הקבלנים לכחלון: זרז הבאת העובדים הזרים עקב האלימות

אם ממשלת ישראל תחליט להטיל סגר על שטחי יהודה ושומרון (רצועת עזה כבר נתונה בסגר מתמשך), לצעד יהיו השלכות על הכלכלה הישראלית, ויותר מזה על הכלכלה הפלסטינית - כלכלות הקשורות זו בזו בעבותות.

מלבד העובדה שהכלכלה הפלסטינית מתנהלת בעיקר בשקלים ושיש מעטפת מסים כוללת לישראל ולרשות הפלסטינית (אין תשלום מס במעבר סחורות בין ישראל לרשות הפלסטינית, המע"מ הוא אחיד וישראל גובה עבור הפלסטינים את תשלומי המכס של סחורות שמיובאות לרשות מחו"ל), הקשרים הכלכליים בין הרשות הפלסטינית לישראל מתמצים בעיקר בתעסוקה ובמסחר.

שני מוקדי הפעילות הכלכלית האלה הם חד־צדדיים באופיים. כלומר, כיוון התעסוקה הוא מהרשות הפלסטינית לישראל. הפועלים הפלסטינים באים לעבוד בישראל (או בהתנחלויות). מנגד, כיוון המסחר הוא בעיקר לצד ההפוך, כלומר הרשות הפלסטינית היא זו שצורכת את המוצרים והשירותים הישראליים יותר ממה שהכלכלה הישראלית צורכת את השירותים והמוצרים הפלסטיניים.

ולכן, הטלת סגר מוחלט על שטחי יו"ש, משמעותה המיידית היא הפסקת עבודתם של הפועלים הפלסטינים בישראל ופגיעה מסוימת בזרימה של סחורות מישראל לרשות הפלסטינית. שתי התופעות האלה משפיעות לרעה על רמת החיים של הפלסטינים, וגם על הפעילות הכלכלית הישראלית, אם כי בהיקף נמוך יותר.

משתלם יותר לעבוד בישראל

לפי מחקר של בנק ישראל מחודש מרץ האחרון, בישראל מועסקים כ־90 אלף פועלים פלסטינים. חלקם הגדול — כ־50–60 אלף — מועסקים באופן חוקי, כלומר בהיתר שניתן על ידי המינהל האזרחי ביהודה ושומרון. היתר מועסקים באופן לא חוקי ושוהים באופן בלתי חוקי בישראל (שב"חים). בדרך כלל הם ישנים בישראל במסתורים שונים כדי לא לחצות באופן יומי את גדר ההפרדה.

לפי הנתונים, השכר החודשי הממוצע של הפועלים בהיתר עומד על כ־3,600 שקל בחודש, והשכר של העובדים הבלתי חוקיים נמוך יותר — כ־2,700 שקל בחודש. על פי גורמים במערכת הביטחון, השכר של העובדים הפלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית נמוך משמעותית ועומד על בערך מחצית מכך.

איפה עובדים הפועלים הפלסטינים בישראל? כמחציתם מועסקים בענף הבניין (כלומר כ־25–30 אלף פועלים). על פי נתוני בנק ישראל, חלקם היחסי גדל מאוד בין 2007 ל־2014, משיעור של קצת יותר משליש (37%) לכמעט מחצית (48%). הגידול הזה (כמו גם הגידול הכולל במספר הפועלים הפלסטינים בישראל) נבע על פי בנק ישראל ממדיניות של הממשלה בישראל, שעודדה עבודה פלסטינית בענף הבניין (המשווע לידיים עובדות) ובענף החקלאות.

פועלי בניין פלסטינים באתר בנייה בישראל. זוכים לשכר כפול מבתחומי הרשות | צילום: שאול גולן

הגידול בחלקם היחסי של הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל בתחום הבינוי השפיע לטובה על העלויות של הקבלנים (כלומר, הקטין את עלות העסקת העובדים). אולם מנגד הוא השפיע לרעה על התמריץ של הקבלנים להשקיע בפיתוחים טכנולוגיים בתחום הבינוי, וכך גם על השכר של הפועלים הישראלים.

בנק ישראל מציין עובדה חשובה נוספת ולפיה בשנים שלאחר ההתנתקות מעזה, וחרף העימותים האלימים שבין ישראל לבין חמאס בעזה, היציבות של הפועלים הפלסטינים בישראל רק הלכה ועלתה. אם ב־2006 רק שליש מהפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל התמידו בעבודה שלהם במשך שנתיים, הרי שב־2012 שיעורם הוכפל (67%). התופעה הזו התאפשרה הודות למדיניות ממשלתית שלא הטילה סגר מוחלט על השטחים גם בתקופות של אלימות בין ישראל לצד הפלסטיני, אלא אפשרה את המשך העסקת בעלי היתר העבודה.

בנק ישראל מציין כי עובדה זו גרמה לקבלנים הישראלים להעדיף פחות את העסקת העובדים הזרים, משום שהיציבות של הפועלים הפלסטינים נוחה להם (שכן זה חוסך את הצורך להכשיר מחדש עובדים חדשים בכל פעם).

פועלים פלסטינים בהתנחלות. רבים נשארים לישון בישראל כדי לא לעבור את גדר ההפרדה מדי יום | צילום: בלומברג

בעלי היתר לא ביצעו פיגועים

ככל הידוע, גם כיום, נוכח האירועים האלימים, עמדת מערכת הביטחון בכלל ומערכת תיאום הפעולות בשטחים בפרט היא כי כל עוד אין אלימות מאורגנת ברחובות — אין סיבה להקטין את מספר בעלי ההיתרים הפלסטיניים המורשים להיכנס לעבודה בישראל. ומלבד זאת, מספר העובדים בעלי ההיתרים שנכנסים לעבודה בישראל בימים אלה קטן מעצמו בכל מקרה, לכ־33 אלף עובדים, כך שאין סיבה להחמיר זאת.

תת אלוף (במיל') אילן פז, לשעבר ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, אמר אתמול בשיחה עם "כלכליסט" כי "הסטטיסטיקה ביותר מ־20 השנים האחרונות בנוגע לביצוע פיגועים על ידי אנשים שקיבלו היתרי עבודה בישראל היא כזו, שאף אחד מהפיגועים לא בוצע על ידי מישהו מהגדה המערבית שהחזיק היתר. מה זה אומר? שמערכת הסינון של השב"כ, שקובעת למי אפשר לתת היתר, עובדת. לכן רמת הסיכון בהמשך העסקת הפועלים הפלסטינים הזו היא לא גבוהה. כך שאם יטילו סגר, אותם אלה שעובדים ואינם מהווים סיכון לא ייכנסו לפה, אבל אלה ששוהים כאן באופן בלתי חוקי וממילא נמצאים פה — לא יטופלו. אם באמת רוצים לטפל בבעיה שלהם צריך להשלים את בניית הגדר, שרק 60% ממנה נבנה, והיתר לא נבנה ולא מתוכנן להיבנות".

בניית גדר ההפרדה בשערי תקווה | צילום: טל שחר

מנגד, התאחדות הקבלנים הזדרזה ושלחה אתמול מכתב לשר האוצר משה כחלון, ובו הפצירה בו לקדם במהירות את הבאתם לישראל של כ־20 אלף פועלים זרים לענף הבניין, מחשש כי יציבותם של הפועלים הפלסטינים בישראל תיפגע. "ניסיון העבר מלמד כי מצבים כמו זה הנוכחי גררו בעקבותיהם הטלת סגר ממושך על יהודה ושומרון, שמנע את יציאת העובדים הפלסטינים לישראל וגרם להשבתת אתרי הבנייה השונים, תוך גרימת נזקים בלתי הפיכים למאמצי הממשלה ולצעדיה שנועדו לטפל בשוק הדיור", כתב אתמול נשיא התאחדות התעשיינים נסים בובליל.

לפי נתוני הקבלנים, הירידה בהיקפי סיום הבנייה בישראל לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה בסוף שנת 2000 נבעה במישרין מהסגר ומהפסקת עבודתם של הפועלים הפלסטינים בישראל, שהשפיעה בחלקה גם על התחלות הבנייה (אם כי אלה נעצרו גם בגלל המשבר הכלכלי הגלובלי שישראל חוותה באותה התקופה).

לדברי הקבלנים, הדרך היחידה למלא את הפער הזה מבלי לפגוע בהיצע הדירות שעומד לרשות הקונים היתה הגדלת מכסות העובדים הזרים.

בתחום המסחר מספר אחד מספר את כל הסיפור. בעוד היבוא משטחי הרשות הפלסטינית לישראל עומד על 5% בלבד מהיצוא, הרי ש־81% מהיצוא הפלסטיני הוא לישראל. די במספר הזה בשביל להבין כי סגירה הרמטית של המעברים משטחי יהודה ושומרון לרשות תהווה מכה אנושה לפעילות הכלכלית הפלסטינית, ולכן סביר שישראל לא תעשה זאת.

מחסום בכביש 443. המתיחות הביטחונית מורגשת בכל מקום | צילום: עמית שאבי

על פי עבודה של בנק ישראל מאוקטובר האחרון, ב־2012 (השנה האחרונה שלגביה ישנם נתונים זמינים) היקף המכירות של ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית הסתכם ב־16.4 מיליארד שקל. בכיוון ההפוך, ישראלים קנו מהפלסטינים באותה שנה שירותים ומוצרים בהיקף של כ־3 מיליארד שקל בלבד (המספר הזה לא כולל את שווי העבודה של הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל).

הקבלנים רצו לכחלון

בכיוון ההפוך המספרים משמעותיים מאוד. על פי בנק ישראל, המכירות מישראל לשטח הרשות הפלסטינית היוו באותה שנה כשני שלישים מסך היבוא הפלסטיני, כשעיקר הסחורות הן מתחומי התעשייה והמסחר המסורתיים.

נער פלסטיני זורק רימון עשן | צילום: איי אף פי

מתוך סך המכירות לפלסטינים, כ־20% הן של מוצרים תעשייתיים וכ־43% הם בענפי מסחר שונים. עוד כ־20% ממכירת השירותים הישראליים לשטחי הרשות הפלסטינית הם של חשמל ומים.

בשורה התחתונה, הואיל וסגר מוחלט פירושו בעיקר פגיעה בתעסוקה ובמסחר, ומאחר שפגיעה במסחר משמעותה בעיקר פגיעה בצד הפלסטיני — סביר להניח שעיקר השפעות סגר כלכלי תהיינה בתחום העסקת העובדים, ומתוך זה בעיקר בענפי הבינוי והחקלאות. לכן כבר אתמול הזדרזו הקבלנים לפנות לשר האוצר בשביל לנסות ולהשפיע על קבלת ההחלטות כבר בשלב הראשון של סבב העימות הנוכחי בין הפלסטינים לישראל.