דודו זקן מתנגד לפשרת הדירקטורים בפועלים בפרשת הבנק הטורקי

המפקח על הבנקים, דודו זקן, מתנגד לאישור הסכם הפשרה בתביעה הנגזרת נגד בנק הפועלים בפרשת הבנק הטורקי פוזיטיף. כך הודיעה היום (ה') היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד אורנה ואגו, לבית המשפט המחוזי בת"א. על פי ההודעה, גם רשות ני"ע ומשרד המשפטים תומכים בהסתייגויות שמעלה זקן. ואגו כותבת מטעמו של זקן כי בחלק מסעיפי ההסכם "יש קושי של ממש", חלקם הם "ללא הצדקה", וכן שקשה "לרדת לסוף דעתם של המנסחים ולהבין אילו שיקולים ההסכם משקף".

ההסכם שנחשף ב"כלכליסט", הוא במסגרת תביעה נגזרת בגובה 71 מיליון שקל נגד הדירקטורים בפועלים. זאת בשל פיצוי של 25 מיליון דולר שאישרו לקרן ההשקעות RP בעסקת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף. 14 הדירקטורים נתבעו על כך שלא פיקחו לכאורה על העסקה שבה נתן הבנק פיצוי חריג לקרן שהייתה בקשרים עסקיים עם יו"ר הבנק לשעבר, דני דנקנר.

על פי הסכם הפשרה, חברת הביטוח של 14 הדירקטורים תשלם 6 מיליון שקלים והתביעה נגדם תמחק. למעלה מ-20% מסכום הפיצוי ישמשו כשכר טרחה ותגמול אישי לתובעים. שלושת עורכי הדין של התובעים יזכו לשכר טירחה של 1.2 מיליון שקל, בעוד שני בעלי המניות שתבעו, יששכר רובין ומאיר אלתר, יקבלו 50 אלף שקלים כל אחד.

דודו זקן | צילום: מיקי אלון

זקן: לא מבין איך נקבע גובה הפשרה

עו"ד ואגו מצביעה על שלוש בעיות מרכזיות בפשרה: גובה הפיצוי, היקף הפטור מתביעות שהוא נותן ושכר הטרחה לעורכי הדין. לגבי גובה הפיצוי בפשרה כותב ואגו "המפקח מבקש להדגיש את הפער הגדול מאוד שבין הנזק הנטען שנגרם לבנק בבקשת האישור (כ-70 מיליון שקל), לבין סכום הפיצוי עליו הוסכם במסגרת הסכם הפשרה (6 מיליון שקל ברוטו, מהם יופחת סכום שחר טרחה לבאי כוח התובעים הנגזרים והגמול לתובעים הנגזרים, דהיינו 4.484 מיליון שקל)".

"פער זה מחייב לעמדת המפקח מבית המשפט לבדוק בתשומת לב אם הפשרה אכן משקפת את ה'תוחלת' הנכונה של התביעה, ולאשרה רק אם השתכנע כי כך פני הדברים", כותב ואגו. "יקשה לרדת לסוף דעתם של מנסחי הסכם הפשרה ביחס לאופן קביעת הפיצוי ואילו שיקולים הוא משקף", היא מוסיפה.

לעניין היקף הפטור שההסכם מעניק כותבת עו"ד ואגו כי "המפקח סבור כי יש קושי של ממש בסעיף זה. נעשה ניסיון ליצור מעשה גם כלפי בעלי דין שאינם חלק מההליך הנוכחי – כל נושא משרה אחר בבנק וכל צד שלישי, לרבות RP וחברות הקשורות אליה. כמו כן בנוגע לעילות רחבות מאלה שעומדות בבסיס ההליך הנוכחי – כל עניין הקשור ביחסי הבנק עם RP בקשר לעסקת בנק פוזיטיף - וזאת ללא כל הצדקה".

הנקודה השלישית שעליה מותחת ביקרות ואגו היא התגמול לעוה"ד של התובעים - עמית מנור ויוקי שמש שאמורים לקבל 600 אלף שקל, ואורן הירש שאמור לקבל עוד 600 אלף שקל. "שכר הטרחה עליו הוסכם בין הצדדים חריג בגובהו – 20% מתוך 6 מיליון", כותבת עו"ד ואגו. "זאת בהליך בו בקשת האישור לא הגיעה לכדי הכרעה. מדובר בשכר טרחה שספק אם עומד בקריטריונים שקבע בית המשפט העליון". היא מוסיפה כי "שכר הטרחה הנ"ל חורג גם מסטנדרט שנקבע בערכאות הדיוניות בנוגע לגובה שכר טרחה בפשרות בתביעות נגזרות". ואגו ממליצה ששכר הטרחה לעורכי הדין יעמוד על שיעור של 10% מסכום הפשרה.

הרקע לתביעה: אישור פיצוי מופרז כשדנקנר בניגוד עניינים

עם הגשת הסכם הפשרה לבית המשפט המחוזי בת"א בחודש ינואר, הורתה השופטת יהודית שבח להעביר את הסכם לעיונו של זקן. בהמשך הודיע מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות, עו"ד ליאב וינבאום, שגם רשות ני"ע ומשרד המשפטים יבחנו את ההסכם.

במרכז התביעה הנגזרת שהוגשה במרץ 2010 עומדת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף בשנת 2005. באוגוסט ובספטמבר אותה השנה התקשרה אלרן השקעות, שיו"ר הפועלים דאז דנקנר היה בעל מניות ודירקטור בה, בשתי עסקאות עם הקרן האמריקאית RP, שבבעלות איש העסקים רפי ברבר. שלושה חודשים מאוחר יותר דיווח בנק הפועלים כי חתם על הסכם לרכישת השליטה בבנק הטורקי, שבמסגרתו היתה אמורה גם RP לרכוש מניות. הבנק והקרן קבעו מנגנון פיצוי למקרה שהקרן תהיה מנועה מלבצע את ההשקעה. הפועלים פיצה לבסוף את RP על יציאתה מהעסקה ב-25 מיליון דולר.

לטענת התובעים הפיצוי שנקבע לבסוף בשנת 2008 היה מופרך וגבוה פי חמישה ממה שנקבע בהסכם. כן טענו התובעים טענו כי הדירקטורים - ביניהם למשל המפקח על הביטוח, שוק ההון וחסכון לשעבר, עודד שריג; אירית איזקסון; עידו דיסנצ'יק; ופנינה דבורין – התרשלו בעת אישור העסקה, משום שהאחראי על ניהול המו"מ, יו"ר הבנק דני דנקנר, היה נתון בניגוד עניינים. זאת משום שלחברת אלרן, שהוחזקה על ידי דנקנר ובני משפחתו, היו קשרים עסקיים עם RP.

ניגוד העניינים של דנקנר בעת קביעת הפיצוי ל-RP עמד בלב כתב האישום שבו הוא הורשע בהפרת אמונים באוקטובר 2013 במסגרת הסדר טיעון. דנקנר, שהשתחרר לאחרונה מהכלא, הודה כי בעת ששימש כיו"ר הפועלים הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן עם ברבר, וזאת בעת שניהל מטעם הבנק את המו"מ לקביעת גובה הפיצוי שתקבל RP מבנק הפועלים, שנקבע כאמור על 25 מיליון דולר.