אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל ננו דיימנשן: "ב־2016 תהיה לנו מדפסת על המדף" צילום: עמית שעל

מנכ"ל ננו דיימנשן: "ב־2016 תהיה לנו מדפסת על המדף"

ננו דיימנשן, חברת הדפסת התלת־ממד היחידה הנסחרת בתל אביב, היא אחת המניות הלוהטות בשוק עם זינוק של 288% בשנה האחרונה. זאת אף שעדיין לא הצליחה להגיע למכירות משמעותיות ורשמה הפסדים של כ־10 מיליון שקל במחצית הראשונה. בראיון בלעדי לכלכליסט מנסה המנכ"ל עמית דרור להפיג את החשש שמדובר בבועה ומסמן את ארה"ב כיעד הבא

26.08.2015, 11:45 | ניר צליק
החודשים האחרונים היו רעים במיוחד עבור תעשיית מדפסות התלת־ממד העולמית. מניות החברות הענקיות בתחום, סטרטסיס ו־3d סיסטמס, ספגו נפילות של עשרות אחוזים מאז תחילת 2015 על רקע חששות כי התחום מתפתח לאט מכפי שציפה השוק וכי הטכנולוגיה אינה בשלה דיה לייצור המוני.

קראו עוד בכלכליסט

אלה לא ריפו את ידי המשקיעים, לפחות בנוגע לחברה היחידה בענף הנסחרת בבורסת תל אביב, ננו דיימנשן. החברה, שמנייתה רשמה זינוק של לא פחות מ־288% בשנה האחרונה, הצליחה להשלים גיוס של 57 מיליון שקל מאז כניסתה לשלד הבורסאי של זד.בי.איי לפני שנה בדיוק.

בראש החברה עומד היו"ר איציק שרם, שותפו של יאיר פודים לשעבר ואחת מדמויות המפתח של שוק ההון בשנות התשעים. שרם הצליח, עם מייסדי החברה עמית דרור, שרון פימה, דגי בן נון, יואל יוגב וסיימון פריד, לגרום לשורה של משקיעים מוכרים להכניס את היד לכיס. זאת בעזרת ההבטחה של החברה לייצר מדפסות תלת־ממד לתחום השבבים.

עמית דרור מנכ"ל ננו דיימנשן, צילום: עמית שעל עמית דרור מנכ"ל ננו דיימנשן | צילום: עמית שעל עמית דרור מנכ"ל ננו דיימנשן, צילום: עמית שעל

רשימת המשקיעים כוללת את מיכאל סלע, נשיא מכון ויצמן לשעבר ומממציאי קופקסון, איל בקשי, בעלי ברק קפיטל, מייקל דיוויס, מייסד חברת תעודות הסל תכלית, בנעד גולדווסר, ממייסדי מדינול, ויואב חרל"פ, מבעלי כלמוביל. כל אחד מהם השקיע בגיוס מיליון דולר. משקיע אחד, שהיה אמור להיות הדובדבן שבקצפת, מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד, נסוג ברגע האחרון מההשקעה על רקע הדלפת שמו לאמצעי תקשורת.

בסוף השבוע שעבר הודיעה החברה כי אחת הקרנות שהיתה אמורה להשקיע בה כ־2 מיליון דולר חזרה בה מהשקעתה על רקע המשבר בסין וקשיי הנזילות שלה. בכל מקרה לחברה יש די כסף להשלים את השקעתה.

אסטרטגיית־העל: לא ראש בראש עם הענקיות

ננו דיימנשן היא חברה צעירה, שהשלימה את המכירה הראשונה שלה רק בחודש האחרון ועדיין לא ביססה את יכולותיה כדי להגיע לייצור המוני. בעוכריה עלולה להיות העובדה שנוצקה לשלד בורסאי, שכן מרבית הפעילויות שנוצקו לתוך שלדים עד היום לא הציגו הצלחה יתרה.

שווי החברה, שנרשמה למסחר לפי שווי של כ־30 מיליון שקל בלבד, כבר הגיע לכ־200 מיליון שקל. כל המייסדים הם לעת עתה מיליונרים על הנייר, כל אחד מהם מחזיק במניות בשווי של כ־12 מיליון שקל. כעת היא נדרשת למבחן ההוכחה.

בששת החודשים הראשונים של 2015 הפסידה ננו דיימנשן כ־10 מיליון שקל, לעומת הפסד של 7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בתקופה זו השתמשה החברה בכ־7 מיליון שקל למימון פעילותה השוטפת, בהשוואה ל־4.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. התוצאות אינן מפתיעות משום שפעילות החברה עדיין בשלב מוקדם, אולם הן מדגישות את הפער בין החלום הגדול לבין המציאות, לפחות בינתיים.

לננו דיימנשן אין כוונה להיכנס בקרב ראש בראש מול ענקיות הענף. החברה מאמינה שהיא יכולה להצליח בעיקר משום שהיא מכוונת לתחום נישתי מאוד בהדפסת התלת־ממד — אבות־טיפוס של מעגלים מודפסים. המדפסות שלה לא מיועדות לייצור המוני, אלא לחברות אלקטרוניקה שמבקשות לבדוק הדפסה של שבבים מסוימים. אחרי בדיקת ההיתכנות, אם הכל הולך כשורה, החברות הללו מעבירות את הייצור למפעלים.

לוחות הזמנים: בלחץ מהיום הראשון

בראיון בלעדי ל"כלכליסט" מספר המנכ"ל עמית דרור על תוכניות החברה לעתיד, מנסה להפיג את החשש שזו עוד בועה שסופה להתפוצץ בפרצופם של המשקיעים ומדבר על נסיגתו של גיל שויד מהשקעה בה ברגע האחרון.

"החברה קמה אחרי תקופה שבה השותפים שלי ואני סיפקנו שירותים הנדסיים למגוון חברות טכנולוגיות במסגרת חברה בשם היירקס טכנולוגיות, שבהמשך שינינו את שמה לננו דיימנשן", אומר דרור. "תוך כדי מתן שירותים לחברות שעשו פרויקטים בתחום האלקטרוניקה והאנרגיה הסולארית עלה הרעיון להקים משהו משלנו. ראינו בקיקסטארטר דברים מדליקים בתחום התלת־ממד, אבל הרוב היו מוצרים לצרכן, כאלה שסינים יוכלו לייצר בעשירית המחיר. התחלנו לחשוב אם יש לנו הידע, היכולות והקשרים לייצר משהו רציני יותר".

בשלב הזה החליטו השותפים לעשות חושבים. "הדפסת אלקטרוניקה התאימה לנו משום שבתחום זה היו לנו יכולות. שרון פימה עבד בעברו ב־HP אינדיגו, בתעשיית ההדפסה האלקטרונית ובתחום הננו־טכנולוגיה. בחנו את האפשרויות והבנו שאם נביא צוות מיומן בתחום וגם נשיג את הפטנטים הדרושים — נוכל ליצור מוצר אמיתי. רצינו לייצר מדפסת שתדפיס חומרים מבוססי ננו־טכנולוגיה שלא קיימים היום. היה לנו רעיון והיו הפטנטים, המבוססים על רעיונות של פרופ' שלמה מדגסי. אבל נותרה הבעיה האחרונה - הכסף".

גיל שוויד, צילום: אוראל כהן גיל שוויד | צילום: אוראל כהן גיל שוויד, צילום: אוראל כהן

ובתחום כזה נדרשים לא מעט משאבים. "התחלנו לפנות למשקיעים שונים, כמו קרנות הון סיכון, והם אמרו שזה מעניין מאוד, אבל הם רוצים רמת בשלות גבוהה יותר. בישראל אם מישהו שם כסף הוא רוצה לקבל נתח גדול מאוד. במסגרת החיפושים ומתוך החלטה מושכלת פנינו למסלול פחות מוכר בקרב יזמים וגם מסוכן יותר — כניסה לשלד בורסאי בעזרת קבוצת משקיעים רחבה, שהיתה מוכנה להזרים כסף. כך הכרנו את איציק שרם, שגם הפסיק פעילויות אחרות שלו כדי להיות מרוכז בננו דיימנשן".

