אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פולקסווגן לא לבד: שרשרת המחדלים שקברו את "האיכות הגרמנית" צילום: trucktrend.com

פולקסווגן לא לבד: שרשרת המחדלים שקברו את "האיכות הגרמנית"

עוד לפני שהתפוצצה פרשת דיזלגייט החלו הגרמנים לפקפק במוניטין שהתעשייה שלהם בנתה במשך עשורים שלמים. מהשוחד בחברות ענק כמו סימנס ובוש ועד לפארסת בניית שדה התעופה החדש בברלין - נראה ש'מייד אין ג'רמני' כבר אינו ערובה לאיכות

04.10.2015, 12:02 | איתי להט
החורף של 2013 היה החורף החשוך בתולדות ברלין. בממוצע, בתקופה שבין דצמבר לסוף פברואר, מדדו תחנות ניטור מזג האוויר רק 96 שעות של שמש ישירה במשך שלושת החודשים האפורים שחנו בשמי גרמניה, אבל במקום אחד בברלין זרח אור כאילו יש לו שמש משל עצמו. היה זה בשדה התעופה החדש שהולך ונבנה בשנים האחרונות בעצלתיים. האורות דלקו שם במשך כמעט שבועיים תמימים ללא הפסקה. הסיבה? קשיים טכניים. מהנדסי מערכות החשמל פשוט לא הצליחו לכבות אותם. הנוסעים שהגיעו באותה תקופה לברלין ונחתו בשדה התעופה הישן שונפלד שממוקם בסמיכות לזה שנבנה, ידעו לספר על התלוצצויות של קברניטי המטוס שלהם שהפנו את תשומת ליבם של הנוסעים לפני הנחיתה למחזה הפילאי של אור שלא ניתן לכבות אותו. המבוכה הגרמנית רק התגברה כשבאותו זמן הודיעה הנהלת הפרוייקט על עוד דחייה של שנה בתאריך הפתיחה המקורי שעמד על אוקטובר 2011. נכון להיום, השדה החדש עדיין בתהליך בנייה ואף אחד, אבל אף אחד כבר לא מוכן להתחייב על תאריך פתיחה.

קראו עוד בכלכליסט

זה לא רק פולקסווגן. מעל האמינות והיעילות הגרמנית נתלה בשנים האחרונות סימן שאלה ענק, והוא מגיע דווקא מבית. בעוד אדי פרשת זיוף נתוני הפליטה של יצרנית המכוניות הגדולה בעולם מסרבים להתנדף ותעשיית הרכב האירופאית כולה סובלת מריח רע וצלילת מניות חופשית בבורסות, הגרמנים עצמם כבר מביעים סקפטיות בשם שהתעשייה שלהם בנתה לעצמה בעשורים שמאז מלחמת העולם השנייה. "מרצדס זה לא מה שהיה פעם", הוא כבר משפט שגור בפי לא מעט גרמנים. אבל בעידן שבו פולקסווגן מזייפת, סימנס משחדת וברלין מאחרת, האמינות הגרמנית מתרסקת.

שדה התעופה החדש ווילי ברנדט ברלין. 66 אלך ליקויים והיד עוד נטויה, צילום: DPA שדה התעופה החדש ווילי ברנדט ברלין. 66 אלך ליקויים והיד עוד נטויה | צילום: DPA שדה התעופה החדש ווילי ברנדט ברלין. 66 אלך ליקויים והיד עוד נטויה, צילום: DPA

הפארסה למשל של שדה התעופה בברלין היא ארוכה ומגוחכת מידי מכדי להאמין שהיא כלל קיימת במקום כמו גרמניה. כשבסתיו 2011 הגיע לשדה צוות פקחים מומחה ממינכן בכדי לבחון את יכולות השדה החדש, הם פשוט לא האמינו למה שהתגלה להם. השדה החדש שנועד לשרת 27 מיליון נוסעים מידי שנה והתקציב המקורי שלו עמד על 600 מיליון יורו והתנפח לסכום שמוערך כיום בין 6 ל-8 מיליארד יורו, פשוט לא הצליח לעמוד בשום מבחן בטיחות. בעיקר היתה מדאיגה בטיחות האש, או אי-היכולת להתמודד עם שריפה. כשצוות הפקחים והמומחים יצר במקום סימולציית אש, המערכות החלו להשתולל. חלקן לא פעלו כלל, אחרות השמיעו אזעקות בחלקים שלא השתתפו בתרגיל. כשטכנאי מבחן האש פשפשו במערכות ההתראה הם גילו שהן בעצמן מהוות סיכון לשריפה. מאוחר יותר התברר בתרגיל כי המערכות שאמונות על שאיבת עשן והזרמה של אוויר פשוט לא עבדו, ובמקרה של אש אמיתית, כך קבעו המומחים, הן עשויות להתפוצץ תחת העומס.

ווילי ברנדט ברלין. תקציב של 600 מיליון יורו התנפח לסכום שמוערך כיום בין 6 ל-8 מיליארד יורו, באדיבות: ויקימדיה ווילי ברנדט ברלין. תקציב של 600 מיליון יורו התנפח לסכום שמוערך כיום בין 6 ל-8 מיליארד יורו | באדיבות: ויקימדיה ווילי ברנדט ברלין. תקציב של 600 מיליון יורו התנפח לסכום שמוערך כיום בין 6 ל-8 מיליארד יורו, באדיבות: ויקימדיה

הפתרון שהציעה החברה המבצעת האמונה על הפרוייקט בכדי לפתוח את השדה בזמן, היה מבריק במיוחד. ריינר שוורץ, מנכ"ל הפרוייקט (שפוטר ב-2013), הציע לוועדה המאשרת את הפתיחה להקים צוות של 800 עובדים בשכר מינימום חמושים בטלפונים ניידים שיוצבו ברחבי השדה כמגלי עשן אנושיים. הפתרון שזכה לכינוי "התכנית האידיוטית" בפרלמנט של ברלין, הביא לסיום כהונתו של שוורץ, אבל לא לפני שקיבל פיצויים בסך 1.2 מיליון יורו והמשיך לתפקיד חדש כמנכ"ל שדה התעופה החדש שנבנה ברוסטוק.

מאז הבדיקה הראשונית הזו נדחתה הפתיחה של BER מספר פעמים והליקויים רק הולכים ומצטברים. כך למשל, רק לפני שנה התברר כי האיש שהיה אמון על תכנון מערכת בקרת האש, לא היה כלל מהנדס. שנה קודם לכן פורסם דו"ח בקרה נוסף שמצא 66 אלף ליקויים שצריך לתקן בשדה. במקביל מצא בית המשפט בברלין את יוכן גרוסמן (Jochen Großmann), מי שהיה המנהל הטכני בשדה, אשם בשחיתות וגריפת חצי מיליון יורו מקבלנים לכיסו. ואליו הצטרפו השנה סימנס, בוש ודויטשה טלקום, שמגינות על עצמן בבתי משפט כנגד האשמות של הונאה וניפוח חשבוניות במהלך הפרויקט.

תחנת רכבת שטוטגרט 21. הפרויקט חורג מתקציבו ב-2 מיליארד יורו והצפי לסיום אינו ברור, צילום: bei-abriss-aufstand.de תחנת רכבת שטוטגרט 21. הפרויקט חורג מתקציבו ב-2 מיליארד יורו והצפי לסיום אינו ברור | צילום: bei-abriss-aufstand.de תחנת רכבת שטוטגרט 21. הפרויקט חורג מתקציבו ב-2 מיליארד יורו והצפי לסיום אינו ברור, צילום: bei-abriss-aufstand.de

שלושת המנכ"לים שכבר החולפו במהלך בניית הפרוייקט היו גם עדים להשלכת מסמכים סודיים של תכנון השדה שהתגלו בפחי אשפה ציבוריים, לכליאי ברקים חסרים, גנרטורים מקולקלים, ורק השבוע התבשרו משלמי המיסים בגרמניה כי 600 קירות במבנה החדש יוחלפו בקירות חדשים כי גם הם לא עומדים עדיין בתקנות האש. זאת לאחר שבתחילת החודש הופסקו כל העבודות באתר מחשש שהגג יקרוס אחרי שהתגלו בו פגמי תכנון.

אבל הדובדבן בקצפת המחדלים הזו הוא החשבון החודשי של תפעול השדה (תחזוקה, ניקיון ועוד). הוא עומד על 16 מיליון יורו לחודש מכספי משלם המיסים על פרוייקט שאין לו סוף. והסירופ שמעל הוא הניתוח של הכלכלן הגרמני פרידריך ת'יסן (Friederich Thießen) שמראה כי השדה יפסיד 150 מיליון יורו מידי שנה. בהתחשב בעובדה שממשלת גרמניה ועיריית ברלין הם בעלי המניות הגדולים, את הגירעון הזה ימשיך לכסות הציבור.

