אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החברה התפרקה, מה יעלה בגורל מנות הדם הטבורי? צילום: אימג'בנק/thinkstock

החברה התפרקה, מה יעלה בגורל מנות הדם הטבורי?

לאחר ש"ביוקורד", שניהלה בנק דם טבורי פרטי פורקה, משרד הבריאות נרתם זמנית לעזרת המשפחות. לאחרונה קיבל ביהמ"ש את הצעת חברת "קליה ביוטק" לקלוט את המנות אצלה

06.07.2015, 11:51 | עו"ד אבירם גולדשטיין

לאחר שחברת "ביוקורד"',שניהלה בנק דם טבורי פרטי פורקה, התעוררה בעיה לגבי המשך האחסון של מנות הדם. משרד הבריאות נרתם לעזרת המשפחות אך הודיע כי מדובר בסיוע זמני. לאחרונה, קיבל ביהמ"ש את הצעת חברת "קליה ביוטק" לקלוט את המנות אצלה.

הודות להתפתחויות טכנולוגיות ורפואיות הפך השימוש במנות דם טבורי לאמצעי פוטנציאלי להצלת חיים, ובמקרה של מחלה עתידית, עשויות מנות הדם לשמש להשתלה את האדם ממנו נלקחו או את אחד מבני משפחתו.

חברת "ביוקורד" עסקה בשימור דם טבורי, והעניקה את שירותיה ל-2,500 משפחות, שביקשו לשמור את מנות הדם של ילדיהן ושילמו מראש עבור הפקת המנות והחזקתן בהקפאה.

אילוסטרציה אילוסטרציה אילוסטרציה

בשנת 2012 הוגשה נגד החברה תלונה למשרד הבריאות על ידי מעבדה שעבדה עמה. בין היתר, נטען, כי חרף סיומו של הסכם העבודה בין הצדדים, החברה, שאינה מבצעת תשלומים כסדרם, ממשיכה להעביר מנות דם למעבדה, שנאלצת לטפל בהן מפאת האחריות כלפי המשפחות.

לאחר בירור, הורה משרד הבריאות ל"ביוקורד" לחדול מאיסוף מנות חדשות אך זו המשיכה בשלה, והעבירה ללא כל אישור את מנות הדם מהמעבדה המתלוננת למחסן בראשון לציון.

בתגובה, בתחילת שנת 2013 פרסם משרד הבריאות הודעה לפיה "ביוקורד" פועלת ללא היתר, ואף שודר תחקיר מעמיק על התנהלותה הבעייתית של החברה ב"כלבוטק".

החברה ניסתה להשיג היתר ממשרד הבריאות אך נדחתה מכיוון שלא עמדה בתנאים לקבלתו, עד שבמארס 2014 ניתן נגדה צו פירוק. אלא שהחברה לא ניסתה לקדם כל פתרון ממשי להעברת המנות לבנק דם אחר, והן עמדו בסכנה. משכך, פנה משרד הבריאות לגורמים רבים – פרטיים וציבוריים – כדי שייקחו על עצמם את המשך שימור המנות.

בינתיים, נשא משרד הבריאות בעלויות שמירת המנות והצלתן, אך הבהיר כי לא יוכל לעשות זאת לזמן רב.

בחודש מרץ 2015 פנתה חברת "קליה ביוטק" לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להעביר לחזקתה את מנות הדם. המבקשת דרשה לקבל אישור ממשרד הבריאות לשמר למשך 15 שנים מנות דם טבורי ולהשמיד אותן, במידה שתידרש, ולהחזיק במקפיאים של ביוקורד.

בנוסף, ביקשה קליה לקבל את כל פרטי בעלי המנות, וכן סכום של 3,317 שקל מכל בעל מנת דם טבורי המעוניין בהמשך השירות.

משרד הבריאות הסכים לבקשה אך ביקש לקבוע כי ככל שיהיה צורך בעתיד לשחרר מנות דם לצרכים רפואיים, המבקשת תידרש לאישור פרטני ממנו.

המנהלת המיוחדת שמונתה לעניין וכן הכונס הרשמי תמכו באישור המתווה, מתוך המטרה לסייע למשפחות המעוניינות להמשיך להחזיק במנות.

טובת הכלל

השופטת איריס לושי-עבודי ציינה את הקושי המתעורר מכך שלא כל לקוחות ביוקורד אותרו, ואת הקושי בכך שלקוחות שכבר שילמו מראש עבור התהליך, ייאלצו לשלם פעם נוספת, אף אם הסכום שדורשת המבקשת הוא סכום מופחת.

עם זאת, השופטת, שסברה כי מדובר בסוגיה ציבורית רגישה, ציינה כי משרד הבריאות עשה ככל יכולתו כדי לפתור אותה בזריזות ויעילות – ושיבחה את פעילותו.

לאחר שנוכחה לדעת כי נעשו ניסיונות רבים בכל האמצעים לאתר את כל הלקוחות והתרשמה שההצעה הנוכחית תהווה פתרון הולם וראוי ללקוחות שיבחרו להצטרף לשורות המבקשת, אישרה השופטת את הצעתה, בכפוף להערות משרד הבריאות. לבסוף היא הורתה לצדדים לפעול למימוש ההסכם ולהביאו לידיעת קהל הלקוחות והציבור הרחב.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

לפסק הדין

• ב"כ המבקשת: עו"ד אילן גולדשמידט

• ב"כ המשיבות: עו"ד רונית עובדיה, עו"ד טליה אגמון, עו"ד ניסן טוביאנה

* עו"ד אבירם גולדשטיין עוסק בדיני תאגידים.

  

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות