מחיר הרחבת הממשלה: העלות השנתית ללשכת כל שר - 3 מיליון שקל

כשהממשלה החלה אתמול (א') את המהלך להגדלת מספר השרים בממשלה, הונחה על שולחנה טיוטה לתיקון חוק יסוד: הממשלה, שבה נקבע שלהרחבתה אין עלות תקציבית. אולם מסמך שהכין היום מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשתם של חברי הכנסת מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני ומיכל רוזין ממרצ והגיע לידי "כלכליסט", מגלה כי לשכתו של כל שר נוסף תעלה לקופה הציבורית כ-3 מיליון שקל בשנה. לפי המסמך, סגן שר יעלה כ-1.8 מיליון שקל לסגן שר בכל שנה. הסכום אינו כולל את תקציב המשרד עצמו. 

על פי חוק היסוד במתכונתו הקיימת, בממשלה אמורים להיות לכל היותר 18 שרים וארבעה סגני שרים. מי שהוביל את השינוי בחוק היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכעת מבקש לשנות אותו. השבוע תעמול הקואליציה קשה כדי להצביע ביום רביעי בקריאה שלישית על הסרת המגבלה, מתוך כוונה שבממשלה יהיו 20 שרים ושמונה סגנים.

עלות הלשכה של אותם שרים מורכבת משני מרכיבים. הראשון הוא העסקת צוות הלשכה. המסמך של מרכז המחקר קובע כי לפי נהלי נציבות שירות המדינה, שר יכול להעסיק עד שישה עוזרים ויועצים בשכר ברוטו כולל של 92,650 שקל בחודש. לפי המסמך עלות ההעסקה הממוצעת היא 23% מעבר לברוטו, וכך מתקבלת עלות שנתית מקסימלית של 1.367 מיליון שקל על צוות היועצים.

בנוסף, השר מעסיק מנהל לשכה (8,500 שקל ברוטו בחודש, עלות שנתית של 125 אלף שקל), עד חמישה מזכירים (7,000 שקל ברוטו בחודש למשרה, 516 אלף שקל עלות שנתית לצוות) ומשרה וחצי של נהג (נהג ראשי ומחליף), בעלות שכר ברוטו של 13 אלף שקל (עלות שנתית של 288 אלף שקל בשנה). סך הכל, העלות השנתית המקסימלית של צוות העוזרים, מנהלת הלשכה, המזכירים והנהג היא 2,298,153 שקל.

המסמך מציין ששרים שהם חברי כנסת אינם מעסיקים עוזרים פרלמנטריים, וכך נחסך ממשלם המסים סכום של 360 אלף שקל בשנה. כך שעלות הלשכה נטו היא 1.94 מיליון שקל.

המסמך גם מפרט את עלות ההעסקה של צוות בלשכת סגן שר. הסגן יכול להעסיק עד 3 יועצים ב-37 אלף שקל ברוטו לשלושתם יחד בחודש, ויחד איתם מנהל לשכה, שלושה מזכירים ונהג אחד. סך הכל - עלות שנתית למדינה של 1.16 מיליון שקל בשנה. גם הסגן הוא חבר כנסת שלא מעסיק עוזרים פרלמנטריים כך שעלותם נחסכת מקופת המדינה ועלות ההעסקה נטו היא 800 אלף שקל.

המרכיב השני בחישוב העלות הכוללת הוא עלות שכרם של השר או סגן השר. לפי המסמך, שכר הבסיס לשר הוא 42,644 שקל ברוטו בחודש, ולפי הערכה כללית של תקורה של 40% לרכב, פנסיה קרן השתלמות ועוד - העלות השנתית למדינה היא 716,419 שקל בשנה. יחד עם הוצאה של 2.3 מיליון שקל על העוזרים - מתקבלת עלות של כ-3 מיליון שקל ללשכת השר עצמה.

חבר כנסת לעומתו מקבל שכר בסיס של 40 אלף שקל ברוטו בחודש, כך שעלותו השנתית לקופת המדינה היא 672 אלף שקל. שכרו הממוצע של סגן שר דומה לזה של ח"כ, ועלות שכרו השנתית למדינה היא כ-662 אלף שקל.

תקציב תפעול לשכת השר או סגן השר משתנה ממשרד למשרד, ואינו נכלל בחישוב. ח"כים זכאים לתקציב של 49 אלף שקל בשנה לתפעול הלשכה (קשר עם הבוחר). שרים זכאים לחצי מתקציב זה. כמו כן המסמך כלל אינו מתייחס לכך שהקמת משרדים אד-הוק עשויה להסתיים בהעברת תוכניות חדשות לניהולם, מה שגורר הקמת מטה ויצירת עשרות תפקידים, כפי שנעשה במשרד לעניינים אסטרטגיים שתקציבו המתוכנן הגיע ל-34 מיליון שקל.

רוזנטל אמר כי "הסכומים שהציבור ישלם על סידור הג'ובים לחברי הליכוד מרתיחים. כל שר לעניין כלום וסגנו לענייני שום דבר ישתו מיליוני שקלים מהקופה הציבורית. זו ההגדרה לשחיתות פוליטית. אני משוכנע שגם מצביעי הליכוד מתביישים במהלך הציני הזה, שמחריב את אמון הציבור בנבחריו". רוזין הוסיפה כי "העלות הגבוהה לקופת המדינה מיותרת, כאשר ברור שאלו משרות שנועדו להבטיח את הישרדותו האישית של נתניהו שהעביר מסר ברור: רק מי שמקורב לצלחת ייהנה מכספי הקופה הציבורית. הגדלת תקציבי הרווחה, הבריאות או ההכשרה התעסוקתית לא מעניינת את מפלגת השלטון, רק הגדלת המשרות וחלוקת הג'ובים".

יש לציין כי בהערכה תקציבית שהוסיף הבוקר אגף התקציבים באוצר להצעת החוק, מוערכת עלות התקציבית ב-2.8 עד 3.9 מיליון שקל בשנה לכל שר נוסף מעבר ל-18 שרים, ו-1.5 מיליון שקל לכל סגן שר מעבר לארבעה שנקבעו בחוק.

היום הזכיר גורם בליכוד כי בממשלה היוצאת היו 22 שרים ושמונה סגני שרים. לטענתו, הלחץ להגדלת הממשלה לא בא מהליכוד אלא משותפותיו הקואליציוניות שדרשו יותר שרים מכפי שקבע המפתח. לדבריו, לפי מפתח של 18 שרים לממשלה, לש"ס הגיע רק שר אחד ולכולנו רק שניים.