ערן מלכה התרשל בחקירה – המשטרה תפצה את הנחקר בחצי מיליון שקל

קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה, החשוד במעורבות בפרשת רונאל פישר, ביצע חיפוש בביתו של נחקר, החרים רכוש והעבירו לידי גורם אחר ללא סמכות. כך עולה מפסק דין שניתן היום (א') בבית המשפט המחוזי מרכז. ב"אירועים שתוארו בפני, אין שלב שלא ניתן למצוא בו התנהלות רשלנית או פגומה של המשטרה", כתב השופט בפסק הדין.

ההתנהלות הבלתי תקינה והרשלנית של המשטרה, כלשון השופט יעקב שינמן, עלתה כעת למשטרה בפיצויים של חצי מיליון שקל לנחקר שמביתו הוחרם הרכוש.

פסק הדין ניתן בתביעת נזיקין שהגיש אורי סלמה, המיוצג על ידי עוה"ד יצחק חדד ז'ילבר ודן אשכנזי. בתביעת הנזיקין שהגיש בשנת 2009, טען סלמה כי נגרמו לו נזקים בגובה 5.9 מיליון שקל בעת חיפוש שנעשה בביתו על ידי המשטרה. עוד לדבריו, הרכוש שנתפס בביתו במהלך החיפוש לא הוחזר אליו, אלא למי שהתלונן נגדו.

צו החיפוש בעניינו של סלמה ניתן במסגרת חקירה משטרתית שנוהלה נגדו בעקבות תלונה של שותפו העסקי לשעבר. בהמשך נסגר התיק עקב "חוסר ראיות מספיקות". מי שעמד בראש צוות החקירה היה רפ"ק ערן מלכה.

לגרסתו של סלמה, שהיה בעבר בעל חברת תכשיטים, במהלך החיפושים בביתו תפסו השוטרים רכוש רב, בין היתר אלפי תכשיטים זהב וכסף, חלקם הגדול משובץ באבני חן, חומרי גלם שונים (בהם זהב, כסף ואבני חן), מחרוזות, כלי עבודה לצורפות, מכשירי טלפון ניידים ועוד. עיקר הרכוש, לרבות התכשיטים הרבים, לא הושב לידיו מעולם.

ערן מלכה | צילום: עמית שאבי

בתביעתו טען כי המשטרה התרשלה בהתנהלותה, החרימה את החפצים שלא כדין ובכך שלא השיבה אותם לידיו ועל כן עליה לפצות אותו בסכום כספי המשקף את שוויים. המשטרה, כך לשיטתו, העבירה בסופו של יום את הרכוש לגורם שלישי – שותפו לשעבר ומי שעמד מאחורי התלונה נגדו. כן עלו טענות על האופן בו ביצעה המשטרה את התפיסה ועל כך שהמסמכים בעניין נערכו בצורה רשלנית.

מנגד, טענה המשטרה, המיוצגת על ידי עו"ד אריאל אררט מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כי יש לדחות את התביעה וכי מדובר בתביעה שקרית ובתובע "נוכל וגנב שעקץ את המתלונן, גנב ממנו את רכושו וכעת מנסה במרמה לשלוח ידו גם לקופה הציבורית". כך נטען כי הרכוש שתפסה המשטרה היה תולדה של גניבה שביצע התובע במפעל החברה שבה היה שותף.

המשטרה הכחישה את כל הנזקים הישירים והעקיפים להם טען סלמה ואף ציינה כי ממילא לא נגרם לו כל נזק "כי לא נתפס דבר שהיה שלו".

"בתיק זה", כתב השופט שינמן בפסק הדין, "התגלו עובדות המצביעות באופן ברור על התנהלות בלתי תקינה או רשלנית של המשטרה ולטענת התובע, אך מעבר לכך. באירועים המתוארים אין שלב שלא ניתן למצוא בו התנהלות רשלנית או פגומה של המשטרה. כל אחד מהאירועים מעלה תהיות ותמיהות, ועל אחת כמה וכמה, כולם ביחד".

על אף הביקורת הקשה כלפי המשטרה, גם התובע עצמו סופג לא מעט. לפי פסק הדין, טענותיו בקשר לנזקיו, ובייחוד להיקפם, מעוררות "תמיהות לא מועטות ולפעמים הרבה מעבר לתמיהה", ועל כן הסכום שנפסק נמוך מאוד ביחס לסכום שתבע.

יחד עם זאת, מציין השופט כי "התנהלות התובע והפגמים בהוכחות נזקיו אין בהם דבר כדי להסביר את התנהלות המשטרה בפרשה".

לפי פסק הדין, מחדלי המשטרה בתיק אף החלו בטרם בוצע החיפוש, שהתקיים בדצמבר 2004. חודש קודם לכן, ויום לאחר הגשת התלונה במשטרה ובטרם ניתן צו חיפוש, או בוצעה חקירה כלשהי, החליט רפ"ק מלכה, ראש צוות החקירה, לזמן את שני הצדדים (המתלונן והנחקר) "להסדר העניין והחזרת הציוד למתלונן בדחיפות".

"כיצד ידע רפ"ק מלכה כבר בשלב זה שייתפס ציוד בחיפוש?", תוהה השופט שיינמן, "שהציוד לא שייך לתובע אלא למתלונן, ומכח איזו סמכות החליט כי יש להשיב למתלונן את הציוד? על כך לא ניתנה תשובה הגיונית או מספקת ואולי כבר כאן ניתן ללמוד ולהסיק, שהמשטרה, בהנחיית מלכה, החליטה שלא כדין ושלא בסמכות להשיב את הציוד למתלונן בפרט שהחלטה שכזו התקבלה, עוד בטרם בוצעה חקירה או בדיקה כלשהי".

השופט מותח ביקורת גם על אופן רישום הרכוש שנתפס במשטרה, הפקדתו והשבתו למתלונן וקובע כי אלו "נעשו בצורה רשלנית ובלתי תקינה תוך הפרת סעיפי החוק". מעיון בדו"חות התפיסה, כך לפי השופט "עולה כי רב הנסתר בהם על הנגלה וניתן להעלות על הדעת, או ניתן לגרוס כל גרסה אפשרית, מה היה באותן שקיות, באותן שקיות שהיו בתוך שקיות אחרות, באותם הארגזים וכדומה הן לעניין סוג התפוסים (זהב, כסף, יהלומים, פנינים, אבני חן, שרשראות וכד') והן לגבי כמותם".