לוקחים ממי שאין לו: התוספות לבתי החולים יגיעו על גבן הרצוץ של הקופות

משרד הבריאות מתכנן מהפכה באופן התקצוב של קופות החולים. בכיר במשרד אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "ברור לנו שיש בעיה בקופות וברור לנו שצריך עוד כסף. תזרים המזומנים של הקופות הוא בכי רע, לכן אנחנו מאמינים שנדרש תיקון יסודי בדרך שבה מתוקצבת מערכת הבריאות".

ל"כלכליסט" נודע כי במשרד הבריאות מעוניינים להקטין באופן דרמטי את ההוצאות של קופות החולים בבתי החולים, שיחלו להסתמך על כספים שיועברו אליהן ישירות מהמדינה. במקביל מבקשים לבטל את הסכמי הייצוב שנועדו להעניק לקופות כספים חד־פעמיים בתמורה לעמידה ביעדי הגירעון.

סביב אותם הסכמי ייצוב מתנהלים דיונים ארוכים בין משרדי האוצר והבריאות לקופות החולים בכל שנה. הסכמים אלה נועדו להיות כאלו שרק מתמרצים את קופות החולים לשמור על תקציב מאוזן. אולם עם השחיקה המתמדת של תקציבי מערכת הבריאות לאורך השנים נוצר מצב שבו התקציבים החד־פעמיים הללו נהפכו לקבועים, והקופות מסתמכות עליהם כדי להצליח לגמור את החודש. התקציבים המיוחדים הללו עמדו בשנה שעברה על 1.5 מיליארד שקל, ובלעדיהם היו קופות החולים מתקשות מאוד לשרוד, אם בכלל.

לא מן הנמנע כי גם עד סוף השנה הנוכחית יוזרמו תקציבים גדולים לקופות החולים, שכן הצפי הוא שהגירעון שעמד בשנה שעברה על 2.5 מיליארד שקל ללא תמיכות יחצה השנה את השיא של אשתקד.

מתקשים לספק בדיקות בזמן

היום תדון ועדת הכספים של הכנסת בתקציב מערכת הבריאות לשנה הבאה, והיא צפויה לקבל רשימה ארוכה של תוספות תקציביות שהביא שר הבריאות יעקב ליצמן למשרד. אין כמעט סעיף במערכת שלא יזכה לתוספת - החל בשירותי שיקום וניידות לנכים, דרך חדרי המיון, שירותי בריאות הנפש, מרכזים גריאטריים, ועד לרפורמת ענק בקיצור תורים לבדיקות MRI וניתוחים בשעות אחר הצהריים.

כל הסעיפים הללו מפורטים בהסכם חסוי בן 20 עמודים שנחתם בין האוצר ומשרד הבריאות בתחילת אוגוסט. עתה, לאחר שעותק מההסכם הגיע לידי "כלכליסט", בחינה מדוקדקת שלו מראה כי בפועל חלק מהתוספות הללו ימומן על ידי קופות החולים, לרוב באמצעות העלאת התעריפים שהן ישלמו לבתי החולים. לאור גירעון הקופות הדבר עשוי לפגוע בשירות שמקבל הציבור בקופה. במילים אחרות, עלול להיווצר מצב שבו השיפור בשירות שמקבלים החולים בבתי החולים בא על חשבון השירות שהם יקבלו במרפאה שליד הבית.

מנהל אחת הקופות סיפר השבוע ל"כלכליסט" כי אחד המקומות שבהם הגירעון מורגש באופן בולט הוא בדיקות הגסטרו. "משרד הבריאות הגדיר לקופות שבדיקת קולונוסקופיה יש לבצע לכל המאוחר בתוך שלושה חודשים מהרגע שגילו דם סמוי. מדובר בבדיקה שיכולה להיות ממש מצילת חיים, ולכן בצדק משרד הבריאות מגדיר פרק זמן ברור. אבל בפועל אני, וגם קופות אחרות, מתקשה לעמוד בזה. לפתוח חדר גסטרו עולה הרבה מאוד כסף. זה רופא, זה אחות, זה ציוד יקר ומקום להתאוששות של חולים. באחד המחוזות יש לנו אפשרות לפתוח עוד שני חדרי גסטרו, אבל אנחנו לא עושים את זה ביודעין כי אין לנו כסף. אז החולים שלנו מחכים".

