"כמו חיבוק אישי"

את מיכאל אלוני (30) אין ממש צורך להציג. עוד לפני שסיים את לימודיו בניסן נתיב הוא כבר כיכב ב"השמינייה" והנחה בערוץ הילדים. בהמשך שיחק בסדרה "שטיסל" עטורת הפרסים ובסרטו של דובר קוסאשווילי "התגנבות יחידים" על פי ספרו של יהושע קנז.

אלוני גם מנחה את "דה ווייס", מופיע בהפקות של תיאטרון באר שבע ובהצגה "הפושעים החדשים" בתיאטרון הקאמרי. בקיצור, הוא לא ממש צריך להתאמץ כדי להבליט את היותו אחד השחקנים הפופולרים והעסוקים בארץ. למרות זאת, בפרויקט החדש שלו - הסרט הקצר "שיר", שלו כתב את התסריט ואותו הוא מתעתד לביים - הוא בחר במסלול "קצת אחר" כלשונו. "זו הפעם הראשונה שבה אני הולך על כל הקופה ומפרסם משהו שלי, והפעם הראשונה שבה אני מביים. אני מתרגש מאוד", הוא אומר. "יש לי מגירה עמוסה בכתבים וסיפורים".

זה לא הגיל, זה הסיפור

"שיר" הוא סיפור התבגרותה של נערה בת 17 שבורחת ביום הזיכרון מבית הספר, מתמודדת אישית עם היום הטעון הזה ועוברת תהליך שבסופו היא מבינה שלא תוכל לברוח מהכאב. "תמצית הסרט היא ההתבגרות שלה, אבל הוא דן בשאלות של כאב אישי מול כאב לאומי ובמעבר החד בין יום הזיכרון ליום העצמאות; מתי אתה שמח ומתי אתה עצוב. יש בסרט גם רגעים מצחיקים", מספר אלוני.

 

יש לך חיבור לנושא? ילדה בת 17? יום הזיכרון?

"זה מצחיק כי כתבתי גם תסריט לפיצ'ר שאני עובד עליו בערוצים אחרים, ושם הגיבורים הם זמרי רוק בני 57 - זה גם לא גיל שאני קרוב אליו. זה בא מסיפורים של משפחות שכולות וגם מתוך ההתמודדות שלי כל שנה עם היום הזה. בנוסף, אני מלמד משחק בסטודיו במה, ולאחת התלמידות היה סיפור אישי שלא קשור ליום הזיכרון, אבל היא עוררה בי את ההשראה לדמות של שיר".

הסרט מיועד לטלוויזיה?

"הפלטפורמה הראשונה שאני רוצה מאוד להגיע אליה היא פסטיבלים בינלאומיים, ואני רוצה שתהיה חשיפה גדולה. כיוון שהסרט מדבר על יום הזיכרון, אשמח מאוד שאחרי סיבוב הפסטיבלים הוא ינחת בבית וישתלב בערוץ שישדר אותו בימי זיכרון".

צילומי הסרט עתידים להתחיל באוקטובר, והמימון יגיע בחלקו מקרנות ובחלקו מההמונים - בימים אלה מגייס אלוני כסף להפקת הסרט באתר מימון ההמונים הדסטארט. סכום היעד לגיוס הוא 62 אלף שקל, בקופה נצברו כבר יותר מ־60% ממנו, ונותרו עוד 18 יום עד לסיום. המשתתפים במימון הפרויקט יכולים לקבל בתמורה לתמיכתם שלל תשורות, בהן הזמנה לסרט, ברכה מצולמת, שיעור משחק עם אלוני, ביקור על הסט ואף ביקור בית וארוחת ערב שאלוני יבשל בביתו, כולל צפייה משותפת בסרט.

"זה אתגר גם בשבילי"

התמורות מותאמות כמובן לסכום ההשתתפות, שנע מ־35 ועד 10,000 שקל - סכום שמבטיח שאם הסרט יגיע לאוסקר, גם התומך ומשפחתו יוזמנו. "זה גם אתגר בשבילי", אומר אלוני על הפניה לציבור, "אני מרגיש שהתסריט הזה קרוב מאוד ללבי וחושב שהדרך היפה ביותר להוציא אותו לפועל היא פשוט לבוא לקהל שלי ולהגיד 'בואו, תהיו איתי בזה'. להרגיש שהלב הפועם הוא של כולם. לכן יש לי גם מעורבות אישית בתגמול לתומכים".

שום מפיק או גוף שידור לא פנה אליך בעקבות ההדסטארט?

"הסכום לגיוס בהדסטארט הוא רק חצי מתקציב ההפקה. נוסף על כך יש קרנות וגורם חיצוני שהצטרף, ומובן שגם אני משקיע אישית בפרויקט. עד עכשיו התמיכה מדהימה".

למישהו אנונימי זה לא היה קורה.

"זה עדייין מרגש, כמו לקבל חיבוק אישי מכל אחד מהתומכים".

לפרויקט: bitly.com/1G5m91d