המהלך של אורנג' העולמית: תקרית שיצאה מכלל שליטה?

1. אף שבאורנג' העולמית הקפידו להבהיר שסיום החוזה עם פרטנר אינו נובע מסיבות פוליטיות, פרסומים מהחודש האחרון בצרפת מלמדים אחרת. בראשית מאי פרסם ארגון סיוע צרפתי הומניטרי צרפתי ותיק ומכובד בשם CCFD (ראשי תיבות של "המועצה הקתולית נגד רעב ולמען פיתוח") דו"ח שמבקר את אורנג' וחברת האם שלה פראנס טלקום על כך שהן מתעלמות מהנחיות ממשלת צרפת באשר לפעילות חברות צרפתיות מעבר לקו הירוק. העובדה כי ממשלת צרפת מחזיקה בנתח של 25% מפראנס טלקום, הפכה את הביקורת לחריפה אף יותר. הארגון הצרפתי התייחס להצהרה שפרס משרד החוץ הצרפתי ביוני 2014 ושבה הוא מתרה באזרחים צרפתים להימנע מפעילות כלכלית בגדה המערבית, ברמת הגולן ובמזרח ירושלים. הדו"ח ציין שאורנג', באמצעות שותפתה הישראלית פרטנר, לא רק שמפעילה חנויות מעבר לקו הירוק, אלא גם אימצה גדוד שריון שהשתתף בלחימה בעזה בקיץ האחרון. המסמך זכה לכיסוי בכלי תקשורת צרפתיים מרכזיים כמו ערוץ החדשות France24, והיומנים "לה פיגארו" ו"לה פואה". קשה להאמין שהמנכ"ל סטפן רישאר לא נחשף לביקורת הזו, וייתכן שגם היא שיחקה תפקיד, מודע או לא מודע, בהתבטאויותיו ובהחלטת אורנג'.

מנכ"ל פראנס טלקום סטפן רישאר | צילום: איי פי

2. להכרזה של אורנג' קיים היבט מעניין נוסף: החברה קשורה לישראל לא רק במותג שאת זכויות השימוש בו היא מכרה לחברת פרטנר. בעת ביקורו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד בישראל בדצמבר 2013 נחתה בארץ גם משלחת של אנשי עסקים מצרפת. אחד מהם היה רישאר, שחתם בשם אורנג' ופראנס טלקום על הסכם שיתוף פעולה עם המדען הראשי במשרד הכלכלה. לפי ההסכם, משרד המדען הראשי אמור לסייע לאורנג' באיתור טכנולוגיות ישראליות העונות לצרכיו, ולהעניק תמיכה כספית למימון המחקר הדרוש להשלמת פיתוח הטכנולוגיות הללו. במשרד הכלכלה מסרו כי מאז חתימת ההסכם נפגשו נציגי אורנג' עם חברות ישראליות רבות, ואף איתרה כמה טכנולוגיות שעניינו אותה. שיתופי הפעולה נמשכו גם בחודש האחרון. לנוכח המידע הזה, אמירתו של רישאר שלומיאלית במיוחד, ונראה כי הניסיון לרצות את הלקוח המצרי היה גחמני בעיקרו והתעלם מהנעשה בשטח. לא ברור אם ההתנתקות מפרטנר שעליה הודיעה אורנג' העולמית, תשפיע גם על ההתקשרות הזו.

3. אולי בסופו של דבר מדובר בתקרית אנקדוטלית, אבל כזו שיצאה מכלל שליטה. ייתכן שרישאר ניצל שעת כושר שנתן לו עיתונאי מצרי וניסה לשפר את תדמית החברה במדינה. כדי להבין מדוע היה צריך לשפר את תדמיתה של אורנג' במצרים מלכתחילה, צריך ללכת כמעט 4 שנים לאחור, לקיץ 2011. הזכרונות ממהפכת ה-25 בינואר עוד עטפו את כיכר א-תחריר וחוסני מובארק, הנשיא המודח, היה אולי הדמות השנואה במצרים.

נגיב סאוויריס, נוצרי קופטי, מקורב למובארק ואחד מעשירי מצרים הוא גם מבעלי מוביניל, ספקית הסלולר המצרית השניה בגודלה. בעלת השליטה במוביניל היא אורנג' העולמית. בסוף יוני 2011 פרסם סאוויריס בחשבון הטוויטר שלו תמונה של מיקימאוס ומיני מאוס, כשמיקי מזוקן וחובש כאפיה, ומיני עטויה ניקאב – כיסוי ראש שמאפשר רק לעיניים להציץ החוצה. סאוויריס כתב לצד התמונה "מיקי ומיני אחרי...". איל ההון, שידוע בתפיסת עולמו החילונית, הצליח להרגיז לא מעט מצרים. למרות ההתנצלות שפרסם, הקריאה לחרמות על עסקיו צברו תאוצה. אחת מהנפגעות מחרם הצרכנים הייתה מוביניל, וסאוויריס אף הודיע שהוא שוקל להיפטר מאחזקתו בה. לכן, את ההתבטאות של רישאר בקהיר ניתן להבין גם כהתחנפות אל הלקוחות המצריים שמוביניל, או למעשה אורנג', איבדה באותה תקרית. רישאר הרי מנוסה בהתחנפויות, כפי שעולה מדבריו בביקורו הראשון בישראל, בוועידת הנשיא ב-2012 – "אני מוקסם מכל מה שאני רואה כאן", טרח לציין.

4. מעבר לכל הדברים הללו, אי אפשר להתעלם מהלכי הרוחות שעליהם מעידים הדברים של המנכ"ל הצרפתי. שיח החרם עבר מהרקע לחזית, תוך טשטוש עקשני של הגבולות בין חרם על ההתנחלויות לבין חרם על ישראל כולה. ההצלחה התקשורתית של תנועת החרם הגיעה לא רק בגלל חריצות הפעילים בה, ואפילו לא בגלל שכולם אנטישמים, אלא גם מפני שהתאיידותו של תהליך מדיני או כל אופק אחר לפתרון הסטטוס קוו בשטחים יצר חלל שבו קולה הוא כמעט היחיד שנשמע.