אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפל מגרשת את רוחו של סטיב ג'ובס צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

אפל מגרשת את רוחו של סטיב ג'ובס

האירוע בו נחשפו האייפונים החדשים מראה עד השתנתה החברה לטובה מאז ניהל אותה ג'ובס, אנסים מתחזים לנהגי אובר, אתר אשלי מדיסון הפעיל פרופילים פיקטיביים ומדוע החליט ולדימיר פוטין לחסום אתרי פורנו

10.09.2015, 18:07 | יוסי גורביץ
והארץ נתן לבני אדם

אפל ערכה אמש (ד') את הטקס השנתי שלה, שבו הציגה את מוצריה החדשים - ולשם שינוי, גם ערכה טקס גירוש שדים. כמעט כל מכשיר שהוצג שם, כל מהלך, הבהיר שסטיב ג'ובס לא גר כאן יותר.

אפל הגדילה משמעותית את הגודל של האייפד, ועכשיו הוא נמצא בקטגוריית ביניים בין לפטופ וטאבלט - בדיוק הטשטוש שג'ובס שנא. היא ממליצה להשתמש בסטיילוס (היא, כמובן, קוראת לו עפרון), ואפילו ייצרה כזה משלה - וג'ובס תיעב את אותם. היא הוסיפה לאייפד מקלדת שנמצאת בתוך הכיסוי, וג'ובס לא אהב מקלדות.

"מיקרוסופט? על הבמה שלי?" , צילום: בלומברג "מיקרוסופט? על הבמה שלי?" | צילום: בלומברג "מיקרוסופט? על הבמה שלי?" , צילום: בלומברג

את המקלדת הזו, כמובן, היא העתיקה ממיקרוסופט ומהסרפס שלה - קומיקאי אחד אפילו גילה יכולת נבואית ובקריקטורה שפרסם ב-2012 הוא חזה מראש שאפל תוציא מקלדת כזו, ושזה יקרה ב-2015. האייפונים שהציגה אפל היו כבדים יותר ממכשירים קודמים והגדול מביניהם הוא בעצם פאבלט - שוב, סוג של מוצר ביניים שאפל אהבה ללעוג לו בשנים קודמות. 

מעבר לכך, על הבמה ניצבו לצד המנכ"ל קוק גם נציגים של מיקרוסופט, האויבת המיתולוגית של אפל (זוכרים את פרסומות המק מול PC?) ושל אדובי, החברה שלה הקדיש ג'ובס את אחת מהשפרצות השנאה האחרונות שלו.

כשנכנס טים קוק לתפקידו הוא עמד בפני אתגר ייחודי: אין כמעט חברה שזוהתה כל כך עם המנכ"ל שלה. הסיפור המשיחי של ג'ובס, האיש שגורש בחרפה מן החברה שייסד רק כדי לחזור ולהציל אותה בשעתה הקשה ביותר, השכיחה את העובדה שאפל היא תאגיד ענק. לא הגאונות של ג'ובס בנתה את אפל - כי אם עבודה קשה וסיזיפית של עשרות אלפי עובדים, מהנדסים ומעצבים שחיו תחת רודן קטן ודוחה ומעולם לא זכו לקרדיט על עבודתם. העובדים הללו לא נעלמו לשום מקום עם מותו של ג'ובס. למרבה המזל, המנהג של הקרבת עבדיו של המנהיג במדורת הקבורה שלו לא שרד.

פרשנות אייפד Pro: אנטי-תזה יצירתית לתפיסת המובייל של אפל עם חשיפת האייפד הראשון, אמר סטיב ג'ובס שאנשים לא אוהבים סטיילוסים; אמש, חשפה אפל טאבלט ענק ולו עט חכם, בניגוד לתפיסה הזו. מה נשתנה מאז, עבור מי נועד המכשיר והאם אפל עושה כאן טעות - או שמדובר בהברקה חדשה? עומר כביר, 21 תגובותלכתבה המלאה
טים קוק קיבל חברה סגורה, פרנואידית, והחל לפתוח אותה. הבאז שיכול היה להגיע לשיאים אורגזמטיים סביב השקות החברה (זוכרים את הימים שלפני האייפד הראשון?) התפוגג. אירועי ההשקה הם כבר לא אירוע דתי, וטוב שכך. אם קוק היה נשאר עם המתכונים המקוריים של ג'ובס, שהתעקש למשל שאייפון בגודל 3.5 אינץ' הוא משהו שנמסר מידי הגבורה בהר סיני, היא לא היתה מסוגלת להתמודד עם מתחריה. ג'ובס לא היה מסוגל לשנות החלטות עיצוביות. לקוק, כך נראה, אין בעיה כזו.

