אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם מסעדות צריכות לשלם מסים על טיפים? צילום: אוראל כהן

האם מסעדות צריכות לשלם מסים על טיפים?

פקידי מס הכנסה מצאו כי מסעדות לא ביצעו רישום על טיפים שמלצרים קיבלו. מה פסקו בנושא? האם גם מלצרים צריכים לשלם מס על הטיפים שלהם ומהי הבעייתיות בנושא?

09.10.2015, 08:04 | יזהר קנה וג'ק בלנגה
בשנים האחרונות במהלך ביקורת ניהול ספרים במסעדות, שבוצעו על ידי פקיד השומה, נמצא כי לא בוצע רישום תקבול בגין הטיפים של המסעדות. אולם בהנחיית הנהלת הרשות, פקידי שומה ביטלו את הליקוי ולא פסלו את הספרים של המסעדות.

מלצרים - שכירים או נותני שירותים?

 

רישום התקבולים מטיפים של מלצרים הינו נושא שבדיון בין בעלי מסעדות לרשות המיסים ובבתי משפט מעל 20 שנים; עד כה טרם הוכרע באופן סופי מעמדם של המלצרים האם הם מועסקים כשכירים של המסעדה או כנותני שירותים לאורחי המסעדה. עקב כך לא הוכרעה מהותם של תקבולי המלצרים מטיפים. רשות המיסים ניסתה לתקוף בעיה זו באמצעות ניהול הפנקסים של המסעדה, לגרום למסעדה לרשום הכנסות אלו וכך לחייב את המסעדה במע"מ בגין הטיפים ואת המלצר בכל המיסים ביטוח לאומי ובריאות באמצעות קבלת הטיפים כמשכורת.

אולם בתי המשפט לא קיבלו גישה זו של רשות המיסים וקבעו כי ככל שמדובר בטיפים וולונטריים שלא כלולים בחשבון ללקוח הם אינם תקבול של המסעדה אלא של המלצר.

יש הגורסים כי למלצרים העוסקים במתן שירות ישיר ללקוח "מעמד משולב" נראה כי ניתן לראות במערכת היחסים בינם לבין המסעדה כעובדים שכירים; ובמערכת היחסים בינם לבין הלקוח מעין שירות בו ציפייה לקבלת תגמול כשכר או נותני שירותים עצמאיים ואשר עקב מתן שירות נאות, מהיר ומוערך הינם זוכים לתגמול נוסף כתשר אשר משולם בנפרד מהמחיר המשולם למסעדה. קיימים מקרים נוספים של מקבלי טיפים עצמאיים הנותנים שירותים כגון באולמות אירועים, מספרות ומכוני יופי, נהגי מוניות.

מלצרית (אילוסטרציה). צריכים לקבל גם שכר בנוסף לטיפים, צילום: שאטרסטוק מלצרית (אילוסטרציה). צריכים לקבל גם שכר בנוסף לטיפים | צילום: שאטרסטוק מלצרית (אילוסטרציה). צריכים לקבל גם שכר בנוסף לטיפים, צילום: שאטרסטוק

החוק מחייב רישום בסיום יום העבודה של סכום הפדיון היומי של כל מלצר; אם לא ניתן לקבוע את הפדיון היומי של המלצר, יצוינו מספר שעות העבודה שלו. על מנת שהטיפ לא יהיה חלק מהתשלום לבעל המסעדה, אין לכלול אותו בחשבון ללקוח. תשלום הטיפ מהווה מעין מוסכמה שניתן שירות בנוסף שנהוג לשלם בגינו כמעין תשר לאות הערכה ולפי שיקול דעתו הבלעדי של הלקוח.

מבחינה עסקית, אין התשר הכנסה של בעל המסעדה אף אם הלקוח משלם ישירות לבעל המסעדה את מחיר הארוחה והתשר בשיק אחד או בחיוב אחד באמצעות כרטיס אשראי. בעידן הנוכחי קופות העסק מתוכנתות להחזיר עודף מתקבולים כאלו, המועבר לקופת הטיפ של המלצרים.

