התנאי של קרן המטבע להשתתפות בחילוץ יוון: תספורת לחוב היווני

אף שראשי מנגנון הסיוע האירופי תמימי דעים באשר להנחה שקרן המטבע הבינלאומית צריכה לקחת חלק בנטל החילוץ היווני, שאלת השתתפותה נותרה בגדר מוקש. אחרי שתמכה בשני החילוצים הקודמים, חידשה קרן המטבע עתה את דרישתה לתספורת לחוב היווני כתנאי לתרומתה לחילוץ. דרישה זו היא סלע המחלוקת הגדול ביותר בינה לבין שרי האוצר של גוש היורו.

יו"ר קרן המטבע כריסטין לגארד, שלא הגיעה לדיונים בבריסל בסוף השבוע, אלא השתתפה בהם באמצעות שיחת ועידה, אמרה כי לא תתחייב לסיוע ליוון לפני שקרן המטבע תעשה הערכת מצב מחודשת באוקטובר על עמידתה של יוון בתנאי הסיוע. גורמים רשמיים מטעם הקרן הסבירו כי היא זקוקה לאשרור נוסף להתקדמות יוון בביצוע הרפורמות שנדרשו ממנה, בעיקר במערך הפנסיה, כדי להשתכנע כי החוב ברמותיו הקיימות — 323 מיליארד יורו — אכן ניתן לפירעון.

ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס אחרי השגת ההסכם הראשון בבריסל, לפני כחודש | צילום: איי פי

אף כי מנגנון הסיוע העלה תהיות בשבוע שעבר בנוגע ליכולתה של יוון לעמוד בנטל החוב, שלוש המוסדות האירופיים — הנציבות האירופית, מנגנון היציבות והבנק האירופי המרכזי — המשיכו להתנגד לתספורת שקרן המטבע דורשת. אלכסנדר סטאב, שר האוצר הפיני, הודה בסוף השבוע כי הסוגיה אכן בעייתית. "עלינו לומר בכל הכנות כי מדובר כאן בסוג של מלכוד 22", ציין. "קרן המטבע תסכים להשתתף בסיוע רק בתנאי שהחוב יוקטן. כך שאנחנו חייבים למצוא סוג מסוים של פתרון".