אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדיניות ולא מקריות צילום: אוראל כהן

מדיניות ולא מקריות

הקושי במציאת עבודה חדשה והשכר שנשחק הם אולי עובדה מוגמרת בעידן המודרני, אך לממשלה, אם תרצו, יש מספיק כלים לריכוך המכה

09.09.2015, 06:41 | מיקי פלד

דו"ח של ה־OECD שהתפרסם ביולי מציב את ישראל במקום מפוקפק בשיעורי התעסוקה של עובדים בעלי השכלה נמוכה: בסעיף ההשתתפות של בעלי השכלה תיכונית בשוק העבודה, ישראל ניצבת במקום הרביעי מהסוף בארגון, עם 52.6% מבעלי ההשכלה התיכונית שעובדים או מחפשים עבודה באופן פעיל. למען הדיוק, ישראל לא לבד במקום הזה: היא חולקת אותו עם חמש מדינות קומוניסטיות לשעבר (פולין, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה וסלובניה).

אפשר היה לנסות להתנחם בכך שישראל היא אומת ההייטק, זו שמאפשרת למשכילים ולמוכשרים ליהנות מהמטעמים שמציע שוק העבודה המודרני, אלא שגם כאן הנתונים מספרים סיפור אחר - כזה שמאשש את התחושה של עובדים בני 45 ומעלה בענף ההייטק, שמרגישים שהם נכנסים למשרד עם לוח מטרה על המצח. הפעם הנתונים הם של שירות התעסוקה, שבדו"ח מיוחד מ־2013 מצא ששיעור העובדים בני 45 ומעלה בענף ירד מרמה של 28% בסוף שנות התשעים ל־17% בלבד בשנים האחרונות. "עובדה זו תומכת בטענה כי עובדים מבוגרים הם הראשונים להיות מפוטרים בתחום ההייטק", מסכמים בשירות התעסוקה.

והנה עוד נתון, שלישי במספר, בנוגע למובטלים בני 45 ומעלה - הפעם כאלה שלא מגיעים רק מההייטק. מתברר שמחצית המובטלים הללו חיפשו עבודה ארבעה חודשים ויותר אחרי שכבר נגמרה להם הזכאות לדמי אבטלה. לא שזה מפתיע מישהו: ממילא רק 2% מתוך 208 אלף דורשי העבודה בני כל הגילים מקבלים בשירות התעסוקה איזושהי הכשרה מקצועית שתסייע להם למצוא עבודה חדשה.

חוסר ביטחון תעסוקתי הוא עובדה מוגמרת בעידן שבו מושג הקביעות נחשב לארכאי. אבל למרות זאת, שיעור התעסוקה הנמוך של בעלי השכלה תיכונית והקושי האדיר במציאת עבודה חדשה אפילו בקרב עובדי ההייטק הם לא גזירת גורל -

אלא מדיניות שניתנת לשינוי על ידי הממשלה בכל עת שרק תרצה. כלכלנים קוראים לזה "מדיניות פעילה בשוק העבודה", ככותרת למכלול הפעולות שממשלה נוקטת כדי לעזור למובטלים למצוא עבודה חדשה, לעודד יציאה לעבודה ואפילו לעזור למי שכבר עובד לשפר את יכולותיו, בשאיפה שבכך יעלה גם שכרו. מדובר על תחומים כמו הכשרה מקצועית, טיפוח מעונות יום, חיזוק שירות התעסוקה והנהגת מס הכנסה שלילי, שנועדו להפוך את הפיטורים למכה קצת פחות כואבת, ואת השכר שנשחק למשהו שניתן להתמודד איתו בעזרת לימוד ושיפור המעמד המקצועי.

אלא שבעוד שבמדינות המערב מדובר על אחד הנושאים החשובים שממשלה אחראית להם, בישראל מדובר על תופעת לוואי של פעילות הממשלה, במקרה הטוב. אצלנו שיעור ההשקעה הממשלתית במדיניות שכזו מגיע כבר שנים רבות לכ־0.2% מהתוצר, כשליש מהשיעור ברוב מדינות המערב; במדינות המובילות, כמו דנמרק וגרמניה, מדובר על כ־1% מהתוצר. בקיצור, זו לא מקריות, זו מדיניות.

תגיות