אישור FDA יש, ועכשיו למבחן השיווק

ב־2009 חזר רון בנצור לחברת קריקס (Keryx) כמנכ"ל, אחרי שזו כשלה בניסוי מפתח בתרופת הדגל שלה, Solonex, לטיפול במחלות כליות בקרב חולי סוכרת. המציאות נראתה עגומה ושווי השוק של החברה ירד לפני הגעתו של בנצור עד ל־20 מיליון דולר בלבד. בנצור, שהיה בעבר מנהל הכספים של החברה וכבר חווה כישלון דומה בחברה אחרת שהוביל, XTL, חזר לקריקס במטרה לנסות ולשקם אותה ואולי למכור חלק מנכסיה. איש לא האמין אז שהחברה תגיע בתוך חמש שנים למצבה היום — חברת תרופות שנסחרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר בנאסד"ק. 

כיום נמצאת קריקס לקראת פריצה עם התרופה החדשה Aurexya, גם היא לטיפול במחלת כליות בקרב חולי סוכרת, שקיבלה אישור ממינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) ובשיווקה הוחל ברבעון האחרון של 2014. אלא שהאתגר הגדול העומד בפני החברה כעת הוא זה ששובר חברות ישראליות רבות: האתגר השיווקי של החדרת המוצר לשוק.

את ההצלחה שרשמה קריקס באישור התרופה לשיווק היא מיהרה לתרגם לגיוס של 110 מיליון דולר בינואר האחרון, והחברה צפויה לנסות ולרתום את המזומנים בקופתה למשימת שיווק התרופה בארה"ב. לאורך השנים גייסה החברה כחצי מיליארד דולר, כולל הגיוס האחרון.

שינוי הכיוון בקריקס התרחש בשנת 2009, אחרי הכישלון עם ה־Solonex. לחברה היו אז שני נכסים: Perifosine שפותחה בתחום האונקולוגיה ונכשלה מאוחר יותר בניסוי ב־2012, ו־Aurexya, התרופה שזכתה לאחרונה באישור ה־FDA.

החברה החליטה לקדם את ה־Aurexya אחרי מגעים שניהל בנצור עם מובילי דעה שהשתתפו בניסוי שלה. התרופה נחה על המדף כאבן שאין לה הופכין, אך בעקבות השיחות הללו הגיע בנצור למסקנה שאפשר להמשיך ולפתח אותה. כיום נמצאת החברה עם ה־Aurexya במגעים לקראת אישור שיווק באירופה, ובנוסף מבצעת שלב 3 בניסוי לטיפול באנמיה באמצעות אותה תרופה בחולי כליות שלא הגיבו לטיפול בכדורי ברזל.

האתגרים: הפסד גדול מהצפוי

האתגרים שניצבים בפני קריקס לא נעלמו מעיני המשקיעים. הדרך לשווי הנוכחי של 1.3 מיליארד דולר עברה בפסגה גבוהה יותר של 1.6 מיליארד דולר — לפני פרסום דו"חות הרבעון הרביעי ב־2014, שמהם עלה כי החברה הפסידה יותר מהצפוי, מה שהוביל לצניחה מיידית במחיר המניה.

הבעיה העיקרית של קריקס ברבעון הרביעי היתה העובדה כי היא רשמה מכירות של 600 אלף דולר בלבד על התרופה החדשה, זאת לעומת ציפיות המשקיעים למכירות של 2 מיליון דולר. ה־Aurexya אמנם הושקה רק לקראת סוף 2014, אך בתקופה הראשונה לשיווקה היא לא הצליחה להגיע למכירות שצפו לה. עם זאת, מאחר שמדובר בתרופה חדשה בשוק, עדיין יש לקריקס די זמן לתקן זאת. אולם נראה כי ציפיות האנליסטים שהתרופה תגיע למכירות של 400 מיליון דולר ולרווח של 200 מיליון דולר ב־2017 נראות שאפתניות במיוחד.

החברה סיימה את הרבעון הרביעי עם הפסד של 40.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 17.7 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2013, והיא מחזיקה ב־200 מיליון דולר במזומן, כך שיש לה די כסף למאמצי השיווק.

ההזדמנויות בפתח: שיפור משמעותי רק ב־2016

קריקס היא אחת החברות הישראליות היחידות שקיבלו אישור FDA, והיא מתכננת לשווק את ה־Aurexya ללא שותף אסטרטגי דוגמת חברת תרופות גדולה. עם זאת, קריקס היא עדיין בבחינת חברת חלום, ועל אף ההצלחה בניסוי היא רשמה עד כה הכנסות זעומות של 10.8 מיליון דולר ב־2014 לעומת 7 מיליון דולר ב־2013, מה שהוביל להפסד עתק של 111.5 מיליון דולר ב־2014 לעומת הפסד של 47.1 מיליון דולר ב־2013.

רון בנצור | צילום: עמית שעל

למרות התוצאות המאכזבות בינתיים, יש להביא בחשבון כי הליכי קבלת השיפוי הביטוחי בארה"ב הם אטיים ונמשכים 9–6 חודשים, כך שהעלייה במכירות החברה ב־2015 צפויה להיות אטית, והקפיצה האמיתית אמורה להגיע רק ב־2016.

התרופה המובילה בקטגוריה שבה מתמודדת קריקס היא רנבלה של סאנופי, שמוכרת ב־1.3 מיליארד דולר בשנה, מתוכם כ־800 מיליון דולר בארה"ב בלבד — ולא קל לנצח תרופה כזאת. בארה"ב יש יותר מ־400 אלף מטופלי דיאליזה שלהם מיועד הטיפול, וכל שנה נכנסים 110 אלף חולים חדשים למעגל, כך שגם אם קריקס לא תצליח להחליף את ה־רנבלה בקרב המטופלים הקיימים, אך תצליח לתפוס נתח שוק משמעותי בקרב המטופלים החדשים, מצבה יהיה טוב.

השורה התחתונה: לשווק לבד או להירכש

כעת נותר רק לראות אם קריקס תצליח במקום שבו כבר נכשלו בעבר חברות ישראליות רבות - שלב החדירה לשוק. אם תיכשל במשימה, ייתכן שתסיים את דרכה כחברה נוספת שנרכשת בידי ענקית תרופות בעלת מערך שיווק משומן, שיכולה לרתום אותו לטובת הפצת התרופה של קריקס.