המלצות ועדת אנדורן נחשפות: אין הסכמה על הגבלת הטבות המס לחברות גדולות

המלצות הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון, ששר האוצר משה כחלון מסרב לפרסם, הגיעו לידי "כלכליסט" וחושפות מחלוקת קשה סביב השאלה אם להגביל את היקף הטבות המס הניתנות לחברות הגדולות. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, הממונה על התקציבים יוני רגב, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג ומנהל רשות המסים משה אשר הביעו את התנגדותם למודל המוצע.

לפי ההמלצה, יחול הגידור על הכנסה חייבת במס של 400 מיליון שקל, או על 60% מהוצאות השכר של מפעל עד 100% מהוצאות השכר של מפעל באזור פיתוח, או על 100% מהשקעות המפעל המועדף בישראל במכונות ובמחקר ופיתוח. בעוד שהטבות המס ינתנו באופן אוטומטי לחברות שעומדות בקריטריונים, חברות שיבקשו ליהנות מהטבות המס מעבר לתקרה יעברו למסלול פרטני, ובו יידרשו לעמוד בתנאים נוספים הנגזרים ממכלול מטרות החוק, כמו גידול שנתי במצבת העובדים וברמת השכר הכולל והיקף השקעות הון במכונות ובציוד למשך 3 שנים. כמו כן תיבחן הוספת מדדי יעילות ותועלת מורכבים כמו החשיבות האסטרטגית של הענף, מיקום, הרמה הסוציואקונומית של האזור וסוג האוכלוסיות המועסקות.

פרט למחלוקת המרכזית, שהייתה הסיבה להקמת הוועדה, זכו ההמלצות האחרות להסכמה גורפת. בין ההמלצות, סעיף חדש הממליץ על הפחתה בשיעור המס על דיבידנד לחברות במסגרת המסלול המועדף, בהחלטת מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל רשות המסים. לפי סעיף זה, שיעור המס, העומד כיום על 20% – אלא אם נקבע שיעור מס נמוך יותר באמנת כפל מס עם מדינת התושבות של אותה מדינה – יופחת לסף של 5%. החברה היחידה שעומדת היום בקריטריונים של המסלול המיוחד היא אינטל, שם שיעורי המס מופחתים מ־20% בהתאם להסכמים של ישראל.

 

התומכים: ההצעה מידתית

 

ראש הוועדה, מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן, יחד עם הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה ומנהל מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה נחום איצקוביץ תומכים בהמלצה להוסיף גידור להטבות המס בהיקפים גבוהים במיוחד. לדבריהם, המסלול הירוק מחליש את הקשר בין זכאות להטבות מס לבין עמידה ביעדים המקדמים את מטרות החוק. המדינה לטענתם "אינה חופשית להעניק הטבות מס בסדרי גודל כאלה מבלי לפחות לנסות לקבל עבורן תמורה הולמת ומידתית". לתפיסת התומכים, ההצעה שגובשה זהירה, אינה קובעת הגבלה ביחס להטבות, אך חותרת להגדלת התמורה למדינה במקרים שהיקף ההטבות גבוה במיוחד. מדובר בכ־10 עד 20 חברות מתוך 1200 החברות המוטבות.

המתנגדים: סכנה לשחיתות

 

קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שאחד מאתגריה הוא גיבוש תכנית לשיפור התעסוקה בפריפריה, מתנגד להמלצה. לדבריו, "בשל הקושי בהבנה מוקדמת של כלל ההשפעות הכלכליות של פעילות עסקית נוספת בישראל, ניסיון להתאים באופן פרטני את שיעור המס יוביל להליכים בירוקרטיים ארוכים והכרעות שרירותיות". לדבריו "המדינה לא מעניקה 'הטבות מס', אלא מנסה להגדיל את הפעילות הכלכלית והכנסות המדינה הנובעות ממנה באמצעות שיעורי מס מופחתים לפעילויות כלכליות שעליהן יש תחרות בעולם".

גם לדעתו של רגב, קידום שינוי שכולל הרעה כלפי חברות מסוימות יהיה בבחינת "איתות שלילי למגזר העסקי". רגב הביע את חששו כי הגידור יביא בפועל לשחיתות. "גורמים ממשלתיים יעסקו במתן הטבות לגורמים פרטיים ספציפיים בשווי מאות מיליוני שקלים". מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג כתב כי הוא "לא מתנגד ברמה העקרונית ליצירת מסלול פרטני שבמסגרתו יוצבו בפני החברות דרישות נוספות, אך לדעתו יש לעשות זאת באמצעות יצירת מסלולי הטבות אטרקטיביים יותר מהמסלול הנוכחי".

