העלאת גיל הפרישה מחייבת היערכות

אחד הנושאים הקריטיים שנמצאים היום על סדר היום הציבורי הוא סוגיית העלאת גיל הפרישה. גיל זה עומד בישראל על 62 לנשים ועל 67 לגברים, וצפוי לעלות בשנתיים לנשים ובשלוש שנים לגברים על רקע העלייה בתוחלת החיים, שתביא להגדלת הנטל על קופת המדינה. על פניו מדובר בצעד מתבקש, אך יש לו השפעה מכרעת על אוכלוסיית הנשים.

בוועידה הכלכלית הלאומית ב־1 בספטמבר יוכרז המעסיק החברתי 2015. להרשמה בוועדה לחץ כאן

איני מתנגדת למהלך, שיקרה בין שנרצה ובין שלא נרצה, אבל (וזה אבל גדול) חייבים להכשיר את הקרקע לקראתו, ולבצעו במידתיות ובהדרגתיות, כדי שלא נגזור עוני על אחוז נכבד מציבור הנשים. אין זה סוד שנשים סובלות מאפליה בשוק התעסוקה, המשתקפת בפערי שכר, בקידום אטי, בהדרתן מתחומי תעסוקה ובהעסקתן במקצועות שוחקים ובעלי הכנסה נמוכה יחסית לגברים. אם נוסיף על קשיים אלה את העובדה שנשים עובדות גם במשרה מלאה נוספת בטיפול בבית ובגידול הילדים, מקבלים את הישראלית השחוקה 2015, זו שעובדת מהבוקר עד הלילה ואיננה מתוגמלת בהתאם.

 

קביעת גיל פרישה דיפרנציאלי

 

אז מה עושים? ראשית, צריך להחליט שהיציאה לפנסיה תיעשה באופן דיפרנציאלי על פי מקצוע ולא על פי מגדר. ההיגיון שמאחורי זה הוא לאפשר פרישה (בגיל 62) לאישה שעובדת במקצוע שוחק, כמו עובדת ניקיון או פועלת בפס ייצור, ומאידך לא לחייב בפרישה אשת הייטק או עורכת דין מצליחה שנמצאת בשיא פריחתה. גם על גברים שעובדים במקצועות פיזיים שוחקים יש להחיל את אותה תקנה. בפינלנד אגב מאפשרים הן לגברים והן לנשים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפנסיה אם הם מעוניינים בכך.

שנית, לפני שמדברים על העלאת גיל הפרישה, יש לפרוס רשת ביטחון אופרטיבית ולפעול במקביל בכמה מישורים. צריך להעניק תמריצים משמעותיים למי שמעסיק נשים בנות 50 ומעלה, בדומה לתוכניות המתמרצות העסקת חרדים ועולים חדשים; צריך לחייב את נציבות שירות המדינה לקלוט בהיקף משמעותי, למשרות שמתפנות או נפתחות, עובדות מבוגרות בתחומים מגוונים; מוכרחים לסייע בהשמה של נשים מבוגרות במקומות עבודה שונים, ולפעול נמרצות לאכיפת חוקי העבודה ומניעת אפליה נגד נשים, לרבות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ועוד; יש להבטיח מימון מקיף של הכשרות מקצועיות לנשים בגיל הביניים ובגיל המבוגר, כדי לאפשר להן לרכוש מקצוע נוסף, ולהשתלב במקומות עבודה חדשים.

היציבות תעסוקתית פסה מהעולם

 

הכשרות מקצועיות במימון המדינה מסייעות לשמור על נשים וגברים מבוגרים בעולם התעסוקה, עכשיו יותר מתמיד, ומוכיחות את יעילותן ואת נחיצות, ויש לשאוף להרחבת מיזמים חברתיים־כלכליים מסוג זה.

מציאות החיים השתנתה. מחקרים מלמדים שמספר האנשים בני 65 ומעלה צפוי להכפיל את עצמו בתוך 25 שנה, וגם שוק התעסוקה בימינו אינו כפי שהיה בשנות החמישים. אין יותר מפרנס עיקרי אחד, החלפת מקום העבודה מתבצעת בתדירות גבוהה, והמושג יציבות תעסוקתית נעלם מן העולם. העלאת גיל הפרישה היא צעד בלתי נמנע שעלינו להשלים איתו, אבל אנחנו מוכרחים להגיע אליו מוכנים, ולא להשלים עם מצב שבו נשים נידונות לחיי עוני בשלב הכי קריטי בחייהן. צריך להעניק תמריצים משמעותיים למי שמעסיק נשים בנות 50 ומעלה, בדומה לתוכניות המתמרצות העסקת חרדים ועולים חדשים.

הכותבת היא יו"ר קרן מעגלים וחברה בצוות השיפוט לבחירת המעסיק החברתי 2015. טקס ההכרזה על הזוכה יתקיים בוועידה הכלכלית הלאומית ב־1 בספטמבר.

 

להרשמה לוועידה לחץ כאן