ועדת החקירה של האו"ם: "ישראל והפלסטינים ביצעו פשעי מלחמה בצוק איתן"

ועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם שבדקה את אירועי "צוק איתן" מאשימה את ישראל ואת ארגוני הטרור הפלסטיניים בביצוע פשעי מלחמה. זו תמצית דו"ח הוועדה (לשעבר ועדת שאבאס) שהוגש בז'נבה על-ידי ראש הועדה מרי מקגוואן דיוויס וחבר הוועדה דודו דיינה. הוועדה ממליצה לקהילה הבינלאומית לתמוך באופן מעשי בעבודת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ביחס ל"שטחים הפלסטיניים הכבושים".

"כל 10 שניות היה פיצוץ", אמר עד מרפיח שבה ניהל צה"ל באוגוסט מבצע נרחב לנוכח החשש כי חייל נפל בשבי. "כאשר חייו של חייל ישראלי מוטלים על הכף, נראה כי מתעלמים מכל החוקים", אמרה השופטת דיוויס. ועדת החקירה מציינת בדו"ח כי אספה מידע משמעותי שמצביע על ביצועם האפשרי של פשעי מלחמה על-ידי ישראל ועל-ידי הארגונים הפלסטיניים החמושים. "היקף ההרס והסבל האנושי בעזה היה חסר תקדים בהיקפו וישפיע על הדורות הבאים", אמרה יושבת ראש הוועדה, השופטת בדימוס מרי מקגוואן-דיוויס בתדרוך עיתונאים שנערך במטה מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה. יושבת הראש הוסיפה ואמרה כי "ישנו בישראל פחד מתמשך בקהילות אשר חיות תחת איום מתמיד".

בדו"ח מצויין, כי פעולות האיבה ב-2014 התאפיינו בעלייה משמעותית בכוח האש בו נעשה שימוש במהלך הלחימה. ישראל ביצעה יותר מ-6,000 תקיפות אוויריות וירתה יותר מ-50 אלף פגזי טנקים וארטילריה. במהלך 51 ימי הלחימה נהרגו 1,462 אזרחים פלסטיניים, שליש מהם ילדים. הארגונים הפלסטיניים שיגרו 4,881 טילים ורקטות, וירו 1,753 פגזי מרגמה לשטחה של ישראל במהלכם של החודשים יולי-אוגוסט 2014 שגרמו למותם של שישה אזרחים ולפציעתם של לפחות 1,600.

הפצצות הפכו בתים לערימות אבק

מאות אזרחים פלסטינים נהרגו בבתיהם, בעיקר נשים וילדים. עדויותיהם של ניצולים ועדים להפצצות קשות מתארות הפצצות אוויריות שהפכו בתי מגורים לערימות אבק ועפר בתוך שניות מועטות. "התעוררתי בבית החולים. מאוחר יותר נודע לי כי אחותי, אמי וילדיי כולם מתו", מצוטטת בדו"ח אחת מבנות משפחת אל-נאג'אר לאחר המתקפה על חאן יונס ב-26 ביולי 2014 שבה נהרגו 19 מבני משפחתה. "כולנו מתנו באותו היום, אפילו אנחנו ששרדנו".

לפחות 142 משפחות איבדו שלושה או יותר בני משפחה בהתקפות של בתי מגורים בקיץ 2014. במתקפות אלה נהרגו 742 פלסטינים. העובדה כי ישראל לא שינתה את מדיניות התקיפות האוויריות שלה אפילו לאחר שהתבררו השלכותיהן על אזרחים מעלה את השאלה אם התנהלות זאת היוותה חלק ממדיניות רחבה שאושרה, לפחות באופן טקטי, בדרגים המדיניים הגבוהים ביותר.

הוועדה מודאגת מהשימוש הנרחב שבו עושה ישראל בכלי נשק בעלי נזק סביבתי קטלני רחב. שימוש זה אומנם איננו בלתי חוקי, אך השימוש בו באזורים מאוכלסים בצפיפות מוביל בסבירות גבוהה להרג חסר אבחנה של לוחמים ואזרחים כאחד - נקבע בדו"ח. הוועדה קובעת כי נראה שיש דפוס פעולה שבו צה"ל הזהיר תושבי שכונות שלמות לעזוב את בתיהם, והחשיב את אלה שלא שנו לאזהרותיו ללוחמים. דפוס זה מגביר את הסבירות לפגיעה באזרחים. במהלך הפלישה הקרקעית הישראלית לעזה, שהחלה באמצע יולי 2014, נהרגו מאות בני אדם ואלפי בתים נהרסו. מוקדי עזרה ראשונה דיווחו כי קיבלו פניות נואשות לעזרה מאנשים בשכונת סג'עייה, ברקע נשמעו זעקות הילדים. בתום המתקפה.