ברלין ושדה התעופה שלה הם לא הנציגות היחידה לשלומיאליות גרמנית עכשווית. הפרוייקט מצטרף לשני מפעלי ענק נוספים שחורגים שנים ממסגרת הזמן שלהם ומאות מיליונים מהתקציב שלהם. שטוטגרט 21, פרוייקט של תחבורת רכבת אורבנית ובין עירונית שכבר חורג מתקציבו ב-2 מיליארד יורו ומאחר בשנה את תאריך הסיום מבלי צפי נראה לעין לסיום העבודות. ואולם הקונצרטים החדש של הפילהרמונית בהמבורג שכנראה יפתח לקהל ב- 2017, אבל יצליח לעשות זאת רק בשל חריגה בתקציב של פי עשרה מהסכום המקורי. במקום 77 מיליון יורו הוא יעלה 789 מיליון יורו. עוד כתם שחור על המוניטין הגרמני לסדר, יעילות ועליונות הנדסית.

אולם הקונצרטים בהמבורג. במקום 77 מיליון יורו הוא יעלה 789 מיליון, צילום: ויקימדיה אולם הקונצרטים בהמבורג. במקום 77 מיליון יורו הוא יעלה 789 מיליון | צילום: ויקימדיה אולם הקונצרטים בהמבורג. במקום 77 מיליון יורו הוא יעלה 789 מיליון, צילום: ויקימדיה

תגיות

65 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

65.
ל-32, 49, ושאר המפרשים לא נכון את סוף מלחמת העולם ה2
הגרמנים נחלו במחה"ע ה2 (למעשה ב 2 המלחמות ) מפלה ניצחת. המשטר הנאצי וגרמניה של אז היו הדבר האמיתי שהכינוי "אימפריית רשע" (של רונלד רייגן לבריה"מ בשנות ה80) מתאר אותו. (הרבה הרבה יותר מבריה"מ הקומוניסטית לגביה טבע רייגן את הביטוי). אלא מאי? הוליווד הרגילה אותנו שה"רעים" והרשעים לא רק שמפסידים בסוף, אלא הם גם מכוערים, טיפשים, ולא יוצלחים. גרמניה של אז היתה "הרעים" בחזקת 10, אבל מה לעשות, הם היו כל דבר חוץ מטיפשים או לא יוצלחים. מכונת המלחמה שהם העמידו, היתה כנראה לא רק האיכותית, היעילה והאימתנית ביותר בהיסטוריה האנושית, אלא כל ההערכות הארגונית וההתגייסות של המדינה, כמו גם ניהול השטחים הכבושים ("ניהול" כמובן זו מילה מכובסת ונקיה לניצול המשאבים הטבעיים/תעשייתיים של הטריטוריה והאוכלוסיה הנכבשת) היה יעיל, ומסודר , בדיוק כמו שניתן לצפות מהמותג "גרמני". מותר לכולנו לצהול על תבוסת גרמניה, ועל שההגמוניה של המנצח נפלה לידי ארה"ב, עובדה בעלת חשיבות מכרעת לעיצוב העולם שהתחיל יום אחרי סוף המלחמה. אבל העובדות הם ש-(א) מי שהנחית את מהלומת המחץ שהכריעה את גרמניה זו לא ארה"ב אלא בריה"מ (עם קרבן אדם בלתי נתפס של כ 8.5 מיליון חיילים בשדה הקרב, + מיליוני חיילים פצועים שמתו תקופה קצרה לאחר תום הקרבות, + כ 22.5 מיליון פצועים ונכים, וכל זה עוד לפני שספרנו קורבנות אזרחיים בקרבות כמו סטלינגרד). ועובדה (ב) - והרלוונטית יותר לדיון פה: גרמניה לא הוכרעה אלא רק אחרי (והרבה אחרי) שהצבא הסובייטי המסיבי הצטרף לבריטניה בעל הצי האגדי וצבא יבשה וחיל אוויר לא מבוטלים כלל וכלל בלשון המעטה, והכוחות האמריקאים, פלוס כוחות קטנים אך בסוף במצורף מציקים של מחתרות ואירגוני רזיסטנס מקומיים. רק עד ששלוש המעצמות האלה סוף סוף "עלו" במשותף על גרמניה, רק אז היא קרסה, וזאת אחרי 7 שנות לחימה, אחזקת שטחי כיבוש עצומים, וזריעת הרס משמעותי גם בבריטניה ובעיקר בבריה"מ. ככה ששוב, כולנו חוגגים את תבוסתה של הגרמניה הנוראה ההיא, ובצדק רב. אבל אם מישהו מחפש הסתכלות מפוכחת ומציאותית, ואם נושא הכתבה והתגובות פה הוא התבטאות האופי הגרמני בתוצרת התעשייתית הגרמנית וביכולות האירגון והניהול הגרמנים, הרי שהעצמה וכח העמידה שהפגינה המדינה הזו עד שהובסה הם מעוררי השתאות (כמו שהם מפחידים), ואם לא היה מדובר בגרמניה ההיא, על הפשיזם שלה ובעיקר פשעי רצח העם האיומים, הרי שהיה אפשר להגיד שהעצמה וכח העמידה הנ"ל ראויים להערצה. (לא סתם היתה באירופה התנגדות משמעותית - בהובלת תאצ'ר - לאפשר למע' ומז' גרמניה להתאחד מחדש). מה שכן, כשבוחנים *איך* גרמניה הובסה בחזית המזרחית, רואים פתאום את כל השגיאות הטיפשיות, השלומיאליות, חוסר התאום ("יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה"), וכד' שאנחנו רואים בפאשלות בגרמניה של היום המוזכרות בכתבה. אומנם אז היה מדובר במדינה וצבא שסוף סוף באיחור רב הצליחו לעייף ולהתיש אותם, אבל עדיין מה שהתרחש בגרמניה ובצבאה "לא מתאים" לאופי ולצורת התפקוד הגרמנית המוכרת. בדומה למה שמבצבץ על פני השטח היום. זה כנראה חלק המאופי הגרמני, לצד המצויינות והתפקוד המעולה, ומהווה רק אחת ממספר סתירות מסקרנות וחידתיות באופי הגרמני.
יניב  |  06.10.15
63.
כמה תגובות טפשיות וגזעניות..זה שבגרמניה בודקים בקפדנות גבוהה ומפרסמים הכל
זה לא אומר שהמוצר הסופי אינו טוב אלא להיפך. אותי יותר מדאיג שבארץ ובמדינות נוספות לא בודקים איכות מספיק או מטאטים דברים מתחת לשטיח עד שמתרחש אסון באיזה אולם ארועים והתקרה מתרסקת על האנשים..כמה זמן לדעתכם לוקח להקים רכבת תחתית יעילה במרכז הארץ? מצד שני ההגירה המוסלמית העצומה באמת אינה מבשרת טובות לעתיד מערב אירופה. זאת בעיה דמוגראפית ותרבותית. נראה שרק במזרח אירופה מבינים את הבעיה.
דן , חיפה  |  05.10.15
62.
כמה מחדלים בישראל ובעולם מפורסמים? בכנות...
הכנות והפתיחות של הגרמנים היא חלק ממה שהביא אותם למה שהם היום, אחרי הליקויים שהתגלו. כמה טיוחים קורים פה מדי יום? מישהו בדק ללא משוא פנים את מערכת הגילוי וכיבוי האש בנתב״ג, למשל? איזה ליקויים התגלו והאם טיפלו בהם? ההתנשאות מעל למעצמה הנדסית מובילה מצחיקה אותי. טעויות יהיו תמיד, השאלה אם הטעויות מקבלות התייחסות ראויה והאם מטפלים בהם או מטייחים אותם כי ״אף אחד לא ידע״.
דמבו  |  05.10.15
61.
טוב העיקר שבישראל כבר נוסעות רכבות תחתיות,אנרגיה סולארית מביאה
30% מצריכת החשמל,הממשלה מתפקדת ואין שחיתות כלל,הנשיא לא אנס שר האוצר לא גנב ושר הכלכלה לא מועל מורשע,ראש ממשלהX2 הואשמו בשחיתות,נתב"ג 2000 נבנה ב-2004 ובגשר חולון-איילון שכחו שצריכה לעור רכבת והיה צריך להרחיב אותו אחרי הבנייה בעלות של מיליארד שקל. אבל הי אנחנו אימפריה של 150 מיליון איש ותקציב של 500 מיליארד אירו....
פון וילברנט  |  05.10.15
לכל התגובות