ביהמ"ש קבע כי אין כל מניעה כאשר הלקוח משלם את מחיר הארוחה והתשר בשיק או בכרטיס אשראי בסכום כולל אחד, ידפיס בעל המסעדה בקופה הרושמת את שני הסכומים תוך ציון סימול כי אחד מן הסכומים הינו בעד התשר כך שתתאפשר ביקורת ללא קושי וגם בעל המסעדה ידע לכלכל ענייניו באורח מסודר. אם מחיר הארוחה והתשר משולמים במזומן הרי המלצר לוקח לעצמו (או לקופת מלצרים) את סכום התשר ואין צורך ברישום לגביו בקופת בעל המסעדה.

לדוגמא מחיר הסעודה הוא 90 שקל והלקוח מבקש לתשור למלצר 10 שקלים. הלקוח כותב שיק "לעצמי" (או לפקודת בעל העסק) בסכום 100 שקל; מבקש הוא לקבל - ומקבל - תמורתו 100 שקל במזומן (דהיינו: הלקוח "פורט" שיק על סך 100 שקל) ומאלה מפריש הוא לבעל העסק 90 שקל, ולמלצר במישרין 10 שקלים. השיק בסכום 100 שקל אינו "תקבול" בידי בעל העסק, ובעל העסק חייב לרשום כ"תקבול" 90 ש"ח בלבד.

הבעייתיות בפטור ממס

 

כאשר בעל המסעדה "פטור" ממס על תשלומי סכומי התשר הנמסרים לידי המלצרים המועסקים על ידו, במקום שכר עבודה, נוצרים מצבים אבסורדיים ועיוותים של ממש לא רק בתחומי המס, אלא גם במערכות חברתיות ועסקיות אחרות, כולל בתחום ההעסקה. לדוגמא כאשר ההכנסה "ברוטו" הניתנת למלצר מהווה בידו גם הכנסה "נטו" נפגעת התחרות בין העסקים בענף המסעדות לבין עסקים אחרים המתחרים על אותו מגזר של עובדים. בשל העדר אלמנט המס בתחום האחד, נוצר עודף ביקוש לאותו סוג עבודה הפטור ממס, הזוכה לעדיפות עקב כך.

השפעת מיסוי הטיפים על רווחי המסעדות: במסעדות רבות סה"כ הטיפים, נעים בין 10% ל – 15% ממחזור המסעדה, לעיתים סכומם הכולל עולה על רווחי המסעדה עצמה, ממוצע הרווחיות של המסעדות נע בין 8% ל – 15% מהמחזור. מסעדות רבות מפסידות ולכן חלק משמעותי מן המסעדות נסגרות בממוצע כשלוש שנים אחרי פתיחתן. הטלת חבויות מס על בעלי המסעדות בגין הטיפים, העשויות להסתכם בכ– 50% מהטיפים (כולל מע"מ והפרשות סוציאליות בגין השכר) לא יותירו הכנסה נטו ראויה בידי המלצר ובעלי מסעדות לא יצליחו לעמוד בכך . לחילופין, העלאת מחיר השירות והאירוח במסעדות על מנת לסגור את הפער, תגרום לאנשים להגיע פחות ועקב כך ההכנסות יירדו ותהיה סכנה להמשך פעילותן של אותן מסעדות.

לאחרונה קבע בג"צ בדיון לגבי מהותו של התשר, כי קיימת השלכה נוספת להתייחסות לדמי תשר כהכנסה של המסעדה והיא בהטלת חובת תשלום מע״מ. משמעות "ספיגת" הניכויים השונים על ידי בעל המסעדה ״להתגלגל״ ללקוחות ועליית מחירי המזון, נושא שישפיע על כל הענף. לעומת זאת, אם המלצרים יהיו אלה ש"יספגו" בפועל את הניכויים השונים מדמי התשר, כך ששכרם בפועל ירד, עשויות להיות השלכות חברתיות שליליות על ציבור של עובדים, שרובם ככולם צעירים, שגם כך שכרם, כנראה, אינו גבוה במיוחד.

נושא הטיפים צריך להישאר במעמד של תשר לאות הערכה ותודה שניתן ע"י מקבל השירות לנותן השירות, ולכן אין לראותו כחלק מתקבולים והמחזורים של בעל המסעדה ואין למסות סכומים אלה כהכנסה על אף הציפייה לקבל אותם מצד מקבלם; לחילופין יש לבחון רישומם של המלצרים כעוסקים פטורים לעניין מע"מ; במקביל נדרש להסדיר את מעמדם של המלצרים כשכירים הזכאים לכל ההגנות של חוקי השכר כאשר כל עלויות השכר והשכר עצמו (לפחות שכר מינימום) ישולמו ע"י בעלי המסעדות.

