאות הבחירות, אינה הגונה. הרי ברור שבתקשורת יש רוב נגד החרדים. וגם ברור שרצון התקשורת לא בא לידי ביטוי בבחירות. אז האם זה לגיטימי במשחק הדמוקרטי להפעיל כלים שנמצאים ברשות צד אחד ואינם נמצאים ברשות הצד השני? בוודאי שלא . לכן כל נושא הכתבה הוא לא ראוי (ולידיעתך, אני מתנגד מאוד להעלאת קיצבאות הילדים, בייחוד כדי למשוך חרדים למעגל התעסוקה).
יוסי  |  16.04.15
1.
ומה רע בלהקטין את המעמ על מוצרי יסוד?!?!?!?1
הכתבה ממש מוטה!!! לפי מה שמוצג מה שחשוב זה שלא יהיה גרעון בתקציב ואם אנשים לא יכולים לגמור את החודש זה לא בגלל מדיניות תקציבית מוטעית אלא בגלל שהם לא עובדים, טפילים וחיים על חשבון משלם המיסים. אני ואישתי עובדים במשרה מלאה, מרויחים יפה, ואנחנו מוכנים לתת מהמיסים שלנו לטובת אנשים מוחלשים/חלשים. למרבה הצער יש הרבה אנשים שעובדים ולא מצליחים לגמור את החודש אז הורדת אחוז המעמ. והעלאת קצבאות הילדים רק תעזור להם והאם החרדי ילך לעבוד או לא ילך לעבוד זה לא כ"כ קשרו לרמת ההכנסה שלו הוא צריך לרצות שהרמת חיים שלו תשתפר וזה כבר תופעה שהחלה לקרום עור וגידים באוכלוסיה החרדית לשמחתנו ו
אבי  |  15.04.15