גשם חומצי הרג את באגס באני. מה, כתוב בוויקיפדיה

ויקיטרולים

האקולוג ד"ר ג'ין לייקנס הוא מדען אמריקאי שהוא ממגלי ומגדירי הגשם החומצי. או שהוא בעצם סוג של ספוג-ים מדבר שגר בשכנות לכוכב ים מדבר, תלוי את מי שואלים. לפני זמן מה, כשבדק ד"ר לייקנס את הערך על הגשם החומצי בוויקיפדיה, הוא הופתע לגלות שמדובר בערך שנמצא תחת התקפה קבועה של עורכים שונאי מדע.

אחד מהם שינה את ההגדרה ל"גשם חומצי הוא בולשיט". אחר כך מישהו הוסיף את האמירה הלגלגנית ש"גשם חומצי הרג את באגס באני". לייקנס החליט לחקור את הנושא. עד כמה נפוצה תופעת עיוות הערכים המדעיים בוויקיפדיה?

לא אלמר פאד, כי אם גשם חומצי

ובכן, התשובה היא "נורא". יש הרבה ערכים שנויים במחלוקת - אך לא משום שהמדענים חלוקים בדעותיהם: גולשים מן השורה פשוט מסרבים לקבל את המציאות כפי שהיא. אפשר להניח בזהירות שלרבים מהם יש מניע דתי; יש מתאם בין היותו של אדם שמרן ודתי ובין חוסר הנכונות שלו לקבל קביעות מדעיות. למשל, סביב הערך בנושא ההתחממות הגלובלית והמסת קרחונים יש מלחמת עולם, כי מצד אחד מדענים מסבירים שכך פועל כדור הארץ מאות מיליוני שנים ומצד אחד, יש אנשים שקראו שאלוהים הבטיח להם שלא יהיה עוד מבול. אחרים פשוט לא אוהבים את העובדה שיש מחיר אקולוגי לא מבוטל לצמיחה בלתי מרוסנת של המין האנושי.

ערכים שנויים במחלוקת - הבולט שביניהם הוא הערך על התחממות גלובלית, שהמטומטמים קלינית מכחישים אותו בזעם. לחלקם יש סיבות דתיות מפגרות מהמקובל (כביכול, הישות הפסיכופטית שהטביעה פעם את העולם על פי אמונתם הבטיחה שכיפות הקרח לא יימסו), חלקם פשוט מסרבים להכיר במציאות כי היא אומרת שהנסיון להגיע לצמיחה נצחית ישמיד את הפלנטה הזו על יושביה.

בין העובדות ואלה שמחבלים בהן באתר עומדים עורכי ויקיפדיה, אך ידם קצרה מלהושיע: כמה פעמים כבר אפשר לתקן ערכים שמעוותים כמעט כל יום ע"י גולשים שממציאים את העובדות מחדש? בהתחשב בכך שוויקיפדיה היא מקור הידע האנושי הזמין ביותר כיום, שעליו מתבססים תלמידים בבתי ספר, מדובר בתופעה מסוכנת ובעייתית מאוד. 

אמזון וגוגל לא ידידות שלכם

רקע אמזון: אנחנו חברה נחמדה, לא כת הייטק אוכלת אדם! האם אמזון היא אימפריה מרושעת בעלת עובדים שמכורים לעבודתם בצורה לא בריאה? תלוי את מי שואלים יוסי גורביץ, 3 תגובותלכתבה המלאה

הכתבה החושפנית של הניו יורק טיימס על אמזון בתחילת השבוע, שתיארה במילים קשות את תנאי העבודה הדורסניים שהופעלו גם כלפי עובדי הצווארון הלבן של החברה, ממשיכה להכות גלים. קריקטורה בניו יורקר, למשל, מראה לקוח נבוך מחזיק מכתב מול אריזה פתוחה: "זה מאהרון, עובד אמזון שארז את האוזניות שלי. הוא ביקש ממני להעביר את המכתב הזה למשפחתו". 

החשיפה הזו מגיעה ארבע שנים בערך אחרי החשיפות הראשונות על תנאי העבודה של העובדים במפעלי הקבלן של אפל באסיה, במיוחד בפוקסקון. היא מציבה מראה לא נעימה לא רק מול פני החברה, אלא מול פני האנשים שאוהבים את מוצריה: למוצרים ולשירות שאתם מקבלים יש מחיר - ואתם כנראה מעדיפים לא לשמוע עליו.

לא חבר. מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס | צילום: בלומברג

אבל אם יש נקודה שאותה אנחנו צריכים לזכור אחרי שהפרשה הזו תחלוף (והיא תחלוף) היא שאף אחת מהחברות הללו היא לא ידידה שלכם, גם אם היא מתנחמדת. לזכותה של אפל ייאמר שהיא מעולם לא ניסתה. היא תמיד הסתכלה על המשתמשים בבוז קר. אבל לא מעט חברות אחרות - גוגל ואמזון הן הדוגמאות הקלאסיות - ניסו לטעון שהן סוג חדש של תאגיד, חברה שאכפת לה, חברה קולית שמתנהגת שונה.

גוגל טענה במשך שנים שהיא לא חברה מרושעת. ואז צצה פרשת סין: בעלי מניות אקטיביסטים רצו שהחברה תצא משם והטרויקה של גוגל - פייג', ברין ושמידט - הפילו את ההצעה. שמידט אמר אחר כך שהם עשו חישוב שהמשך פעילות בסין הוא "רע פחות" מהפסקת הפעולה שם. שנתיים אחר כך סין פרצה לג'ימייל וגוגל יצאה מסין. אופס.

אמרו לנו שהחברות הללו ישנו את שוק העבודה. זה לא קרה. גוגל מתייחסת לשכבת העובדים הקריטיים שלה, המהנדסים, כמו אל נסיכים - אבל מתייחסת רע כמו כולן לעובדי השירותים. ההתייחסות של אמזון לעובדיה - הדרישה לקרוע לגזרים רעיונות של עובדים, היכולת להלשין על עובדים בטלפון - מביאה לשיאה את תורת הניהול של המאה ה-19, התורה שקבעה שיש להתייחס לעובד כאל משאב שאותו יש לנצל במקסימום ולתת לו את המינימום הנדרש כדי שלא יברח. 

אמרו לנו שחברות ההייטק יהפכו את העולם לשוויוני יותר, אבל בפועל קרה ההיפך. דו"ח של קרן המטבע העולמית שיצא לאחרונה הראה איך העליה בשכרם של עובדי ההייטק לוותה במקביל בפגיעה בשכרם ובתנאים של העובדים הפחות מיומנים. אנשי ההייטק לא רק דחפו את עצמם כלפי מעלה; הם דחפו את השאר כלפי מטה.

השקעה של ממש

מימון המון מאפשר לאנשים לתת כסף למפתחים, או משום שהם תומכים ברעיון או משום שהם רוצים לקבל את המוצר המוגמר. השיטה הזו מאפשרת לאנשים שיש להם רעיון לעקוף את המכשול של מציאת מממנים באיזו קרן הון סיכון שרוצה תשואה של 3,400%. אם הרעיון שלהם מגניב מספיק, יימצאו לו תומכים. (היישום, כמסתבר, זה כבר עניין אחר).

אבל מימון המון הוא בדרך כלל לא השקעה. אתה שם את הכסף ומקבל את המוצר. חברת משחקים חדשה, Fig, רוצה לשנות את זה. הרעיון שלה הוא שאם אתה שם כסף, אתה לא רק תקבל את המשחק - אתה גם תקבל אחוזים (נמוכים, אמנם) מהרווחים העתידיים שלו.

במקום לתרום כסף, השקיעו | צילום: שאטרסטוק

בשלב ראשוני, פיג רוצה להגביל את ההשקעות למשקיעים מוכרים - כאלה שיש להם לפחות מיליון דולר ושמוכנים לשים אלף דולר - אבל אם תירשם הצלחה, היא תפתח את השוק גם לסתם גיימרים.

תוכל לתמוך במשחק ב-20 דולר, ואם הוא יצליח, תקבל גם אחוזים מההצלחה. זה רעיון מעניין שיש לקוות שיתפוס. הוא גם צפוי להפוך את קהילת התומכים לקהילה מעורבת מאוד.

קצרצרים

1. משטרת סין הודיעה שהיא עצרה 15,000 - לא פחות - פושעי סייבר, אם כי היא לא אמרה במשך איזו תקופה. לטענת המשטרה, שאמינותה מתחרה בזו של סעיף העתידות בבדיחות של בזוקה, היא חקרה לא פחות מ-7,400 פשעים ש"סיכנו את בטחון הרשת". המשרד לביטחון פנים של סין אמר שהוא מתכוון להמשיך ולהילחם בפשיעה המקוונת. טרם דווח כמה מהעצורים הוצאו להורג לצרכי מכירת איברים, אבל יש להניח שחלק ניכר מהעצורים נעצרו משום שהם עצבנו את המשטר, לא משום שהם ניסו לפרוץ למחשב שלכם. 

פורצים, או סתם גולשים שעיצבנו את הממשל?

2. יו דוג, שמעתי שאתה מתעניין בסטארט-אפים, אז בניתי לך סטארט-אפ שעוקב אחרי המניות של סטארט-אפים אחרים בזמן אמת! כן, זו לא בדיחה. עמק הסיליקון הגיע לשלב שבין בחינה עמוקה של הטבור שלו ובין נחש שאוכל את עצמו. חברה בשם EShares זכתה לאחרונה למימון בהערכת שווי של 77 מיליון דולר - ומה שהיא עושה בחיים זה לעקוב כל הזמן אחרי מי מחזיק אילו מניות של סטארט-אפים. למה זה חשוב? הרי אם אתה מתכוון לרכוש אחת מהחברות, כבר יצטרכו לומר לך מי מחזיק מה לפני שתשלם. זה חשוב למי שעוסק שוב ושוב ברכילות של מי מחזיק איזה נייר (חסר) ערך. אז עכשיו יש אפליקציה לזה. והיא מצליחה לגייס כספים.

3. הבעיה של אמזון לגמרי לא מוגבלת לארה"ב. אמזון בריטניה, חברת בת שעובדת באותה השיטה בדיוק, מואשמת אף היא בהתעמרות בעובדים. נציגי איגודי העובדים של בריטניה (בארה"ב, ג'ף בזוס הצליח להטיל אימה על העובדים והם הצביעו נגד התאגדות) אומרים שעובדי אמזון סובלים מלחץ שמקורו בעבודה, פחדים, וסממנים פיזיים של תשישות. אמזון מעבידה את העובדים יותר מדי ומעמיסה עליהם יותר מדי. העובדים, כמובן, מפוחדים מכדי לדבר - כי למרות שזה לא חוקי לפטר מישהו כי התלונן על מקום עבודתו, כולם יודעים שהבוס שלך ימצא את הדרך. הרי אם לא יעשה את זה, מישהו כבר יתלונן עליו אנונימית. וכשהוא יפטר אותך, תעמוד לצידו סוללת עורכי הדין הקבועה של החברה. מי יעמוד לצידך? 

4. ארה"ב שולטת זה שנים בגוף שמפקח על ניהול הרשת, ICANN. מדובר בגוף ארכאי ומסואב משהו, שאחראי לכך שדיונים על סיומות רשת יימשכו שנים ושרף הכניסה לדיון יעלה מיליונים. ארה"ב אמורה היתה להעביר בימים אלה את ICANN לפיקוח בינלאומי, אבל הודיעה בפתאומיות שהיא תמשיך לנהל אותו עוד שנה לפחות. בארה"ב עלו בשנים האחרונות חששות שמא מדינות העולם יתערבו בניהול הרשת, מה שיכול לשנות אותה דרמטית. עם זאת, ההתעקשות האמריקאית לנהל משהו שמזמן איננו אמריקאי אלא גלובלי נראית אימפריאליסטית. מצד שני, מועצת הביטחון של האו"ם עדיין מורכבת מהמעצמות המנצחות (או, במקרה של צרפת, "המנצחות") במלחמת העולם השניה, אז על מה אני מתלונן.