בתי הדין לעבודה קבעו כי במקרים בהם נחתמו הסכמי עבודה בין המלצרים והמסעדות, לפיהם כספי התשר ייחשבו כתשלום על חשבון שכר העבודה, בהסכמה חתומה על ידי המלצר או בהתנהגות לאורך זמן, כי המסעדה עמדה בחובתה לתשלום שכר, וכי מלצרים ששולמו להם 40-60 שקל לשעת עבודה, לא יזוכו בתביעתם לתשלום שכר נוסף מהמסעדה.

קיימים מקרים בהם בעלי מסעדות מנפיקים תלושים למלצרים בגובה שכר מינימום כאשר התשלום למלצר בגין השכר מקוזז מסכום הטיפים שקיבל המלצר ואם הטיפים לא כיסו את השכר נטו מבוצעת השלמה ע"י בעל המסעדה. אין לתבוע את סכומי השכר ששולמו באמצעות הטיפים כהוצאה בידי בעל המסעדה. יחד עם זאת, קיים ספק רב אם פעילות בדרך זו יכולה להתקיים כאשר טוענים כי הטיפים הם תקבול בידי המלצר ולכן אין חובה להוציא קבלה בגינו, מצד אחד, ומונפק בגינם תלוש שכר על ידי בעל המסעדה והשכר המחושב מקוזז מתוך הטיפים מצד שני.

לסיכום, תשרים וטיפים המגיעים במישרין לקופת המלצרים והעובדים אינם מהווים חלק מהמחזור העסקי של המסעדה לכל עניין ודבר – הן לעניין מס ערך מוסף והן לעניין מס הכנסה.

מאחר שהטיפים אינם מהווים שכר המשולם על ידי המסעדה, אין חובה על המסעדה לנכות או לשאת בתשלומי חובה בגין תקבולים אלו כגון מס הכנסה ניכויים, ביטוח לאומי ומס בריאות – יחד עם זאת, אם יוחלט על ידי מי מהגופים האלו שתשלומים אלו מהווים שכר ששולם על ידי המעסיק, תהיה זכות למסעדה לחזור לעובדים ולתבוע את העלויות בגין תשלומים אלו.

מאמר זה נכתב יחד עם רו"ח יניב גוזלן. ג'ק בלנגה עו"ד ורו"ח, דירקטור בלשכת רואי חשבון; יזהר קנה רו"ח, נשיא לשכת רואי חשבון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
תרבות הטיפ או הבאקשיש צריכה לעבור מן העולם!
כולנו נותנים שירותים, לכולנו לקוחות. לא יתכן כי הטיפ או השוחד לא יחשבו כהכנסה. רק בתרבויות מושחתות צריך לתת סכום כסף נוסף בכדי שנותן השירות יואיל בטובו לבצע תפקידו - לתת שירות. המלצר, כמו כל עובד, צריך לקבל שכר ברוטו, להפריש פנסיה, ביטוח לאומי, מס הכנסה כנדרש, על-מנת שיוכל לפרוש בבוא הזמן או להיות מכוסה במקרה של תאונה, מבלי לרדת ברמת החיים. נכון, תהיה העלאה חד פעמית בשיעור של המע"מ על השירות ( פחות מ-2 שקלים עבור כל 10 שקלים טיפ), אך לאחר זעזוע זה, המצב יהיה טוב יותר עבור כולם. אני ממש מקווה שבימי חיי אוכל לדעת שהמעסיק משלם את מלוא הזכויות לעובד, מבלי שאני אדרש (וכן, מדובר בדרישה!) לממן את העובד בשחור.
11.10.15
3.
משכורת מלאה לא משלמים ומיסים כן
קודם כל תחייבו את המסעדות לשלם שכר מלא. נסיעות שעות שבת שעות נוספות פנסיה לכל זה הם לא דואגים כל המלצרים הם עבדים של בעלי המסעדות וחיים מטיפים של הסועדים. שיפסיקו לחפש מעמ ויתחילו לדאוג לתנאים של העובדים. בדקתם את הספרים ? ולא מצאתם שום דבר -ממש מוזר
מלצר  |  10.10.15
לכל התגובות