וכמובן, בעוד שג'ובס היה נוגש עבדים מהזן הגרוע ביותר, שהתפאר ברעיון של אפל כ"נייקי של עולם ההייטק", קוק הבהיר לספקיות של אפל שהחברה לא תסכים יותר להתנהלות שמשמעה דם תמורת גאדג'טים. בימי ג'ובס, אפל היתה החברה הגדולה היחידה שלא נתנה דולר משלה על כל תרומה שנתן אחד מעובדיה; קוק הפך את המדיניות הזו.

הרומאים נהגו בסוף ימי האבל על המת לקחת מטאטא ולטאטא סימבולית את האבק שהשאיר אל מחוץ לבית; הבית מיועד לחיים, למתים אין בו מקום. אתמול טאטא טים קוק ריטואלית את אפל. יפה.

רוצה בחורה? התחזה לעובד אובר!

לאובר יש עכשיו כאב ראש חדש. השמועה על כך שהנהגים שלה הם אנסים ורוצחים הגיעה אל האנסים, והם החליטו שיש כאן טריק ששווה לנסות. מספר נשים התלוננו בחודשים האחרונים שגברים עצרו לידם את הרכב, טענו שהם נהגי אובר והזמינו אותם לעלות לרכב. משהחלה הנסיעה, בשני מקרים היא התדרדרה להצעות מגונות ולנסיונות תקיפה מינית, שלמרבה המזל לא הצליחו. 

אפליקציית אובר, צילום: yahoo אפליקציית אובר | צילום: yahoo אפליקציית אובר, צילום: yahoo

אובר סירבה להגיב על הידיעה, וזה גם מה שאני הייתי עושה. אולי זה יילך מפה, אולי לא יציקו לי, ואולי יחלוף מספיק זמן עד שזה יקרה שוב. לכאורה, לאובר יש תשובה מצוינת: מה אתם רוצים מהחיים שלנו, האנשים האלה הם  "נהגי קבלן" שלנו בכלל. אין לנו שום קשר אליהם. מה, אנחנו אחראים עכשיו על כל מה שעושה איזה סוטה רנדומלי?

אבל זו תשובה שעם כל זה שהיא מדויקת משפטית, מזמינה שאלות אחרות: תזכירו לנו, כמה אתם משקיעים בבדיקת הרקע של העובדים שלכם? לא יותר מדי, הא? ואיך קרה שתוך זמן קצר דווקא החברה שלכם הפכה למודל לחיקוי של אנסים בפוטנציה?

מיקרוסופט מול האימפריאליזם המשפטי

אתמול (ד') החל בבית משפט פדרלי במנהטן משפט, ערעור שהגישה מיקרוסופט, שלתוצאות שלו יכולות להיות השלכות גלובליות. הממשלה האמריקאית דורשת מהחברה להעביר לה מידע על חשוד שנמצא על שרת של החברה באירלנד. מיקרוסופט מסרבת בתוקף, ואומרת שלבית משפט אמריקאי לא יכולה להיות סמכות על שרת שנמצא במדינה אחרת. אם הרשויות כל כך רוצות את המידע הזה, שיעשו את זה בדרך הרגילה: ילכו לבית משפט אירי וישכנעו אותו להוציא צו.

עושה שרירים ובצדק. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, צילום: בלומברג עושה שרירים ובצדק. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה | צילום: בלומברג עושה שרירים ובצדק. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, צילום: בלומברג

לא ברור מדוע הממשלה הפדרלית התעקשה על המאבק הזה, אבל היא התעקשה. כעת היא טוענת שיש לה סמכות על השרתים של כל חברה שרשומה בארה"ב, לא משנה היכן הם ממוקמים. לא בטוח שחשבו על המהלך הזה עד הסוף: הוא כפסע מלומר ששירותי המודיעין של ארה"ב יכולים לקבל כל מידע על כל אדם בעולם, אם איתרע מזלו וחברה אמריקאית (גוגל, פיייסבוק, טוויטר - צריך עוד דוגמאות?) שומרת עליו מידע. המשמעות של פסיקה כזו פשוטה: אל תתנו את המידע שלכם לחברה שרשומה בארה"ב. 

במדינות עם חוקי פרטיות קפדניים, כגון גרמניה וצרפת, להחלטה כזו יכולות להיות השלכות על עצם היכולת של חברות אמריקאיות לעשות עסקים במדינה. ובדרכה שלה, היא מסוגלת לדחוף עוד קצת את הרשת לכיוון של בלקניזציה.

בסולם של לבן הארמי עד אשלי מדיסון - כמה אתה נוכל?

האסון של אשלי מדיסון לא מפסיק: לאחר שנחשפה העובדה שהחברה הפעילה עשרות אלפי בוטים כדי לדמות נשים, כדי למשוך לאתר גברים בהבטחה שהאתר מכיל די נשים, מסתבר שזה לא רק קרה - זו היתה המדיניות הרשמית של החברה.

אתר אשלי מדיסון אתר אשלי מדיסון אתר אשלי מדיסון

החברה הכחישה בתוקף את הדיווחים, אבל אז מישהו הלך ובדק את תנאי השימוש של האתר - אתם יודעים, המסמך שאף אחד לא טורח לקרוא. ומה מצאו שם? מצאו שבתנאים שהופיעו באתר בפברואר, החברה הודתה שהיא בונה פרופילים של משתמשים ושתמונה שמוצמדת אליהם לא בהכרח תהיה שלהם. "אתה מבין ומכיר בכך שאנחנו יוצרים את הפרופילים ושהפרופילים אינם מבוססים על משתמשים בשירות או חברים בו או אנשים אמיתיים או משויכים אליהם... אתה מסכים לכך... שהמידע שמופיע בפרופילים הללו משמש בעיקר לבידורך ולאפשר לך לנווט באתר".

וואו, כזה כסת"ח משפטי לא ראיתי כבר הרבה זמן. מיילים פנימיים של החברה מעידים על כך שהמנהלים ידעו שהם בחתיכת בעיה משפטית, כי המשתמשים התחילו לשים לב שהפרופילים מפוברקים, אז הם הכניסו את זה לתנאי השימוש כדי להגן על עצמם מפני תביעה. מאוחר יותר, לא ברור מתי בדיוק, המידע הזה הוסר מתנאי השימוש. עורכי הדין של התובעים יכולים להשאיר את העבודה על התיק הזה למתמחה, זה די סגור.

קצרצרים

1. האשתג מעיק באינסטגרם שהפך לתופעה נקרא fitspiration והוא מיועד לשכנע אנשים להזיז את התחת שלהם ולעסוק בספורט, למרות מידע אמפירי בלתי ניתן להפרכה שמראה שכל אדם שעסק בספורט לאורך ההיסטוריה התפגר בסופו של דבר. לא מעט אנשים חושבים שמדובר בסוג של fatshaming בכסות לגיטימית, ועל כן תוך זמן קצר נוצר החשבון ההיתולי putinspiration, שמשתמש בתמונות של רודן רוסי חשוף חזה כדי להראות שאם תתאמץ, גם אתה תוכל להיות רוצח המונים מחוטב, ושאם תשקיע קצת זיעה, גם אתה תוכל לתמוך בדיקטטורות ורצח עם ברחבי העולם תוך שאתה מרושש את עמך ומחריב את ארצך.  

מעורר השראה. פוטין, צילום: softpedia מעורר השראה. פוטין | צילום: softpedia מעורר השראה. פוטין, צילום: softpedia

2. קבוצת סחטני ביטקוין שמכנה את עצמה DD4BC תוקפת בשנה האחרונה שורה של מטרות, בדגש על תאגידים עם יותר מדי כסף ובנקים. אקמאי זיהתה 114 התקפות של הארגון כנגד לקוחות שלה בשנה האחרונה, כשביוני נרשם שיא של 41 התקפות. השיטה פשוטה: התקפות DDOS על האתרים של השירותים הפיננסיים כדי לשכנע אותם שכדאי להם להשליש ל-DD4BC (המשמעות של השם היא כמסתבר "DDoS תמורת ביטקוין"). אם ההתקפה הראשונית לא משכנעת את הקורבן, הסחטנים מגבירים את ההתקפה ומאיימים לעדכן את הלקוחות של הקורבן על כך שהוא לא מאובטח מספיק. בהגדרה, כמובן, אתר שנכנע לסוג כזה של סחיטה איננו מאובטח מספיק. מספר קורבנות אכן נכנעו, אבל לפחות אחד ניסה להפוך את השולחן על השרצים: הוא שם פרס של 100 ביטקוינים על הראש של DD4BC . עד כה איש לא לקח את הפרס. 

3. לקינוח, נחזור לרוסיה, בה הורה הצנזור הממשלתי לסגור לאחרונה את אתר פורנהאב ועוד עשרה אתרי פורנו נוספים. דיקטטורה ופוריטניות, כפי שהבחין כבר אורוול, תמיד הלכו יד ביד. הדיקטטורה לא רוצה שלאזרחיה תהיה ולו האוטונומיה הבסיסית ביותר על גופם, והיא יודעת - מימי הרמודיוס ואריסטוגיון, המאהבים האתונאים שביצעו סיכול ממוקד ברודן היפארכוס - שאינטימיות ואהבה מסוגלים להביא אנשים להתעלות אל מעבר לחומת החשד והפחד שהדיקטטורה אוהבת. וכמובן, המלחמה בפורנוגרפיה משמשת דיקטטורות ברחבי העולם כדי לצנזר גם את המתנגדים. אם יטענו שהאתר שלך הוא בעצם אתר פורנו, מי יגן עליך? ואם זה לא יעבוד, תמיד אפשר לקרוא לך טרוריסט. 
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות