יורשי אימפריית בולגרי: השלל הטרי של משטרת המס באיטליה

האחים פאולו וניקולא בולגרי, שהיו ידועים עד כה כיורשי מותג התכשיטים היוקרתי, הצטרפו בחודש שעבר לרשימה מכובדת קצת פחות - זו של בעלי מותגים איטלקיים החשודים בהעלמות מס.

מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי והמיתון שפגע כתוצאה באיטליה, הגבירו הרשויות המקומיות את המלחמה בהעלמות המס, שלפי נתוני משרד האוצר עולות לקופת המדינה 120 מיליארד יורו בשנה בהפסדים מהכנסות.

סניף של תכשיטי בולגרי ברומא. חביבים על ג'וליאן מור | צילום: בלומברג

Guardia di Finanza - משטרת המס האיטלקית - עובדת שעות נוספות, ואף עולה שוב ושוב לכותרות בעקבות פשיטות על מטות המותגים הידועים, מבולגרי ועד ארמאני ופראדה. "כשהולכים לדוג באגם קטן תופסים דגים קטנים. אם הולכים לדוג באגם גדול תופסים דגים גדולים", כך אמר לעיתון "הגרדיאן" מנכ"ל של אחת החברות שנחקרו.

"לא חברות קש"

החשדות נגד יורשי בולגרי, שכתבי האישום נגדם ונגד 11 בכירים נוספים הוגשו בסוף מאי, זהים לחשדות שהופנו נגד מעצבים אחרים: העלמות באמצעות חברות־בנות הרשומות במקלטי מס. על פי המשטרה, לוקסמבורג היא היעד העיקרי לאיטלקים מעלימי מס, ואחריה אירלנד ושוויץ.

במקרה של בולגרי החברה־הבת הוקמה באירלנד, שם, לפי החשד, העלימה החברה מס בשנים 2006–2010 לפני שנרכשה על ידי אימפריית היוקרה LVMH. על פי מסמכים רשמיים, בולגרי העלימה מסים על הכנסות בגובה 3 מיליארד יורו אחרי שהעבירה את הכסף לשורה של חברות־בנות הרשומות בעיקר באירלנד.

כתב האישום הוגש בתום חקירה שהחלה ב־2013, אז פשטה משטרת המס על המטה של בולגרי בוויה קונדוטי ברומא והחרימה נדל"ן, חשבונות בנק ואחזקות בחברות שונות. בולגרי מסרו אז כי רשות המס (שהיא יחידה נפרדת ממשטרת המס) פסקה שההאשמות אינן מבוססות, שכן מדובר בחברות ממשיות ולא בחברות קש. עם זאת ההליכים נמשכו, וב־13 באוקטובר צפויים היורשים להתייצב בפני שופט. בהתבסס על מקרים דומים נראה כי לשניים מצפה מסע מייגע, אך הוא לא בהכרח יסתיים במאסר.

הדוגמה הבולטת ביותר לסערה כזו שגוועה היא של המעצבים דולצ'ה וגבאנה, מי שאמורים היו להיות נערי הפוסטר של המלחמה בהעלמות המס. ביוני 2013 נידונו השניים למאסר של שנה ושמונה חודשים. זאת לאחר שביהמ"ש פסק כי השתמשו בחברת אחזקות בלוקסמבורג כדי להעלים מס על תמלוגים בגובה מיליארד יורו ממכירת מותגי דולצ'ה וגבאנה ו־D&G לחברת האחזקות שלהם גאדו. ההרשעה, שקיבלה הדים בינלאומיים, בוטלה באוקטובר 2014 על ידי ערכאה גבוהה יותר.

המקרה של דולצ'ה וגבאנה הוא בכל זאת קיצוני, ובדרך כלל החקירות מסתיימות בקנס. כך קרה גם במקרה של ג'ורג'יו ארמאני. באפריל 2014 שילם המעצב 270 מיליון יורו כדי ליישב תביעת מס שהוגשה נגדו. על פי החשד, בית האופנה השתמש בחברה־בת בשוויץ כדי להימנע ממס באיטליה. בית אופנה איטלקי נוסף ששמו הוכתם בחשדות דומים הוא פראדה. החברה, המפעילה 250 חנויות ב־65 מדינות בעולם, נחשדה ב־2014 כי העלימה 660 מיליון דולר, גם כן באמצעות חברות־בנות הרשומות בהולנד ובלוקסמבורג. העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה" דיווח כי יורשת המותג מיוצ'ה פראדה ובעלה פטריציו ברטלי, המכהן כמנכ"ל, נאלצו לשלם קנס בגובה 420 מיליון יורו. עם זאת, לפי החוק האיטלקי תשלום הקנס אינו מונע חקירה, כך שגם פראדה עלולה למצוא את עצמה בבית המשפט.

באותו אופן הוחרמו ממשפחת מרזוטו נכסים בשווי 65 מיליון יורו, זאת עוד לפני שהוגש נגדה כתב אישום. ב־2012 הואשמה אימפריית הטקסטיל, לשעבר הבעלים של בית האופנה ולנטינו, כי העלימה מס על הכנסותיה ממכירת המותג. גם הפעם האשמה היתה כי הם השתמשו בחברת אחזקות שרשומה בלוקסמבורג.

הוחרמו אחוזות וקרקעות

החוקרים החרימו מהמשפחה אחוזה בהרי האלפים, דירות וקרקעות בשווי כולל של 65 מיליון יורו, כגודל ההכנסות שהעלימו. "תמיד פעלנו לפי חוק", הגיב אז מתיאו מרזוטו, מבעלי השליטה. עם זאת, בדיקה שערך "הוול סטריט ג'ורנל" העלתה כי אף שמכרו את ולנטינו ב־2.6 מיליארד יורו לקרן ההשקעות הבריטית פרימרה, החברה הצהירה על הכנסות של 199 מיליון יורו. ב־2013 יושבו ההאשמות, ו־13 חשודים בני המשפחה שילמו 56 מיליון יורו לרשויות. "כל מי שמעביר כספים מחוץ לאיטליה שולל מהמדינה עושר, וחשוב להגביל את בריחת ההון החוצה", כך לפי בכיר במשטרת המסים שאמר את הדברים ל"וול סטריט ג'ורנל". ימים יגידו אם מלחמת החורמה הזו תוביל לשינוי בהתנהלות של חברות היוקרה.