מנתונים שהתקבלו מאחת הקופות נראה כי התורים התארכו בשנים האחרונות, בין השאר כתוצאה ממחסור בכוח אדם. כך לדוגמה תור לרופא עיניים, שלקח 14 יום ב־2010, עמד בינואר על 21 ימים בממוצע. תור לאורולוג לוקח גם הוא שלושה שבועות לעומת 16 בינואר 2010.

ליצמן. ועדת הכספים תדון היום בתקציב הבריאות לשנה הבאה | צילום: עומר מסינגר

קופות החולים מממנות את התוכניות של ליצמן

אמנם במשרד הבריאות עמלים בימים אלו על שינוי של אופן התקצוב של קופות החולים, אך עד אז הקופות בבעיה. ההסכם הסודי שנחתם באוגוסט בין משרד הבריאות לאוצר אינו מוסיף כמעט כספים לקופות. כך לדוגמה, כאשר בהסכם התקציבי בין משרדי האוצר והבריאות נכתב כי ייבחן מחדש אופן העדכון של סל הבריאות, החשש של הקופות הוא שבסופו של דבר יהיו אלה תיקונים קוסמטיים בלבד שיוסיפו כ־50 מיליון שקל בשנה - סכום קטן אל מול גירעונות הקופות.

נוסף על כך, ההסכם הסודי שהגיע לידי "כלכליסט" מכיל כמה סעיפים שעשויים להרע את מצבן עוד יותר. כך לדוגמה, בפרק שמפרט את התוכנית הלאומית לשיפור חדרי המיון יש סעיף הקובע תוספת של 100 תקני עוזר רופא לחדרי המיון ו־56 תקני עובדים פרא־רפואיים בהיקף של 30 מיליון שקל בשנה. כל ההוצאה הזו תמומן על ידי העלאת התעריף שמשלמות הקופות לבתי החולים על אשפוז החל ב־2017.

גם הרפורמה הגדולה במערך בריאות הנפש - שעבר ביולי לאחריות קופות החולים, ובו משרד הבריאות התחייב לשפר את המצב המזעזע של התשתיות בבתי החולים הפסיכיאטריים - תמומן באמצעות העלאת המחיר של יום אשפוז פסיכיאטרי, מה שיוציא עוד 31 מיליון שקל מהקופות.

ההסכם כולל גם הקצבות ייעודיות לקופות החולים, כמו 10 מיליון שקל לפיתוח מוקדים לרפואה דחופה במרפאות השונות, או 80מיליון שקל לפיתוח שירותים בקהילה. עם זאת, בקופות מתלוננים שמדובר במבחן תמיכה שהוא בבחינת שיפוי על הוצאה, ולא בהכרח תוספת תקציב. גם אם טענה זו נכונה, מבחן תמיכה כזה נועד בין השאר לעודד את הקופה לפתוח שירות במרפאה ולייתר את הצורך בנסיעה לבית חולים - מה שיעזור לקופות לחסוך כסף.

ראשי הקופות מתנסחים בזהירות בביקורת על שר הבריאות יעקב ליצמן. אלי דפס מהכללית אומר כי "משרד הבריאות דואג, אבל יש לדאוג ויש לעשות משהו בנידון. ליצמן עד היום לא אכזב אותי. אני מקווה שכך זה ימשיך". רן סער ממכבי מסכים עם דפס ואומר כי "המצב באמת לא טוב, אבל אנחנו שמים את מבטחנו בליצמן".

שתי הקופות כבר הודיעו לאוצר ולמשרד הבריאות שלא יעמדו ביעדי הגירעון שנקבעו לשנה הנוכחית - 500 מיליון שקל ו־300 מיליון שקל בהתאמה - ומבקשים לקבל את כספי הסכמי הייצוב בכל זאת.

מנגד, מנכ"ל מאוחדת זאב וורמברנד טוען כי הסכמי הייצוב נכונים במהותם, גם אם "הגירעון הוא באמת גדול מדי, והוא צריך להיות בערך חצי". לדבריו, "אסור לוותר לכללית ומכבי, גם אם זה אומר למכור נכסים. לא יכול להיות שקופות שהתחייבו לעמוד בהסכם לא עומדות בו".