אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היזמים במתח: נחשף הסוד האפל של המשכורות בסטארט-אפים צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

היזמים במתח: נחשף הסוד האפל של המשכורות בסטארט-אפים

לעובדי הסטארט-אפים נמאס מהערכות שווי מנופחות ומאופציות שהן תחליף למשכורת אמיתית והיזמים מודאגים, איך אפשר לנצח את הטרולים ומפיצי השנאה באינטרנט וחלה ירידה משמחת בהיקף הספאם ברשת

19.07.2015, 14:36 | יוסי גורביץ
אז כמה זה יוצא לי?

לסטארט-אפים יש הילת קסם סביבם: "בוא אלינו", הם אומרים למפתח. "קח חלק בעשייה חדשנית ועשה כסף". אבל בשטח, חלק מהחברות הללו מזכירות קצת מזימות פירמידה: המייסד לא פעם מתגלה כמומחה בלספר לכם (ולמשקיעים) כמה שהמוצר גאוני - אבל לא בלעשות ממנו כסף. ולכם? לכם הוא יבטיח אופציות (כדי שלא יצטרך לשלם לכם כמה שמגיע לכם). 

כאן מכניסים לכם את האלמנט: להערכת השווי של סטארט-אפים - הנתון שקובע כמה כסף יוכל לצאת לכם מהאופציות הנ"ל - יש קשר רופף למציאות. פעם אחר פעם, ההנפקה מתרחשת ודקות ספורות אחר כך הבועה פוקעת. כשזה קורה, העובדים מגלים לעתים קרובות שהמייסדים והמנהלים דווקא יצאו בסדר מהסיפור.

מה השווי האמיתי של האופציות שמציעים לכם? , צילום: shutterstock מה השווי האמיתי של האופציות שמציעים לכם? | צילום: shutterstock מה השווי האמיתי של האופציות שמציעים לכם? , צילום: shutterstock

איך זה קורה? מכמה סיבות. המבנה של האופציות חשאי והעובד לא יודע כמה אופציות בכלל יש. אמנם, רוב החברות לא נוקטות בתרגיל ההונאה המדהים של מארק פינקוס מזינגה ולא מעניקות את אותן האופציות לכמה עובדים, אבל העובד לא יכול לדעת כמה בעצם שוות המניות שלו. קודם להנפקה, מקפידות רוב החברות לפצל את המניות, מה שמדלדל את ערך המניה שבידי העובד, כדי שאפשר יהיה למכור יותר מהן למשקיעים.

שטיק מסריח שני הוא זה שנקטו לא מעט חברות בשנים האחרונות: לאופציות של המנהלים והמייסדים יש תאריך שימוש שונה מזה של האופציות שמוענקות לעובדים. כלומר, כשהחברה מנפיקה את עצמה ומגיע הגל השוטה הראשון של העלאת המחיר, המנהלים יכולים להיפטר ממה שהם יודעים שהן בפועל מניות זבל. אבל העובדים לא יכולים לעשות את זה אלא חודש או יותר אחר כך - ואז הגל כבר שקע, והרווח שלהם (אם בכלל יש כזה) ממכירת המניות שמחירן צלל הוא אפסי.

לקח לעובדי ההייטק משהו כמו 20 שנה להבין את הטריק, אבל עכשיו מדווחות חברות סטארט-אפ בחשש מסוים שהפראיירים עלו על התרגיל ומתחילים לשאול שאלות קשות. אל תדאגו לשכבת המנהלים יותר מדי: התחום שבו עמק הסילי-קון באמת קסום ומהפכני הוא תרגילי הונאה פיננסית. רואי החשבון שלהם ימצאו דרך חדשה לנצל את העובד ולגרום לו לתת את הנשמה בשביל ערימת בוטנים.

ללא הגנה

עשרות אפליקציות שיש להן מאות מיליוני משתמשים - של CNN, ESPN ואחרות - חשופות להתקפה פרימיטיבית למדי. הן מאפשרות למשתמש אינספור נסיונות להקיש את הסיסמה. המשמעות היא שאם התוקף הוא מחשב, בשלב מסוים הוא גם יחדור.

מי שומר על המידע שלך באפליקציה? מי שומר על המידע שלך באפליקציה? מי שומר על המידע שלך באפליקציה?

