אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר: לאפשר לחוץ־בנקאיות לגייס חוב עד 2.5 מיליארד שקל צילום: עמית שעל

האוצר: לאפשר לחוץ־בנקאיות לגייס חוב עד 2.5 מיליארד שקל

נחוש להכניס את התיקון לחוק ההסדרים. בנק ישראל מתנגד בהיעדר פיקוח על ההלוואות של החברות. הנגידה: "הנזק בקידום פעילות פיננסית ללא הסדרה יעלה על התועלת"

22.07.2015, 07:21 | תומר ורון

משרד האוצר נחוש בדעתו להכניס לחוק ההסדרים את התיקון לחוק הבנקאות, שבמסגרתו יוכלו חברות מימון חוץ־בנקאיות לגייס כספים באמצעות אג"ח לשם מתן הלוואות — וזאת בניגוד מוחלט לעמדת בנק ישראל. ל"כלכליסט" נודע כי המתווה שהאוצר מגבש בימים אלה, ואשר צפוי כאמור להיכנס לחוק ההסדרים של התקציב הקרוב, מאפשר לחברות המימון החוץ־בנקאיות להיות בחוב של 2.5 מיליארד שקל, בין שזה חוב בנקאי ובין שחוב שגויס באמצעות אג"ח בשוק ההון.  

קראו עוד בכלכליסט

בנוסף נשקלת אפשרות באוצר להחיל מגבלות על היקף המינוף של חברה כזו, כלומר להגביל את היקף הגיוס בשוק ההון ביחס להון העצמי של החברה. כיום נשענות חברות ההלוואות החוץ־בנקאיות בעיקר על אשראי מהבנקים, ולכן האפשרות שלהן להתחרות בהם מוגבלת.

בנק ישראל: יש להתקדם בזהירות

בנק ישראל והאוצר מקיימים לאחרונה דיונים נרחבים בנושא, וגורמים באוצר מדגישים כי המתווה גובש מתוך השיח עם הבנק המרכזי. לעומת זאת, בבנק ישראל מתנגדים בתוקף לשינוי החוק, וזאת כי טרם מולאה הפונקציה של מפקח פיננסי על חברות ההלוואות חוץ־בנקאיות — מפקח שעליו המליצה ועדת ליכט שחקרה את השוק הזה.

הנושא עלה לסדר היום במאי האחרון כאשר חברת האחים נאוי, חברת הלוואות חוץ־בנקאיות באמצעות ניכיון צ'קים, רצתה להנפיק אג"ח ורשמה ביקושי שיא של 530 מיליון שקל בשלב המוסדי — יותר מפי שניים מהגיוס המתוכנן של 250 מיליון שקל. הגיוס לא יצא אל הפועל, בסופו של דבר, לאחר שבנק ישראל התנגד למהלך. "הנפקת אג"ח, כשהיא נעשית במקביל למתן אשראי בידי מי שאינו תאגיד בנקאי, יש בה משום הפרה של סעיף 21 לחוק הבנקאות", נכתב בהתנגדות.

עמדת בנק ישראל בנושא נשמעה היטב גם בנאום שנשאה הנגידה קרנית פלוג בסוף יוני באוניברסיטה העברית: "אנו סבורים שיש להתקדם בזהירות בפיתוח מערכות פיננסיות נוספות. יש להסדיר את המסגרת הרגולטורית, ורק לאחר מכן לדון במקורות המימון. התרחבות של פעילות כזו ללא בקרות מתאימות יכולה להביא נזק חמור למשק".

האוצר: 2.5 מיליארד שקל לא יזעזעו את היציבות

בבנק ישראל רוצים להאט את הקצב גם בגלל צעדים ותהליכים שקורים במקביל, כמו היוזמה המתקדמת להקמת מאגר נתוני אשראי או עבודתה של ועדת שטרום, שצפויה לדון ביתר מקורות המימון במשק. "אני מודעת לרצון שהכל יהיה כאן ועכשיו", הוסיפה פלוג. "אמנם פעולת הרגולציה אורכת זמן, אך הנזק בקידום פעילות פיננסית ללא הסדרה יעלה על התועלת — והנפגע, כמו תמיד, יהיה הציבור".

באוצר לא שותפים לדאגות היציבות שמשמיע בנק ישראל, ומציינים כי סכום של 2.5 מיליארד שקל לא יזעזע את יציבות המערכת הפיננסית, לא ביחס לאשראי הכולל במשק ולא ביחס לתוצר. כמו כן מציינים שם כי התיקון אמור לאפשר גיוס חוב לצורך מתן הלוואות רק לחברה ציבורית — ורק לכזו שקיבלה דירוג.

את הצעת החוק יזם ח"כ אלי כהן (כולנו), שכתב בהצעתו: "על רקע ריכוזיות המערכת הבנקאית בכלל, ובמגזר העסקים הקטנים ומשקי הבית בפרט, חשוב לפעול לגיוון מקורות המימון העומדים לרשות גופים חוץ־בנקאיים. יישום התיקון האמור יאפשר לגופים המוסדיים, שבידיהם מקורות מימון בהיקפים משמעותיים, לקחת חלק בקידום התחרות".

הנגידה קרנית פלוג, צילום: עמית שעל הנגידה קרנית פלוג | צילום: עמית שעל הנגידה קרנית פלוג, צילום: עמית שעל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות