אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הריבית לחודש נובמבר תישאר ללא שינוי, ברמה של 0.1% צילום: צפריר אביוב

הריבית לחודש נובמבר תישאר ללא שינוי, ברמה של 0.1%

זה החודש התשיעי שהריבית באותה רמה. ריבית נמוכה יותר מגדילה את הביקושים במשק ולכן היא עשויה לתרום גם להגברת הפעילות הכלכלית. בנוסף, בבנק ישראל ממשיכים לחשוש מההשפעה של הפחתת הריבית על מחירי הדירות

26.10.2015, 16:00 | אמנון אטד

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית במשק חודש נוסף ללא שינוי, בנקודת השפל של 0.1% שאליה היא הורדה לפני שמונה חודשים.

ההחלטה התקבלה למרות הצמיחה הנמוכה שתירשם השנה ושני המדדים השליליים של החודשיים האחרונים. ריבית נמוכה יותר מגדילה את הביקושים במשק ולכן היא עשויה לתרום גם להגברת הפעילות הכלכלית וגם לדחיפת האינפלציה בחזרה אל תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%).

לפני שבועיים העריכה הלמ"ס כי המשק הישראלי יצמח השנה רק ב- 2.5% - שיעור הצמיחה הנמוך ביותר שנרשם בארץ בשש השנים האחרונות. מדד ספטמבר ירד ב- 0.4%, בהמשך לירידה של 0.2% שנרשמה גם במדד אוגוסט, וכתוצאה

מכך האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, ממשיכה להיות שלילית, בשיעור של מינוס 0.5%.

אולם למרות נתונים אלה, בבנק ישראל מעריכים כי מדובר בהתפתחויות בעלות אופי זמני, שאינן מחייבות נקיטת מהלך דרמטי של הפחתת הריבית לשפל היסטורי של 0%, או אף של הנהגת ריבית שלילית. לפני חודש העריכה חטיבת המחקר של הבנק כי ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ללא שינוי עד הרבעון הראשון של השנה הבאה.

בנוסף לכך, בבנק ישראל ממשיכים לחשוש מההשפעה של הפחתת הריבית על מחירי הדירות. לפני שבועיים דווחה אומנם הלמ"ס כי מחירי הדירות ירדו באוגוסט ב- 0.4%. אולם למרות ירידה זו, מחירי הדירות כעת גבוהים עדיין ב- 6.2% ממחיריהן הממוצעים בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

ת"א (ארכיון), צילום: דוד הכהן ת"א (ארכיון) | צילום: דוד הכהן ת"א (ארכיון), צילום: דוד הכהן

 

"החשש מעליות במחירי הנדל"ן גבר על הנתונים החלשים"

התגובות בשוק ההון להחלטת הריבית לא איחרו להגיע. אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות: "כפי שציינו בעבר, להערכתנו הריבית תופחת פעם נוספת רק אם תורגש החמרה משמעותית בסביבת האינפלציה או בצמיחה. מכיוון שהחמרה כזו אינה צפויה אנו מעריכים כי הריבית תוותר על כנה גם במהלך החודשים הקרובים. בנוסף, על אף הדיבורים על הרחבה מונטארית נוספת בגוש האירו, לא בהכרח שהרחבה כזו תבוא לידי ביטוי בתיסוף משמעותי של השקל מול הסל ולכן בבנק ישראל יעדיפו כנראה להמתין ולבחון את ההשלכות של צעד כזה".

רו"ח בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות טופ אלפא אמר כי "הריבית נותרה על כנה על אף התנאים הנוחים לכאורה להורדת ריבית המתקיימים לאור סביבת האינפלציה הנמוכה, נתוני הצמיחה החלשים, המצב הביטחוני הרעוע והעובדה כי פחתו הסיכויים להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה בארה"ב על רקע מלחמת המטבעות העולמית". לדבריו, "נראה כי החשש מהמשך עליות במחירי הנדל"ן ובמחירי המניות והאג"ח בעקבות הורדת ריבית לרמה אפסית או שלילית, גבר על הנתונים הכלכליים החלשים שמפגין המשק.

