טבעת החרם מתהדקת סביב ישראל

לאחרונה קראנו על מכתב ששלחו 16 מתוך 28 שרי חוץ של מדינות באיחוד האירופי בו הם קוראים לממונה על יחסי חוץ באיחוד , פדריקה מוגריני, לקדם מהלך לסימון מוצרי התנחלויות -בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן, ברשתות שיווק ברחבי 28 מדינות האיחוד.

במספר מדינות באיחוד, למשל בבריטניה ובבלגיה, כבר החלו לסמן מוצרי התנחלויות מאז פיצוץ שיחות השלום במרץ 2014. כעת, לאור תוצאות הבחירות והתבטאויות ראש הממשלה נתניהו, הוחלט לקדם את היוזמה. שר החוץ הגרמני הוא היחיד מבין שרי החוץ של חמש המדינות הגדולות באיחוד שלא חתם על המכתב. צעד זה הוא צעד נוסף מצד האיחוד לקידום מדיניותו באזורנו והוא מהווה עליית מדרגה בהסלמה בקרע ביחסים בין ישראל לאיחוד.

היחסים בין האיחוד האירופי, אחד משני שותפי הסחר העיקריים של ישראל, לבין ישראל, מוסדרים בהסכם שנחתם בשנת 1995. בשנת 1996 חתם האיחוד גם על הסכם עם אש”ף. באותן שנים, שינה האיחוד את הפרקטיקה שלא הבחינה בין מוצרים מהשטחים לבין מוצרים מישראל בגבולות ’67 והחל ביישום מדיניות השוללת הטבות סחר עפ"י ההסכם ממוצרים מהשטחים. ישראל התנגדה לצעדים אלו וראתה בהם הפרת ההסכם. יחד עם זאת, בשנת 2004 הגיעו הצדדים לפשרה לפיה רשויות המכס הישראלי יציינו את המקור המדוייק של סחורות ייצוא למדינות האיחוד האירופי.

מבחינה משפטית, ישראל נמנעה מהפעלת מנגנון הבוררות הקבוע בהסכם, בין היתר, עקב החשש להשלכות הכלכליות והמדיניות שעלולות להיות לצעד כזה גם בנוגע להגדרת גבולות הקבע של ישראל. למרות זאת, הסכסוך הגיע לדיון משפטי כאשר חברת "בריטה" הגרמנית הגישה תביעה נגד המכס הגרמני על כך שלא הוענקו הטבות מכס על פי ההסכם בין ישראל לאיחוד למוצרים שהחברה ייבאה מחברת ‘סודה קלאב’ ממעלה אדומים שבשטחים. הסכסוך הופנה על ידי בית המשפט הגרמני לבית המשפט של האיחוד האירופי כשנדרש לפרשנות התחולה הגאוגרפית. בפסק הדין שניתן ב-2010, קבע בית המשפט של האיחוד כי המונח בהסכם ‘שטחה של מדינת ישראל’ כולל על פי המשפט הבינלאומי רק את שטחי ישראל טרום ‘67, ולכן, שלילת ההטבות ממוצרים מהשטחים בדין היא.

היקף הנזק הכלכלי של צעדי האיחוד עד כה הוערך על ידי גורמים ישראלים כלא גבוה, מה גם שחלק מהמפעלים שפעלו בשטחים העבירו את פעילותם למרכז הארץ. ביולי 2013 פרסמה נציבות האיחוד האירופי הנחיות הכוללות הוראות בנוגע לשלילת אפשרות למענקי מחקר ולתוכניות מימון אירופיות מישויות משפטיות ישראליות שמושבן בשטחים ומפרויקטים בשטחים.

יש לעקוב אחר התפתחויות בדיונים בנושא במוסדות האיחוד ובמדינות החברות. במכתב מבססים שרי החוץ את קריאתם לפעולה על ידי נציבות האיחוד על החלטות פורמליות של מועצת שרי החוץ של האיחוד משנת 2012 ו-2014, לפיהן האיחוד רואה בפתרון שתי המדינות את הפתרון הלגיטימי לסכסוך בין ישראל לפלסטינים. השרים חוזרים במכתבם על עמדת האיחוד, לפיה מדיניות ההתנחלויות של ישראל מהווה איום לשלום. עיגון משפטי נוסף לסמכות האיחוד להסדיר כללים לגבי סימון המוצרים הוא מתחום הגנת הצרכן.

למרות נכונותן של טענות לגבי חוסר עקביות בעמדת האיחוד בהסכמי סחר שהוא מנהל עם מדינות שונות ששטחן, כולל שטחים כבושים שמעמדם שנוי במחלוקת, ולמרות שספק אם צעדי האיחוד יניעו את ישראל לשנות את עמדותיה המדיניות, נראה כי האיחוד ימשיך להחריף את צעדיו.

החשיבות עבור ישראל ביחסים תקינים ומימוש הפוטנציאל הכלכלי בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי ברורה לממשלת ישראל. מומלץ לממשלה להימנע מתגובות מתלהמות שאינן תורמות מאומה לקידום האינטרס הישראלי באירופה.

ד”ר רחל פריד דה וריס - מומחית לדיני האיחוד האירופי וסחר בינלאומי, מרצה למשפטים, במרכז האקדמי כרמל חיפה. לשעבר סגנית למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (בינלאומי)