מתחילת הדרך, מספר דרור, הזמן נשף בעורפם של המייסדים. "העמדנו יעדים אגרסיביים מבחינת לוחות הזמנים להקמת מעבדות ומדפסת ראשונית, עשינו מאמצים לעמוד בהם, והצלחנו. כל הזמן שיתפנו את המשקיעים והשותפים בהתקדמות שלנו, ובמקביל המשכנו בתהליכי גיוס הכספים. היום מעסיקה החברה יותר מ־20 איש, רובם עובדי פיתוח, ובשבועות האחרונים התחלנו לעבוד עם לקוחות מרשימים שלצערנו אסור לנו לחשוף".

האמנת שתגיעו לשווי כזה בפרק זמן קצר?

"האמנו ביכולת שלנו לעמוד בקווים שהגדרנו. אנחנו לא ילדים, הבנו שהכניסה לשלד בורסאי לא טריוויאלית לאחר בחינת סיכויי ההצלחה שלה בהיסטוריה. מנגד ידענו לנמק היטב את הסיפור שלנו.

"זה שוק גדול מאוד וכיום אין מוצר דומה לשלנו בשוק האלקטרוניקה. אנחנו חיים בסביבה טכנולוגית ויודעים להבדיל בין פרויקט נחמד ומעניין לבין פרויקט שאפשר להגיד עליו שהוא גדול, והאמנו ביכולת שלנו לעשות משהו גדול. אני לא יכול להבטיח שנצליח, אבל אם נצליח, יש פה משהו מעניין. בטר פלייס (חברת הרכב החשמלי של שי אגסי שפשטה רגל — נ"צ) לא הצליחה, אבל לאורך הדרך אפשר היה להגיד שאם היא כן תצליח יש פה משהו גדול מאוד".

מוצר על המדף: מתכנסים לקראת 2016

ביולי השנה היתה המכירה הראשונה שלכם להודו. האם היא מאותתת על גל מכירות?

"זו היתה הפתעה. החברה ההודית שיצאנו איתה לדרך, ויג'ילנטה, היא אחת משורה של מפיצים שפנו אלינו. הודו היא לא השוק הראשון שאנחנו מבקשים לפנות אליו ולא השוק השני, כי התהליכים שם ארוכים יותר. זו שחקנית שהאמינה ביכולת שלה לקדם את העסקים, והסכמנו לתת לה יד חופשית להתחיל פיתוח עסקי. אם היא תציג תוצאות, נפלא, ואם לא, הניסיון לא עולה לנו כסף. חזרו אלינו מהחברה אחרי חודש ואמרו שיש להם לקוחות שרוצים להיות הראשונים לקבל את המדפסת. ככה, לא על פי התכנון הראשוני, נכנסה ההזמנה הראשונה".

כבר יש מדפסת?

"בשלב זה אנחנו עובדים עם לקוחות בטא (פיילוט) שבחרנו במשורה. דיווחנו על שלושה כאלה. לצערי אני לא יכול לחשוף את השמות שלהם כי אנחנו חתומים על הסכמי סודיות. אלה לקוחות שעושים בדיקות מעמיקות, ובעוד כמה חודשים, אם הם ירכשו את המוצר, זו תהיה ההוכחה הכי טובה מבחינתנו. נוכל להגיד שעברנו עם הלקוחות האלה תהליכי תיקוף".

איציק שרם איציק שרם איציק שרם

דרור מסביר על התנהלות התהליך מול הלקוחות: "הם מעבירים לנו את קובצי העיצובים שלהם, אנחנו מדפיסים את מה שהם רוצים ושולחים להם לבדיקה. האם המדפסת עובדת? כן, היא עובדת. האם התוצר הסופי מושלם? לא. זה אב־טיפוס. בשלב הבא לקוחות יקבלו אליהם מדפסות".

לדבריו, "המטרה שלנו היא להקטין את הסיכון. החשש שלנו כחברה הוא לא אם המדפסת תעבוד או לא, היא כבר עובדת. הסיכון טמון בפערים שבין הציפיות של הלקוחות שלנו לבין המוצר בפועל. את המדפסות הראשונות שנייצר נצליח למכור, שכן מאות לקוחות כבר התעניינו, אבל זה רק הצעד הראשון. השאלה היא אם נמכור באלפים, וזה לא יקרה".

מתי יהיה מוצר מדף אמיתי?

"ההתחייבות שלנו — ונעמוד בה — היא להתחיל לספק מוצרים ללקוחות במחצית השנייה של שנת 2016. יש כמה תהליכים שמתקדמים במקביל, ובהם היערכות שיווקית, היערכות תפעולית לייצור המוני וכל מה שקשור למוכנות המוצר — כל אלה יתכנסו למועד שקבענו".

אז בטווח הקרוב המשקיעים לא צריכים לצפות למכירות נוספות.

"חד־משמעית. הניסיון עם ויג'ילנטה היה בגדר הפתעה נעימה, אבל לא צריך לצפות להישנות של זה".

גם קמטק הישראלית מייצרת מדפסות תלת־ממד למעגלים מודפסים. האם היא נתפסת בעיניכם כמתחרה?

"בקמטק עושים מדפסת שמיועדת לקו הייצור. יש לה לקוחות בתחום ייצור המעגלים המודפסים, ואנחנו פונים לחברות הפיתוח, לא לחברות שעוסקות בייצור המוני. אנחנו מייצרים מדפסות שנועדו לייצר אבות־טיפוס בלבד. זה סוג אחר של שוק. המדפסת של קמטק מסוגלת להדפיס את הציפוי הסופי — חומר מבודד שנועד למנוע קצר — אחרי שהמעגל כבר מודפס. המדפסת שלהם גם עובדת מהר בהרבה מהמוצר שלנו. הצגת מוצרים באיכות גבוהה מספיק תלויה באפשרות שלנו לפעול לאט".

גיוס הכסף: הצטרפו לסיבוב השני

תצטרכו לגייס עוד כסף בהמשך?

"גייסנו עד עכשיו 57 מיליון שקל. אם לקראת מועד המכירות המתוכנן יהיה צפוי היקף מכירות גבוה, נצטרך להיערך לייצור. אם המכירות יתחילו לאט אז לא יהיה דחוף לגייס. אני מאחל לנו צבר הזמנות גדול, ואני מאמין שבפעם הבאה שבה נגייס כסף זה לא יהיה עבור פיתוח, אלא כדי להיערך לייצור אמיתי. כבר עברנו את המהמורה הראשונה שכל חברת סטארט־אפ עוברת כדי להשלים את הפיתוח, ואנחנו עם הפנים לייצור ומכירות".

ההחלטה של גיל שויד שלא להשקיע בחברה כאבה?

"כל הגיוסים שלנו, כולל האחרון, נעשו ללא תשקיף, מה שהצריך עבודה לא מבוטלת של היו"ר שרם, שלי ושל דירקטורים נוספים. זה לא טריוויאלי. הבאנו גורמים כמו לידר שוקי הון וקרנות בחו"ל. הפרסומים על שויד העמידו אותי במבוכה, כי בסוף זה עולם קטן: בא בן אדם שלא משקיע בתחום, אוהב את החברה, אומר שהוא ישקיע ומבקש שלא ידברו על זה; כשהמידע מתגלה ומתקשרים אליו, הוא מחליט לא להשקיע. זה מצב לא נעים, אבל לא רק שהצלחנו להביא משקיעים, משקיעים שהתחילו איתנו את הדרך בסיבוב הראשון הצטרפו לשני".

הבורסה התערבה בתהליך הרישום לשלד? המהלך הזה לרוב בעייתי.

"הבורסה עוברת תהליכי שינוי ורוצה להפוך לחברה בעלת מטרות רווח. אני לא רואה בעיה בהפסקת מודל השלדים, שיש לו יתרונות וחסרונות בתנאי שיודעים לזהות ולהגדיר את הפלח של החברות הקטנות ומאפשרים לו לפעול. לא הייתי פוסל צורה אחרת של גיוס הון אם היה מענה אלטרנטיבי שמאפשר לחברות הללו לגייס כסף".

מה עם הרישום של החברה בארה"ב?

"לפני שבועיים התחלנו להיסחר כ־ADR (תעודות פיקדון למסחר — נ"צ) בארה"ב. אחת הדרישות של המשקיעים היתה שנהיה רשומים גם שם. עכשיו השאלה היא אם להיסחר בבורסה מעבר לדלפק (OTC) או בנאסד"ק. אנחנו עומדים בכל הקריטריונים הנדרשים מבחינת הנאסד"ק ושוקלים את צעדינו".

OTC מעלה לאנשים אסוציאציות של "הזאב מוול סטריט" — לא דימוי חיובי לחברה כמו שלכם.

"היום זוהי בורסה לגיטימית. המשרדים שלה ממוקמים פיזית בוול סטריט והם הכי מכובדים שיש. זה ממש לא כמו הדימוי שיוצר הסרט הזה. ארה"ב היא היעד של ננו דיימנשן ואנחנו מקווים שנמשיך להצליח לעמוד ביעדים שהצבנו".

ומה היעד הבא?

"כחברה אנחנו מסתכלים על כמה פנים. הדבר הראשון הוא העבודה עם לקוחות הבטא והדבר השני הוא ההיערכות לייצור ושיווק, ואלה דורשים הרבה מאוד עבודה מצדנו. יפה שהצלחנו לגייס כסף, אבל צריך לדעת להיערך לשימוש נכון בו ולהגיע לרמת מוכנות הכי גבוהה שאפשר. בקרב הלקוחות מתגלה עניין גדול מאוד, בין שאלה חברות מכשור רפואי ובין שמדובר בתעשיות ביטחוניות".

יש סיכוי שהחברה תימכר בסוף?

"בעלי המניות לא בוחנים את האפשרות להתאחד עם חברה אחרת אל מול הקפיצה בשווי. לחברה יש מטרת־על — להשביח את עצמה, והדרך להגיע לשם היא להביא את המוצר לשוק. אלה קווים מקבילים, אנחנו לא פוסלים את האפשרות הזאת ותמיד נשקול אותה. קשה לדעת אם זה יהיה עם HP או גוגל או אם נבחר, כחברה מובילה בתחומה, לפנות לאפשרות של רכישת טכנולוגיה אחרת. יש צמיחה טבעית ויש מצבים המאפשרים קפיצה בצמיחה הזאת. השאלה היא מה הם יתמשש בסופו של דבר".

כשותפים שהכירו זה את זה עוד לפני העבודה בננו דיימנשן, לא מפתיע שיש להם נקודות חיבור מלבדה. לדרור ולסיימון פריד יש עיסוק נוסף — וויסקי. "אנחנו מחזיקים במזקקת הוויסקי היחידה בישראל, אבל זה כבר סיפור אחר", מחייך דרור.

אתה עוד מתעסק בזה?

"זה תחביב שלבי יוצא אליו, אבל כרגע אני 110% בננו דיימנשן. ממש עכשיו מתחילות המכירות של המזקקה. קיבלנו אישור של הרגולציה ועכשיו הקצוות הרופפים נפתרים. פריד ואני חברנו לגל קלקשטיין, שהשקיע את הכסף, וכך הקמנו מזקקה ששמה Milk & Honey. עשינו קמפיין אינדיגוגו שהיה מוצלח מאוד ומכרנו עשר חביות ו־600 בקבוקים, וזה היה קמפיין המזון השלישי הכי טוב אי פעם באינדיגוגו. עדיין אין לנו בקבוקים בנקודות מכירה, אבל הם קיימים".

וכמה עולה בקבוק?

"יש כמה רמות מחיר. מחיר הסינגל מאלט עדיין לא ידוע, אבל מכרנו באינדיגוגו בקבוקים ב־80 דולר. יהיו גם מוצרים כמו בורבון, סינגל מאלט וודקה שיימכרו במחירים הדומים לאלה המוצעים בחנויות הרגילות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות