הקואליציה תקבל רישיון לבזבז? יחס החוב תוצר ירד ב-2014 ב-0.5% ועמד על 67.1%

שיעור החוב הציבורי מהתוצר ירד ב־0.5% בשנת 2014 ועמד על 67.1% מהתוצר, לעומת 67.6% ב־2013. כך עולה מדו"ח ניהול החוב לשנת 2014 שפירסמה היום (ב') החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו. מדובר בשנה החמישית ברציפות שבה נרשמת ירידה ביחס החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר. היקף החוב הממשלתי הסתכם ב־715.8 מיליארד שקל בשנת 2014, לעומת 696.3 מיליארד שקל ב־2013.

במדינות הייחוס, שלפיהן מודדות חברות הדירוג את ישראל (סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה, קוריאה הדרומית וצ'ילה), עמד שיעור החוב הציבורי על ממוצע של 46%, ירידה של 0.7% לעומת 2013, כך שישראל עוד צריכה להוריד את יחס החוב מהתוצר. עם זאת, באוצר מציינים כי ביחס ל־20 הכלכלות הגדולות ביותר (ה־G20), יחס החוב-תוצר של ישראל נמוך יותר, כיוון ששם עומד הממוצע על יחס של 97%.

אחד החששות שעולים בכעת במסדרונות האוצר הוא שהתמונה החיובית שמשתקפת מהדו"ח השנתי של 2014 תגרום לשר האוצר הבא, משה כחלון, להיות מעט "קל יותר על ההדק" בכל הנוגע לתקציב. בימים אלה נערמות הדרישות של מפלגות הקואליציה הפוטנציאלית, דרישות שעולות למשלם המסים מיליארדי שקלים או לחילופין מקטינות את ההכנסות ממסים במיליארדים.

מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר | צילום: עמית שאבי

שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, נכנס לתפקיד ב־2013 וירש בור תקציבי של 40 מיליארד שקל, מה שהביא את כל הצדדים להפנים שצריך להדק את החגורה. התמונה החיובית שמצייר הדו"ח עלולה להגדיל את התיאבון של המפלגות ואת הנדיבות של כחלון. החשש גובר בעיקר מכך שמדיניות הממשלה מדברת על הצורך להפחית עוד את יחס החוב-תוצר.

מהדו"ח עולה עוד כי משך הזמן הממוצע לפירעון החוב גדל מ־7.1 שנים ל־7.4 שנים ב־2014. משך החוב הוא מדד סיכון מרכזי של החוב – ככל שהוא קצר יותר כך צריך לגלגל אותו יותר פעמים. במשרד האוצר ניצלו את סביבת הריבית הנמוכה כדי להאריך את משך החוב. עוד פרסם האוצר כי הוצאות הריבית ביחס לתוצר המשיכו לרדת – מ־3.66% בשנה שעברה ל־3.58% בשנת 2014. יציבות המשק והביטחון כי ההלוואות הניתנות לממשלה אכן יוחזרו מגדילים את הביקוש לאג"ח הממשלתיות ומאפשרים תשלום ריבית נמוכה יותר, מה שמקטין את הוצאות הממשלה על הריבית ומאפשר את הגדלת ההוצאה על שירותים ציבוריים (או לחילופין להקטין את הוצאות הממשלה).

הקטנת יחס החוב מהתוצר מפחיתה גם את תשלומי הריבית ולמעשה מקלה על התקציב של השנים הבאות, אך היא גם כרוכה בהגבלה משמעותית של התקציב בשנים האלה. יש כלכלנים שיטענו כי אין צורך להמשיך ולהקטין את יחס החוב-תוצר, שכן כבר עכשיו הוא נמוך דיו, ובמקום זאת נכון להגדיל את ההוצאה הציבורית במטרה לעודד צמיחה.

ראש הממשלה ושר האוצר בנימין נתניהו אמר לאחר פרסום הדו"ח כי "המשך הירידה ביחס חוב–תוצר היא תוצאה מבורכת של המדיניות הכלכלית האחראית רבת השנים, שאפשרה לישראל להתמודד היטב מול הטלטלה הכלכלית העולמית". מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן אמרה כי "המדיניות הפיסקלית האחראית שנקטה הממשלה הביאה לירידה בשיעור החוב הציבורי מהתוצר. המשך שמירה על מדיניות זו, בצד רפורמות מבניות, תסייע בשמירה על חוסנה של הכלכלה הישראלית".

החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו ציינה כי "דו"ח ניהול החוב מדגיש את המשך המגמה להקטנת יחס החוב לתוצר, שמסייעת בשיפור האיתנות הפיננסית ומחזקת את דירוג האשראי של מדינת ישראל. אגף החשב הכללי ימשיך לגייס חוב במגוון ערוצים בהתאם ליעדיו האסטרטגיים, תוך שמירת האמון הגבוה מצד משקיעים, במטרה לעמוד בהתחייבויותיה של המדינה לטווח הארוך".