הפתרון המתבקש הוא להגביל את היכולת להקליד סיסמאות. יש לכך תוצאת לוואי ברורה: אם החשבון שלך תחת מתקפה, והתוקף מנסה להקליד סיסמה אחרי סיסמה, תוך כמה שניות הוא יוביל בפועל לכך שאתה תנעל מחוץ לחשבון שלך. זה לא נעים, בלשון המעטה, אבל זה עדיף הרבה יותר על המצב שבו איזו תולעת משתלטת לך על החשבון.

כאן נכנסת בעיה נוספת: חוסר היכולת של משתמשים לזכור סיסמאות לעשרות האתרים שבהם הם משתמשים על בסיס יומי. התוצאה בלא מעט מקרים היא משתמשים שבוחרים את אותה הסיסמה לכל או חלק ניכר מהאתרים. וכשהחלאות תופסים את הסיסמה הזו, הם משתלטים בעצם על חלק ניכר מהחיים של הגולש.

מה הפתרון? אלוהים יודעת. אולי טביעת עין, אולי טביעת אצבע: משהו שאי אפשר להעתיק בקלות או לעשות לו brute force. על כל פנים, חייב להגיע פתרון, כי בקצב הנוכחי של ההתקפות - מישהו גנב הלילה את פרטי חשבונות הבריאות של 4.5 מיליוני אנשים מאוניברסיטת קליפורניה - תוך לא הרבה זמן תהיה ריאקציה לכל הרעיון הזה של רשת. 

כשהטרולים ניצחו

אלן פאו הפסיקה להיות מנכ"לית רדיט לפני כשבוע וחצי. לפי הערכות, מאחורי עזיבתה עמד ככל הנראה תרגיל מכוער של ההנהלה, שהאשימה את המסכנה בשנאה כלפיה מצד האספסוף המיזוגני והגזעני עליו נשען האתר.

בסוף השבוע כתבה פאו מאמר בוושינגטון פוסט, זירה עם קצת יותר מעמד מרדיט, ובו היא ניתחה את מה שקרה ועלתה על הכשל הבסיסי של אוטופיית הרשת. למי ששכח, אזכיר שזו תפיסה לפיה אם נחבר את כל האנשים בעולם לרשת, נוכל תוך זמן קצר לפתור את כל הבעיות כי דורות של דמוניזציה ייעלמו וכולם יבינו שכולנו בסופו של דבר בני אדם. כן, וכל גולש גם יקבל חד קרן שיחכה לו בחנייה של הבניין.

אלן פאו, צילום: בלומברג אלן פאו | צילום: בלומברג אלן פאו, צילום: בלומברג

לא רק שזה לא עבד, לא רק שמבני כוח ותיקים (מדינות דכאניות, תאגידים ערפדיים) למדו הרבה יותר מהר מהמשתמשים הפשוטים איך לנצל את הרשת לטובתם, הרי שהטרולים הצליחו להפוך את הרשת על ראשה.

אם פעם גזענים ומיזוגנים היו צריכים להוציא כל מיני עלוני מחתרת שהם היו מוכרים בחנויות על סף קריסה לטיפוסים מפוקפקים, הרי שכיום הטרולים הרבה יותר מאורגנים. הם מנצלים את האנונימיות של הרשת כדי לבצע שורה של התקפות על אנשים, מבלי שאפשר לזהות אותם - והם מתארגנים בינם לבין עצמם כדי לבצע את ההתקפות הללו. הרשת אפשרה ליצור אספסוף גזעני בקלות רבה הרבה יותר.

פאו מציגה את הנתונים הלא סימפטיים: 40% ממשתמשי הרשת מדווחים על כך שהם נפגעו מהטרדה או בריונות מקוונת. זה שיעור מטורף, והוא גבוה יותר בקרב הצעירים: בין בני 18-24 הוא מטפס ל-70%. וכמובן, אם נולדתם נשים או בני מיעוטים, הסיכוי שתוטרדו גדול משמעותית יותר.