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר, ציין כי "בנק ישראל החליט לא להשתמש כתירוץ בגל הטרור כפי שעשה בעבר בצוק איתן והשאיר את הריבית על כנה, למרות שמלבד שער החליפין כל הפרמטרים האחרים תמכו בהורדת ריבית. תחזית האינפלציה כמו גם תחזיות הצמיחה, מצביעות על האטה משמעותית במשק וכל זה על רקע התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים הגלובליים. בנק ישראל מבין כי הורדה מינורית של הריבית כבר לא אפקטיבית".

ניסן סולטן, סמנכ"ל התפעול של חברת בטוחה משכנתאות, אמר כי "בנק ישראל ממשיך עם המדיניות המוניטארית העקבית. הסיבה המסתמנת היא הפחד מההשלכות שייגרמו באם הבנק יבצע הפחתה נוספת. הירידה באינפלציה בחודשים האחרונים וצפי למדד שלילי גם בחודשים הקרובים, גורם לבנק ישראל לרצות מאוד להפחית את הריבית. אך ההשלכות להפחתה שתתבטא בעיקר ברכישת דירות ומשכנתאות מביאה את הבנק לבצע חישוב מסלול מחדש".

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
שבויים בקונספציה
ריבית נמוכה תורמת לצמיחה? אבל אין צמיחה! הריבית הנמוכה בהיסטוריה והמשק בנסיגה! הריבית האפסית למעשה יוצרת מצג שווא של צמיחה וזאת על ידי נטילת אשראי בכמויות אדירות לצורך רכישת נדל"ן (ובמידה מסוימת גם מניות). עוד חלק של האשראי הולך לרכישת מכוניות חדשות ורק מקצתו לצריכה של מוצרים ושירותים מקומיים או להשקעה בעסקים "אמיתיים". התוצאה היא שמשקים שהיו פעם מוטי יצרנות, יצוא וצריכה של מעמד ביניים חסון (המשק הישראלי ומרבית המשקים באירופה) הפכו להיות מוטי פיננסים ונדל"ן. תוצאה נלוות היא חיסול הדרגתי של מעמד הביניים וריכוז ההון בידי שכבה צרה ביותר. הבעיה היא שהבנקים המרכזיים שבויים בקונספציה שכל העלאת ריבית כעת תוביל לקריסה של הבורסאות ושווקי הנדל"ן וכניסה למיתון עמוק. רבים מהכלכלנים עדיין בטוחים שאם יציפו את עשירי העולם בכסף זול, אז בסופו של דבר הכסף יחלחל מטה ויזיז את הכלכלה. העניין הוא שאנחנו כבר למעשה במיתון (אם כי הוא לא מורגש על ידי המילייה של הבנקאים הבכירים) ואם תגיע קריסה בשעה שהריבית היא אפס כמעט ולא תהיה לבנקים המרכזיים תחמושת להתמודד איתה. בנוסף, הכסף ממש לא מחלחל מטה, אלא זורם לחשבונות במקלטי מס, לרכישת ארמונות ויאכטות, תכשיטים, חפצי אומנות וזהב. בישראל אנו רואים חורבן של דור שלם של צעירי מעמד הביניים ובמקביל התעשרות עצומה של שכבה צרה של ספסרי קרקעות ודירות. אמנם הבוחר הישראלי לרוב לא פועל משיקולים כלכליים, אבל באירופה יש התחזקות של הקצוות הפוליטיים (הימין הקיצוני מאשים את המהגרים, השמאל הקיצוני את העשירים) ובארה"ב ברני סנדרס הסוציאליסט מבטיח הטלת מיסים על סחר ספקולטיבי במניות, העלאת מס הכנסה וחיסול מקלטי מס ובמקביל ממריא בסקרים - דבר שהיה בלתי נתפס עד לפני מספר שנים (סוציאליזם היא מילה גסה בארה"ב). כדאי שאנשי הפיננסים הבכירים יתעוררו, לפני שהם יקבלו תרועת השכמה מטלטלת מהציבור הרחב.
אזרח  |  26.10.15