גלידה בלי רגשות אשם, לפחות לא כלפי הספקים

מפעל בן אנד ג'ריס בבאר טוביה הפך לאחרונה למפעל המזון הגדול הראשון בישראל שזכה להסמכת סחר הוגן לכל מוצריו. המעבר למוצרי סחר הוגן לא היה יוזמה ישראלית, אלא הנחיה שהגיעה מהמטה בארצות הברית, אבל בשורה התחתונה הוא מהווה פריצת דרך בשוק המקומי. 

מוסד הסחר ההוגן, שמנסה להבטיח מחיר הוגן לחקלאי העולם השלישי, נולד על רקע התפתחות התאגידים הגלובליים בעשורים האחרונים, אשר חותכים ברווחי החקלאים ומשאירים אותם במעגל העוני והנחשלות.

הכסף שמגיע מסחר הוגן משמש את הקואופרטיבים המקומיים לשכלול שיטות החקלאות ולהעצמת קהילות החקלאים המקומיים.

ההחלטה של בן אנד ג'ריס לעבור לסחר הוגן היא החלטה אידיאולוגית, ובראיון ל"כלכליסט" מודה אבי זינגר, מנכ"ל בן אנד ג'ריס בישראל, כי היא מכבידה מבחינה לוגיסטית ומגדילה את העלויות ובסוף היום לצרכן הישראלי לא ממש אכפת: "אין כאן היגיון מסחרי. זו המדיניות של החברה — לעשות כל מה שאפשר מבחינת הסביבה והספקים".

מנהל בן אנד ג'ריס בישראל אבי זינגר: "אין כאן היגיון מסחרי, מחירי חומרי הגלם עלו ב־20% וצריך לשלם לאנשים למלא דו"חות כל הזמן" | צילום: צפריר אביוב

בכמה סחר הוגן מגדיל את עלויות חומרי הגלם שלך?

"זה מגדיל ב־20% את עלויות חומרי הגלם, אבל אלה לא רק חומרי גלם. אנחנו מצויים בביקורת מתמדת של ארגון הסחר ההוגן. אנחנו צריכים כל הזמן למלא דו"חות, וצריך לשלם למישהו שימלא את הדו"חות האלה. ביוני מגיע אלינו מישהו כדי לערוך ביקורת, ואנחנו נושאים בכל העלויות הכרוכות בהבאתו. וזה עוד בלי לכלול עלויות של החלפת ספקים ושינוי אריזות".

אנשים בישראל מודעים לסחר הוגן? זה אומר להם משהו?

"בארץ זה מתחיל. באירופה יש מודעות לנושא של יחס הוגן לספקים ושכר הוגן. בארצות הברית זה כמו בארץ: לאנשים אין מודעות לדבר הזה".

איך תשווקו את המהלך הזה לצרכנים?

"בכל התהליך בשנה האחרונה לא חשבנו בכלל לעשות עם זה משהו, כי אמרנו שזה סתם יבלבל את הצרכן. מה נגיד — שאנחנו מייצרים 100% מוצר טבעי? שאנחנו עושים פעילות לקהילה? נגיד לו סחר הוגן והוא יהיה בטוח שזה סחר הוגן של משרד הכלכלה?".

מבחינת ארגון הסחר ההוגן מוצר משקף 100% סחר הוגן כשכל חומרי הגלם שניתן להשיג בדרכים הוגנות זוכים לחותמת הכשרות. מדובר בסחורות חקלאיות מהעולם השלישי, כמו קפה, קקאו וסוכר. רשימת המוצרים שקיבלו הסמכת סחר הוגן בחברה הם קפה, בראוניז, קקאו, וניל, טופי, בננות, שוקולד, אגוזים, עוגיות וסוכר.

מה היה חומר הגלם המסובך ביותר להחלפה?

"החלפת הסוכר היתה מסובכת מאוד. יש כמויות אדירות ממנו. פעם היינו מזמינים מסוגת, ובכל פעם חמישה־שישה שקים. אין בישראל סוכר מסחר הוגן, אז צריך להביא מאחד הספקים בעולם — וצריך להביא קונטיינרים ובעצם לנהל מלאי של סוכר. אי אפשר להביא משטח או שניים כמו קודם. צריך לאחסן סוכר ולדאוג שכל הזמן תהיה מכולה אחת במפעל ועוד מכולה בדרך, אז מבחינת תזרים ועלויות זה מסבך מאוד".

כמה ספקים החלפתם בתהליך הזה?

"החלפנו שבעה ספקים, אבל חלק מהם עברו עם החברה את התהליך והפכו לספקים של סחר הוגן. הספק של העוגיות, למשל, כדי שהוא יעבור לסחר הוגן הוא צריך למצוא ספק חדש לווניל, לקמח, לקקאו, ובכל פעם לבדוק שחומרי הגלם החדשים לא משנים את הטעם של העוגיות ואולי לשנות מתכונים. אבל אם ספק רצה ללכת עם החברה לסחר הוגן, הלכו איתו וליוו אותו בתהליך. זאת אחת הסיבות שזה ארך הרבה זמן, החברה היתה צריכה למצוא ספקים של עוגיות ושל בראוניז ומה לא שיידעו לספק מוצרי סחר הוגן בכמויות גדולות".

אז למה לעשות את זה בעצם?

"ברגע שבבן אנד ג'ריס החליטו שהולכים על זה, אפילו שיכולתי לומר שבישראל זה אחרת ולא מעריכים סחר הוגן, לא יכולתי להתנגד לזה. אתה יכול לקנות פקאנים ב־30 שקל לקילוגרם, ואילו אנחנו קונים ב־90 שקל לקילוגרם. אני יכול לומר: מי ירגיש את זה? אבל זו המשמעות של להיות חלק מבן אנד ג'ריס. אתה רק צריך לקוות שבסוף הדרך אנשים ימשיכו להעריך את זה, ויחשבו שזו לא עוד חברה שעושה גלידה".

אתה יכול להיות רווחי בסחר הוגן?

"אני מקווה מאוד. נראה בסוף השנה".