אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתי נרפא את עיוורון הצבעים? צילום: שאטרסטוק

מתי נרפא את עיוורון הצבעים?

והאם הליקוי המשונה הוא בעצם נכס

30.07.2015, 09:21 | שיזף רפאלי

אחי עיוור צבעים. גם סבי היה כזה. יש לי עוד כמה בני משפחה וחברים דלטוניסטים. יצא לי לתהות איך העולם נראה דרך עיניהם, ואולי אף להקניט אותם בצחוק על המגבלה המוזרה ("לא, העניבה הירוקה לא מתאימה לחולצה האדומה שלך").

תחקיר שנערך אחרי תאונת רכבות קטלנית בשבדיה בסוף המאה ה־19 תלה את האשם בנהג הקטר, שהיה עיוור צבעים. מאז עיוורי צבעים מנועים מלעסוק בשורת מקצועות, הבולט שבהם הוא טיס. עובדת טריוויה נחמדה, אבל עד לאחרונה לא ייחסתי לה חשיבות או עניין מיוחדים. ובזה, מתברר, אני פספסתי את הצבע.

סרטון לשיווק משקפיים מיוחדים שמאפשרים לעיוורי צבעים, באופן חסר תקדים, לראות כרגיל ריגש אותי, וגם הבהיר לי כמה דברים: ראשית, מדובר בתופעה נפוצה. כ־8% מהגברים בעולם, וכחצי אחוז מהנשים, יותר מ־300 מיליון בני אדם, הם "מוגבלים צבעית" או "מעוכבי צבע". הם לא רואים את העולם בשחור־לבן, אלא לוקים בסוגים שונים של קשיים בהבדלה בין גוונים. הגנים שמייצרים את תאי החישה שמזהים צבעים בעין נישאים על כרומוזום ה־X. לנקבות יש שניים ממנו, לזכרים רק אחד, ולכן הם מועדים יותר לבעיות בתחום.

בדיקת ראייה. יותר מ־300 מיליון בני אדם, הם "מוגבלים צבעית", צילום: שאטרסטוק בדיקת ראייה. יותר מ־300 מיליון בני אדם, הם "מוגבלים צבעית" | צילום: שאטרסטוק בדיקת ראייה. יותר מ־300 מיליון בני אדם, הם "מוגבלים צבעית", צילום: שאטרסטוק

האם עיוורון צבעים הוא נכות? עיוורי צבעים דווקא מתגאים בכך שהמושג משמש לעתים מילה נרדפת לאובייקטיביות. אלברט שווייצר, חתן פרס נובל לשלום ועיוור צבעים בעצמו, אמר פעם שאופטימיסט הוא אחד שרואה הכל בירוק, פסימיסט רואה רק אדום, ואילו עיוור הצבעים הוא זה שיכול להתבונן במציאות לאשורה.

בהקשרים מסוימים זו אפילו לא מטאפורה. עיוורי צבעים שמתקשים להבחין בין גוני אדום וירוק הם נכס עבור חילות מודיעין: הם מזהים טוב יותר את המיסוך של צבעי הסוואה. ואולי זה גם ההסבר האבולוציוני להישרדות התכונה בהיקפים כאלה.

הדמעות והתגובות הרגשיות של המצולמים בסרט הקצרצר מעידים שחרף היתרונות וגאוות היחידה, היכולת להבחין ביותר צבעים חשובה מכפי שהערכנו. זוכרים את הסערה ברשת סביב השמלה בצבעי שחור־כחול (או שמא היה זה לבן־זהב?). צבעים הם לא רק קישוט, הם חלק חשוב בתפיסה שלנו, כלומר במציאות כפי שכל אחד חווה אותה. מגיע להם יותר כבוד.

לדוגמה, הזיהוי שאנחנו מייחסים לעבר, הודות לדימוי הקולנועי, שלפיו החיים פעם היו בשחור־לבן, הוא בעוכרינו. סבא רבא חי כנראה בעולם צבעוני לא פחות משלנו.

לצבע גם חשיבות מסחרית רבה, ומאחורי בחירת הצבע של כל מוצר ואריזה מסתתרים מחקרי שיווק וניסויי שטח. הצבעים של גוגל, הגוונים המדויקים שמזוהים עם חברות הסלולר, גוני הירוק בטרקטורים של ג'ון דיר ובאוטובוסים של אגד, הכתום של מתנגדי פינוי גוש קטיף, התכלת של הדגל - כולם הונדסו בדקדקנות, ומשרתים מטרות.

לכן אותו סרטון, שבו החברות EnChroma ו־Valspar מציגות עיוורי צבעים מביטים בעולם לראשונה מבעד למשקפיים המיוחדים, הוא יותר מהכרזה על גאדג'ט חדש. זה פרק חדש.

 

אפשר להתעדכן במצב חקר עיוורון הצבעים ושלל הפיתוחים והאפליקציות שעוסקות בו ומסייעות ללוקים בו בכתובת

www.color-blindness.com.

לאתר של פרופ' שיזץ רפאלי: www.sheizaf.rafaeli.net

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
בהקשר זה כדאי להזכיר את הספר הנ"ל. ומה מה שאתר סימניה מצטט מהעטיפה האחרורית של הספר: אוליבר סאקס, הנוירולוג הנודע, יוצא שוב במסע לגילוי האנושות על כל גווניה ומוזריותיה, והפעם לאיי מיקרונזיה שבאוקיינוס השקט. סאקס מגיע אל אי האלמוגים פינגלאפ, ומוצא בו קהילה מבודדת של עירווי צבעים מלידה. הוא מקים באי מרפאה, ובה הוא שומע מבני הקהילה על חייהם בעולם שכולו אורות וצללים, על מנהגיהם הייחודיים כעיוורי צבאים ועל התרבות המיוחדת והאקזוטית שלהם. משם נוסע סאקס אל האי גואם, שיושביו נתקפו עוד לפני מאה שנה במחלה נוירולוגית מסתורית שנקראת ליטיקו. במשך שנים ניסו חוקרים מכל העולם לפצח את המחלה, וסאקס המסוקרן יוצא עתה לבדוק את האפשרות שמקורה בעצמי הציקס שיושבי האי ניזונים מהם. האי של עיוורי הצבעים הוא תיעוד מרתק של מסעו של סאקס אל איי מיקרונזיה, מסע אל עולם הנוירולוגיה, הביולוגיה, הגיאולוגיה, הבוטניקה ועוד ועוד - מסע אל עולמנו שלנו. אוליבר סאקס הוא פרופסור לנוירולוגיה בקולג` לרפואה ע``ש אלברט איינשטיין. ספריו שראו אור ב``מחברות לספרות``: יקיצות, האיש שחשב שאשתו היא כובע, אנתרופולוג על המאדים. ``בסקרנותו הנבונה והיוצאת דופן ובכתיבתו המרתקת, סאקס מזכיר לנו עד כמה חיינו יקרים... סאקס הוא אחד במינו`` (``סאנדיי טיימס``)
חנה סיון , דרום  |  01.08.15