אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרמה בבג"ץ: ביטל סעיף בחוק החרם הקובע כעונש פיצויים ללא הגבלת סכום צילום: עמית שאבי

דרמה בבג"ץ: ביטל סעיף בחוק החרם הקובע כעונש פיצויים ללא הגבלת סכום

הרכב מיוחד בראשות השופט אשר גרוניס קבע כי סעיף חוק הקובע פיצויים ללא הגבלת סכום למי שקורא לחרם על ישראל - אינם מידתיים; סעיפים אחרים שמאפשרים הטלת עיצומים מינהליים אושרו פה אחד

15.04.2015, 19:30 | משה גורלי
הרכב מורחב של בג"ץ בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס החליט פה לבטל כבלתי חוקתי סעיף אחד בחוק החרם, בעל אופי עונשי-מנהלי. זהו הסעיף שהתיר לבית המשפט לחייב את מי שקורא, בזדון, להטלת חרם על מדינת ישראל, בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק, ללא הגבלת סכום. "החלת משטר של פיצויים עונשיים שאינם מתוחמים חורגת ממתחם המידתיות", קבע השופט חנן מלצר שכתב את דעת הרוב.

קראו עוד בכלכליסט

לעומת זאת, אושרו פה אחד, הסעיפים שעניינם בעיצומים המנהליים שרשאי שר האוצר להטיל מכוחו של החוק על מי שמפרסם קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל, או על מי שהתחייב להשתתף בחרם.

השופט חנן מלצר. "החלת משטר של פיצויים עונשיים שאינם מתוחמים חורגת ממתחם המידתיות", צילום: אוראל כהן השופט חנן מלצר. "החלת משטר של פיצויים עונשיים שאינם מתוחמים חורגת ממתחם המידתיות" | צילום: אוראל כהן השופט חנן מלצר. "החלת משטר של פיצויים עונשיים שאינם מתוחמים חורגת ממתחם המידתיות", צילום: אוראל כהן

"עצם הענקת ההטבות לקורא לחרם יש בה משום העברת משאבים של המדינה לטובת גופים המבקשים לפגוע בה ומקדמים הפליה בין אזרחיה. זוהי קטגוריה נפרדת המוכרת גם במשפט המשווה ומתירה לרשויות להגדיר מראש מצבים של כפיות טובה צפויה ולשלול בגינה את הענקת ההטבות מלכתחילה".

והיו גם סעיפים שהוכשרו בדוחק, בדעת רוב נגד מיעוט – אלה המגדירים את העוולה נזיקית "המפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, ועל פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת החרם".

את חוות דעתו סיכם מלצר: "חרם לרוב רע הוא לכל מדינה, ובתוך כך למדינה היהודית, ורע הוא גם לדמוקרטיה ולחברה".

השופט יורם דנציגר היה תקיף יותר בהתנגדותו הרעיונית לחוק כפוגע פגיעה של ממש בזכות לחופש ביטוי. "המעוניינים להביע את מורת רוחם ממדיניות הממשלה באשר לאזור (הגדה המערבית – מ.ג) והקוראים לאחרים להתנגד למדיניות זו, זכאים למלוא ההגנה המוקנית במשטרנו החוקתי להתבטאות פוליטית". לשיטתו, חוק החרם פוגע פגיעה חמורה בחופש הביטוי הפוליטי. מאחר שעמדתו של דנציגר, להפריד בין המדינה לשטחים, ולאפשר החרמת השטחים בלבד, לא התקבלה הוא הצטרף לעמדת הרוב שהסתפקה בביטול הסעיף העונשי בלבד.

העותרים ביטול החוק הם אורי אבנרי, אחמד טיבי, ומרבית ארגוני זכויות האדם בישראל.

עו״ד עדי ברקאי שייצג את שורת האזרחים העותרים הפרטיים, אמר: "כאזרחים שגדלו במדינה, שרתו בצבא, מגדלים בה ילדים ורוצים להמשיך לחיות בה בבטחון, אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עתירתנו, ולו באופן חלקי, ואנו גאים בבית המשפט שלא התחמק מדיון אמיתי בסוגיית חופש הביטוי הפוליטי. נדגיש כי ארבעה שופטי בית המשפט העליון תמכו בעמדתו שלפיה אין מקום להגביל את השיח הפוליטי בנושאים מסויימים, אף שהם רגישים לחלקים בציבוריות הישראלית. יחד עם זאת, אנו עדיין סבורים כי ניתן היה לפסוק אחרת ולא להכשיר את עוולת החרם כעוולה נזיקית שתוצאתה אינה מזיקה אלא לבטחונה של ישראל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
על זה נאמר מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים
מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת פני השמש. שופטי העליון מרחמים על מי שמייחלים לחיסולה של מדינת ישראל ומבקשים לגרום לה נזק בכל מקום אפשרי. מה שהם לא מבינים שקריאות החרם הם רק חלק ממערכת רחבה יותר של שונאי ישראל למיניהם. פשוט לקרוא ולא להאמין. לא מדובר רק בניתוח משפטי כי אם גם בגישה ערכית אותה מנחיל בג"צ לעם על פי ערכיו הוא. אריק שרון לימד את העם פרק בדמוקרטיה כאשר הבהיר כי לעיתים יש גם מצב של "דמוקרטיה מתגוננת". זה מה שקורה כשראשי העם לא בתוך עמם הם יושבים. לא מבינים מה היקף הנזק הכלכלי שנגרם ועשוי להיגרם עוד למדינה.
עו"ד מצוי , צפון  |  16.04.15