הוועדה לא מתעלמת מירי הרקטות המתמשך לעבר ישראל וקובעת: "פעולות האיבה גרמו גם למצוקה והפרעה עצומה של החיים האזרחיים בישראל. לעתים קרובות חזו האזרחים המתגוררים בקרבת עזה בדאגה בהפגזות מחלון ביתם, אך נאבקו גם להגיע בזמן למקלטים עם ילדיהם עם השמע צפירות האזעקה המתריעות על נפילות קרבות. השיגור חסר האבחנה של אלפי טילים, רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, נעשה כך נראה, במטרה לזרוע אימה בקרב אזרחי ישראל. בנוסף, צה"ל איתר 14 מנהרות שהובילו מרצועת עזה לשטח ישראל, ואשר שימשו לתקיפת חייליו במהלך הקרבות. עצם קיומן של המנהרות יצר טראומה בקרב אזרחי ישראל שחששו כל העת מפני אפשרות שיותקפו על ידי מחבלים שיגיחו מתחת לפני האדמה".

הוועדה גם מבקרת את החמאס על הרג משתפי פעולה ומאשימה אותו בפשע מלחמה: "עשרים ואחד חשודים בשיתוף פעולה שהוחזקו במעצר הוצאו להורג בעזה באוגוסט 2014, זאת בידיעת הרשויות המקומיות. הועדה מאמינה כי מעשה זה מהווה פשע מלחמה. "האחראי למעשה זה חייב לתת את הדין לפחות למען משפחות הקורבנות", אמרה ראש הוועדה, השופטת דיוויס.

באופן רשמי יוצג הדו"ח עב הקרס בפני מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה רק ב-29 ביוני, אך הוועדה מסרה אותו לצדדים כעת. ישראל החרימה את ועדת שאבאס, לא שיתפה איתה פעולה וגם לא אפשרה לה להיכנס לשטחה. עם זאת, אזרחים ישראלים - כגון חיים ילין, גילה טרגרמן, אמו של הילד בן ה-4 דניאל ז"ל וגדי ירקוני - פנו לוועדה והעידו בפניה. גם עמותות ישראליות וארגוני זכויות אדם העבירו לוועדה מסמכים שמציגים את הצד הישראלי בעימות.

ראש הוועדה הראשון, המשפטן הקנדי ויליאם שאבאס, התפטר בראשית חודש פברואר השנה לאחר שישראל הגישה נגדו תלונה וחשפה כי קיבל כסף מהרשות הפלסטינית בתמורה לכתיבת חוות דעת משפטית בנוגע להצטרפותם לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. את שאבאס החליפה חברת הוועדה, מארי מקגוואן דיוויס, שופטת לשעבר בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק ומי שעמדה בראש ועדת המעקב ליישום מסקנות דו"ח גולדסטון בשנת 2011.

עוד לפני פרסום הדו"ח הודיע הפרקליט הצבאי הראשי כי צה"ל מרחיב את חקירותיו הפליליות נגד חיילים וקצינים בגין חשד לעבירות במבצע. מדובר בשלושה אירועים נוספים על אלו שחקרה הוועדה, ומהם עלה חשד לשימוש לא חוקי בנשק נגד פלסטינים על ידי חיילי צה"ל.

האירוע המשמעותי מבין השלושה נוגע למותם של תשעה פלסטינים שישבו בבית קפה בחוף הים של חאן יונס ב-9 ביולי אשתקד, ונהרגו מהפצצות של חיל האוויר. מצה"ל נמסר כי צוות בדיקה מטכ"לי, שבדק את האירוע, הסיק כי התקיפה בוצעה לפי החשד הסביר שלא בהתאם לכללים המחייבים את כוחות צה"ל.

אירוע חמור נוסף נוגע לירי האסור, לפי החשד, של לוחמי צה"ל לעבר מרפאה פלסטינית. סרן דימה לויטס ז"ל, מפקד פלוגה מחטיבת השריון 7, נהרג מאש צלף פלסטיני ב-22 ביולי יחד עם סרן נתן כהן ז"ל. חבריו של דימה, שלא יכלו לצאת להלווייתו בגלל המשך הלחימה ברצועה, החליטו כמחווה להנצחתו להפגיז עם טנקיהם את המרפאה הפלסטינית שממנה נפתחה האש שהרגה את לויטס יום קודם.

חקירה שלישית נגעה להכאתו של פלסטיני עצור תושב ג'וחר אלדיק, על ידי חיילי צה"ל. עוד נמסר מצה"ל כי הוחלט לסגור את תיק החקירה הפלילית ללא הגשת כתבי אישום בנוגע למותם של ארבעה ילדים בחוף הדייגים שליד נמל עזה, שכונה מתחם המשטרה הימית.