גם מנהל רשות המסים משה אשר אינו מתנגד למסלול שיכלול דרישות נוספות, אך סבור כי "הדבר מותנה בכך שהקריטריונים ייקבעו בצורה ברורה בחוק". אשר כתב כי "פרטי מודל הגידור כפי שהוצע עלולים להסיט פעילות מישראל ולהחטיא את מטרת החוק".

כחלון ואנדורן | צילום: אלכס קולומויסקי

על מה הסכימו?

 

החוק לעידוד השקעות הון עוסק גם במענקים הניתנים לחברות, כך שהמדינה למעשה משתתפת בסיכון שהחברות לוקחות. אחת ההמלצות אם כן היא שבאישור ועדת הכספים, שרי האוצר והכלכלה יוכלו לקבוע תנאים מיוחדים למפעלים בפריפריה הרחוקה או למפעלים בעלי צרכים מיוחדים. כיום גובה המענק הוא עד 20% מהמחיר המקורי של נכסי המפעל, ופריפריה גיאוגרפית זכאית למענק נוסף בגובה של 10%.

כמו כן הוועדה ממליצה על הגמשת הכניסה למסלול הירוק לחברות קטנות ובינוניות, שהכנסתן עד 100 מיליון שקל. כך יוכלו החברות להגיע תוך 3 שנים לאחוז מכירות של 25% ולהיחשב "מפעל בר תחרות" שזכאי להטבות מס.

עוד המליצה הוועדה כי יש לקבוע בהוראת שעה של 3 שנים שהטבות המס יחולו גם על הכנסות מקניין רוחני שחברות רב־לאומיות מעבירות לישראל ושיעור מס דיבידנד שמקורו בתמלוגים שיכול לרדת עד ל־5%, עם מתן ודאות לחברות לתקופה של 5־10 שנים.

כחלון עומד בפני חומת התנגדות

ההמלצות של ועדת אנדורן מעמידות את שר האוצר משה כחלון בבעיה, ולא בכדי עיכב את פרסומן. מחד, הוא מנסה להצטייר כ"חברתי" שבא לשנות ולעשות רפורמות. לכן, סביר שיצופה ממנו לא להגדיל את הטבות המס לחברות הגדולות, אלא להקשות עליהן ולדרוש דרישות נוספות בנוגע לפעילותן העסקית בארץ. מנגד, משרד ראש הממשלה, רשות המסים, מנכ"ל משרד הכלכלה ואגף התקציבים, האגף הבולט ביותר במשרד האוצר, מתנגדים להמלצת הגידור הנוכחית, מה שכנראה יקשה על כחלון להעביר את ההמלצה הזאת.

בנוסף, לתומכים במודל הגידור המוצע – הכוללים את אנדורן שבינתיים עזבה, את הכלכלן הראשי באוצר ואת מנהל מרכז ההשקעות – יש פחות כוח פוליטי ופקידותי לקדם את ההצעה. לו הוגשו ההמלצות לשר האוצר הקודם יאיר לפיד, אפשר להניח שהיה לו קל יותר לקבלן, מאחר שהן התאימו למה שחיפש.

אולם כחלון לא ביקש את ההמלצות הללו, וממה שעולה ממסקנות הוועדה, יש הסבורים כי כלל לא היה נכון להקימה. סביר להניח שקבלת ההמלצות תוביל את כחלון לעימות פוליטי עם נתניהו, וזה עוד בלי תמיכתו של אגף תקציבים. דחייתם תציג אותו באור "לא חברתי".

עד כה נמנע כחלון מכניסה לעימותים פוליטיים, אם בסוגיות גדולות ואם בסוגיות קטנות. כך למשל "דילג" על מונופול הגז בזכות קרבתו לקובי מימון, והתעלם מהמעקף שעשה לו שר הפנים סילבן שלום בבוטות סביב הארנונה והשאיר את חיים ביבס ואגף תקציבים לעמוד מולו. סביב ההתנזרות ממונופול הגז, שהביקורת עליה טרם שככה, נראה שפרסום ההמלצות ועצם הגשתן באים בתקופה לא טובה לשר האוצר, שבקרוב יידרש לקבל החלטות לא רק בתחום הדיור.