דרושים: 2,200 עובדים לענף הגז

אחד הדגלים החברתיים שחברות הגז הטבעי מנופפות בו בבואן לבקש לגיטימציה ציבורית והקלות רגולטוריות הוא העסקת עובדים ופיתוח הפריפריה. לא חייבים לקבל את טענתן שיש בכך כדי לזכות אותן בהקלות במיסוי ובתשלומים אחרים, אבל לא ניתן להתעלם מהתועלת החברתית שיש לשוק הגז להציע.

במשרד הכלכלה מעריכים כי ב־2015 ייפתחו 2,221 מקומות עבודה לעובדים בתעשיית הגז הטבעי, כשב־2030 צפוי מספר המשרות החדשות לעמוד על יותר מ־5,600. מדובר במשרות של מהנדסים, מפקחים, מפעילים ומתקינים זוטרים. לפי הערכות משרד הכלכלה, 74% מכוח האדם בענף יהיו עובדים זוטרים, ואלה ישתכרו 10,000-9,000 שקל, כלומר לא פחות מהשכר הממוצע במשק.

האתגר המרכזי כעת בנושא כוח אדם הוא הכשרת עובדים. עם התפתחות השוק הוסמכו מספר חברות להכשיר עובדים לתעשיית הגז הטבעי, כמו חברת חשמל, פז גז, מכללת רופין, מכללת תל חי והמכללה הטכנולוגית בבאר שבע. חברת פלסאון קיבלה הסמכה לביצוע הכשרות ייעודיות לרתכי פלסטיק, ומכון האנרגיה הוסמך להעברת הכשרות למפקחי ריתוך פלדה. כל ההכשרות יזכו למענקים מהמדינה.

נראה כי התגייסות המדינה מגיעה על רקע החשש ממחסור בעובדים, שיעכב את פיתוח התעשייה. החשש ניזון ממצבם של ענפי תעשייה רבים היום שסובלים ממחסור חמור בעובדים (כמו רתכים או מסגרים), ובמשרד הכלכלה היו רוצים להרחיק את ענף הגז מהרשימה הזו.

אחד הגופים שנכנסו לתחום הכשרות העובדים לתעשיית הגז הטבעי הוא קרן מעגלים. הקרן מקיימת הכשרות מקצועיות לעובדים מבוגרים ומעבירה אותן הסבות מקצועיות לקליטה בשוק העבודה, בעיקר בענפי התעשייה. כמו כן מאחר שאין מדובר בתפקידים "פיזיים", ההסבה מהווה הזמנות לנשים לתפוס מקום משמעותי יותר בעולם התעשייה. לגבי שיפור מצבם של העובדים, התמונה פחות ברורה, שכן אין פרופיל ברור של עובד לפני ביצוע ההכשרה. ככל הנראה מדובר בעובדים בעלי שכר נמוך או דומה לשכרם אחרי ביצוע ההכשרה.

הקרן צופה כי ב־2015 תבצע לא פחות מ־2,000 הסבות לענף הגז הטבעי, כך שיחד עם גופי ההכשרה הנוספים נראה כי השוק יקבל יותר עובדים ממה שהוא צריך. עם זאת, עם הגידול הצפוי בעובדים הדרושים בכל שנה, יש להניח כי התמונה תתאזן בשנים שלאחר מכן.

כמו כן קיימים עובדי תעשייה רבים שקיבלו הכשרות בתחום הגז הטבעי, וכעת נדרשים רק לעדכונים מינוריים. בכיל למשל כ־2,000 עובדים, החל מרמה של עובדים בדרגות זוטרות ועד מהנדסים ואחראי משמרות, עברו הכשרות. אולם העובדים עברו הדרכות לפי התקנים שהיו מקובלים לפני שבע שנים, ועכשיו נדרשים להכשרות עדכניות לתפקידים כמו מפעיל/מתקין גז טבעי, ממונה אנרגיה, מפעיל דודי קיטור, ממונה בטיחות בגז וכדומה.

לדברי יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, המטרה היא להשאיר אנשים במעגל העבודה, בין אם בשדרוג מקצועי ובין אם בהסבה לתחום אחר. "כשנודע לנו על הצרכים החדשים בתחום הגז הטבעי ועל הביקוש הגדול לעובדים מקצועיים בתחום, הקרן דאגה למצוא את ההכשרות המתאימות", אמרה.

אחד החששות בתעשייה היום הוא קצב החיבור הנמוך של מפעלים שונים לגז טבעי. סחבת בירוקרטית בפריסת צינורות להולכת גז עלולה להקטין את הדרישה לכוח אדם ולפגוע בפוטנציאל ההעסקה של התעשייה.

הנתונים בינתיים מאכזבים, ומעלים חשש כי התחזיות לביקוש של אלפי עובדים אולי לא יתממשו. עד כה טרם הוגדר יעד לאומי לחיבור מפעלים לרשת הגז, ובפועל נכון לחודש יוני האחרון חוברו עשרה מפעלים בלבד לרשת. כמו כן צנרת ההולכה של הגז הטבעי הגיעה רק ל־10% מאורכה המתוכנן. בלי זירוז תהליכים לפריסת הצנרת, המפעלים לא יוכלו להתחבר לגז הטבעי גם אם ירצו – ובמקרה כזה המשאבים שמושקעים כיום בהסבות מקצועיות עלולים לרדת לטמיון.

אגב, העיכוב בפריסת התשתיות לא מרתיע יזמים מכניסה לעסקי הגז, דוגמת נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני, שהקימו מיזם משותף לחיבור מפעלים לתשתית הגז. אותם ברוש ועיני גם חתומים על הקמתה של קרן מעגלים כפרויקט משותף של ההסתדרות, הארגונים העסקיים, משרד האוצר ומשרד הכלכלה.

בפברואר השנה קיים ארגון מעלה כנס שנועד לקבוע באופן ראשוני סטנדרטים של אחריות תאגידית בקרב חברות הגז הטבעי. לפי המתודולוגיה של מעלה, אחריות תאגידית אמורה לשקף את עמדות הציבור, העובדים, הספקים ושאר בעלי העניין בתעשייה. מעלה הציגה בכנס את ממצאי סקר גלובסקאן בישראל, שלפיו הנושא החשוב ביותר לציבור הוא מחיר הגז. לדברי מומו מהדב, מנכ"ל מעלה, באופן מפתיע לא עלו בסקר שאלות של בטיחות ואיכות סביבה. מהדב קרא לחברות הגז לאמץ תוכניות של אחריות תאגידית וייקחו חלק אקטיבי בטיפול בנושאים חברתיים רחבים, כגון הובלת מחקרים לניטור ושיפור מצב הים התיכון.