הבעיה, כפי שאדמונד ברק מעולם לא אמר, היא שכל מה שנדרש כדי שהרוע ינצח, הוא שאנשים טובים לא יעשו דבר. עדר של טרולים זה דבר מפחיד. יש רק פתרון אחד: שהאנשים הטובים יתאגדו וישברו להם את העצמות. אם לצטט את מנקן, "הדרך להתמודד עם אמונה תפלה איננה להיות מנומס כלפיה, אלא לתקוף אותה בכל כוח, להניס אותה, להטיל בה מום, להפוך אותה לנתעבת ומגוחכת לנצח". אירונית, דווקא מחוץ לרשת אנחנו רואים נצחונות; דגלי הדרום מוסרים ברחבי ארצות הברית, ורדיט - כמשל לרשת - הפכה למחילה המועדפת של גזענים ושונאי אדם.

קצרצרים

1. על פי חברת האבטחה סימנטק, הספאם יורד בשיעור היסטורי: לראשונה מאז 2003, הוא מהווה פחות מ-50% מכלל המייל שנשלח בעולם. מבין 704 מיליארד מיילים שנשלחו ביוני, "רק" 353 מיליארד הוגדרו כספאם. ביוני 2009, חודש השיא של הספאם, 5.7 טריליון מתוך 6.3 טריליון המיילים שנשלחו היו ספאם - כ-90%. ובכן, כפי שוודאי שמתם לב, אנחנו שולחים מאז הרבה פחות מייל. לעומת זאת, הספאם הסלולרי ממשיך לטפס ולהציק, יעיד כל מי שקיבל שיחה מוקלטת מישיבת קדושים זו או אחרת.

פחות ספאם, לפחות במייל פחות ספאם, לפחות במייל פחות ספאם, לפחות במייל

2. בחודשים האחרונים יש תשומת לב גדלה והולכת לתאונות שבהן מעורבים כלי הרכב האוטונומיים של גוגל, לאחר שהחברה פרסמה דו"ח על מספר התאונות. בסוף השבוע נרשמה התאונה הראשונה של הגוגלמוביל בה נפצעו אנשים. הרכב הפוגע לא היה של גוגל; הוא פגע במכונית החכמה בזמן שזו עמדה בתנועה. שלושת הפצועים הם עובדי החברה, שדווח שמצבם קל. זו התאונה ה-14 שבה מעורב רכב של גוגל בשש שנים, וה-11 שבה הרכב שלה נפגע מאחורה על ידי נהג. גוגל ציינה עוד שהרכב שלה לא גרם לתאונות כל זמן שנע מכוח עצמו; כשהופעל על ידי נהג אנושי, עם זאת, הנהגים גרמו לתאונות. 

3. ונדליסטים ממשיכים לחתוך את הסיבים האופטיים של קליפורניה כאילו אין מחר: מספר שבועות אחרי שה-FBI התערב בחקירה (והודיע שאין לו קצה חוט), גנבים חתכו שוב את הכבל וגנבו חתיכה ניכרת ממנו. הפעולה שיבשה תעבורת אינטרנט וסלולר עבור עשרות אלפי אנשים בשלושה מחוזות שונים. הבלאגן הזה נמשך כבר שנה, והבולשת הודיעה שעד כה כל מה שהיא יכולה לדעת הוא שההתקפות מתרחשות באזורים מבודדים שאין בהם מצלמות אבטחה. 

4. בית המשפט העליון של בריטניה פסל את חוק המעקב שהעבירה ממשלת קמרון לפני כשנה, כשהיא טוענת שמדובר במצב חירום. בית המשפט מצא שהחוק נטול בקרות מתבקשות (כמו למשל ביקורת שיפוטית) ושהוא לא מגדיר בצורה בהירה מהן סוגי העבירות החמורות שבעקבותיהן ניתן לבצע מעקב דיגיטלי. בפועל, החוק שנפסל אפשר למעשה מעקב על ידי זרועות השו-שו של הממשלה בלי שום פיקוח חיצוני. הממשלה צריכה עכשיו לאלתר חוק חדש. 

5. סרטון שמופץ באינטרנט מראה רובוט מעופף יורה באקדח ארבע פעמים. לא ברור מי ייצר את המזל"ט ובאיזה אקדח מדובר (בעולם הגרוע מכל העולמות זה יהיה אקדח מודפס). מצד שני, די ברור שיכולת הפגיעה של הדבר הזה מקבילה לשל חיילי הסער מסרטי "מלחמת הכוכבים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות