ביטקוין? כבר הספקנו לשכוח

לנתק עוגנים, הדבר הזה שוקע

רק לפני חצי שנה, סטארט-אפים בתחום הביטקוין היו אחד התחומים הצומחים ביותר בענף. היית אומר "ביטקוין, ביטקוין, מטבע מטבע" והעיניים של משקיע ההון סיכון היו נוצצות והוא היה משאיר לך הר של דולרים על השולחן. ובכן, זה נגמר.

במחצית הראשונה של 2015, משקיעי הון סיכון הטביעו 373 מיליון דולר בחברות ביטקוין. ברבעון השלישי, עם זאת, הגיעה בלימה חדה: רק 85 מיליון הוזרמו לחברות שמנסות לעשות משהו עם המטבע המפוקפק - עדיין עליה של 15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אבל צניחה של 41% ביחס לרבעון הקודם.

שורה של סטארט-אפים בתחום ביטקוין התפגרו השנה. אחד מהם עם תכנית ביזארית מהמקובל - לשגר שרתי ביטקוין לחלל על לוויינים - נאלץ להודיע שהוא סוגר את שעריו כי הוא לא מצליח לקבל את סכום הכסף הראשוני שהוא צריך. המחיר של הביטקוין ירד ב-9.5% מאז תחילת השנה - והוא לא היה גבוה גם קודם לכן. הוא עומד כעת על כ-302 דולר (בשיא ההייפ של 2013 הוא עמד על כמעט 1,20 דולר). המשקיעים קולטים שהם לא יראו את הכסף הזה חזרה.

יש להניח שחלק ניכר מהירידה במחיר המטבע, ובהתאם בעתידן של החברות שחגות סביבו, נובע מכך ששיעור גבוה מאד של עסקאות הביטקוין הן בלתי חוקיות - והשנה, במשפטו של רוס אולבריכט, הסתבר שבניגוד לסתם דולר, ביטקוין משאיר מאחוריו שובל ראיות אדיר, ראיות ששיחקו תפקיד מרכזי בהרשעתו של אולבריכט. הפושעים מחפשים פתרון אחר, והמשקיעים נתקעו עם השאריות.  

הבלאגן מתחיל

החלטת בית המשפט האירופי לצדק מתחילת החודש, שפוסלת את הסכם "המעגן הבטוח" - ההסכם שאיפשר למדינות אירופיות להעביר מידע לארה"ב מתוך הנחה ששומרים על זכויות האזרחים שלהן; הפסילה הגיעה לאור העובדה שחברות אמריקאיות שיתפו פעולה עם מנגנוני המודיעין של ארה"ב - מתחילה לקבל השלכות מעשיות.

בבריטניה, בתי הספר של מחוז לונדון קיבלו הנחיה מאחראי הטכנולוגיה שלהם לשקול מחדש את השימוש בדרופבוקס ושאר שירותי ענן אמריקאים בעקבות החלטת בית המשפט. נציב פרטיות המידע של בריטניה פרסם הודעה חריגה, שבה נאמר שבינתיים אין צורך בכך כי "אין סיכון חדש" לפרטיות המידע של התלמידים. עדיין, יש להניח שבדרופבוקס ממש לא אהבו את סוג הפרסום הזה. מה גם שבתי ספר עשויים לציית דווקא לאחראי הטכנולוגיה שלהם ולא לאיזה בירוקרט ממשלתי.

פייסבוק, בינתיים, מוצאת את עצמה "עמוק בדיו", כמו שאומרים הגרמנים. לאחר שהרשויות באירלנד נאלצו לפתוח נגדה בחקירה בעקבות החלטת בית המשפט, מגיעה עכשיו החלטה גרמנית לפתוח בחקירה מיידית נגדה ונגד גוגל. ההחלטה התקבלה על ידי הנמסיס הוותיק של שתי החברות, ד"ר יוהנס קספר, נציב הפרטיות וחופש המידע של המבורג. אתם עשויים לזכור אותו כמי שחשף את פרשת הריגול בסטריט וויו ב-2010. ההערכה היתה שחקירות לא יתחילו עד שלא יתקבלו תלונות; קספר, שמוביל את הדרישה לחקור את שתי החברות כבר מזמן החשיפות של סנודן, החליט שלא לחכות והודיע שהחלטת בית המשפט מספיקה מבחינתו.

בקרוב, על כן, יצטרכו בכירים בגוגל ופייסבוק להחליט האם הם מעידים על קשרי החברות עם המודיעין האמריקאי, או שהם נמנעים מציות לצווים של הממשלה - וזמן קצר אחר כך, של בתי המשפט. ביורוקרטים אירופים מנסים נואשות להגיע להבנות עם ממשלת ארה"ב, אבל בהנתן שהחלטת בית המשפט דורשת ערובות שה-NSA לא תרגל אחרי מידע אירופי שמאוחסן על שרתים בארה"ב, ובהנתן שלממשל אובמה אין כל כוונה לתת ערובות כאלה, זה הולך להיות מאד מסובך.  

במהלך הקמפיין של 2008, אמר אובמה שוב ושוב שקול של אדם אחד יכול לשנות את העולם. הוא כנראה לא חשב על האפשרות שהקול הזה יהיה של אדוארד סנודן.

כמו סיוע להוצאה להורג

אפל הודיעה לאחרונה לממשלת ארה"ב שהיא לא מתכוונת יותר לסייע לה לפתוח אייפונים נעולים של לקוחותיה - את אלה החדשים היא לא יכולה לפתוח, כי מפתחות ההצפנה לא אצלה יותר; את הישנים היא מסרבת לפתוח, כי מדובר בפגיעה באמון המשתמשים. למה רוצה הממשלה לקבל גישה למכשיר של אזרח? כדי לרגל אחריו, כמובן, ולהמשיך ולהצמיח את מאגר המידע הפרטי של סוכנויות המודיעין - שעד כה לא עצר אף פיגוע. הממשלה, בטבעיות, מיהרה לערער לבתי המשפט.

לרוע מזלה, נראה שהממשלה נפלה על שופט לא מאולף. השופט ג'יימס אורנשטיין הביע ספק אם בכלל יש לו סמכות להורות לאפל על צעד כזה, ואמר לממשלה "בעצם, אתם רוצים שאפל תעשה את העבודה שלכם". אחר כך הוא שאל את נציגי הממשלה ההמומים האם הדרישה שלהם איננה דומה לדרישה לאלץ חברת תרופות למכור רעל לשם הוצאה להורג, בניגוד למצפונה.

עורכת הדין של המדינה ביקשה זמן כדי להגיב בכתב, כשהיא אומרת שההשוואה שעשה השופט היתה "חריפה משהו". זה היה במכוון, ענה השופט. המדינה טענה שאפל פתחה בעבר טלפונים בלי שום בעיה; אפל הודתה בכך ואמרה שהיא שינתה את עמדתה כשהבינה "שמידע המשתמש נמצא תחת מצור משלל כיוונים". הצדדים אמורים להגיש מסמכים נוספים היום (ד') והשופט הבטיח פסיקה בהקדם.

קצרצרים

1. מזל"טים ממשיכים את מסעם המואץ לעבר סטטוס של אויבי הציבור: חודשים לאחר שרחפנים שיבשו פעילות של מטוסי כיבוי בקליפורניה (מה שהוביל להעברת חוק נגדם, שהמושל הטיל עליו וטו) הצליח עוד מזל"ט לדפוק את תושבי המדינה כשהתרסק לתוך עמוד מתח גבוה. התוצאה היתה ניתוק של תושבים רבים מרשת החשמל למשך שעות ארוכות. שברי המזל"ט נאספו וכעת מתנהלת חקירה בנסיון לברר מי הטמבל שהטיס אותו.

2. לפני שלושה חודשים הפיל מר וויליאם מרדית' מקנטאקי מזל"ט שחדר לשטח שלו בירי רובה ציד. בעל המזל"ט תבע את היורה וטען שהרובוט המעופף טס גבוה, בצורה שלא מאפשרת פגיעה בפרטיות של אנשים; מרדית' טען שהוא טס בגובה נמוך, בגובה צמרות העצים. בעל המזל"ט סיפק וידאו שטלטענתו מוכיח את טענותיו; מרדית' טוען שאי אפשר לראות מהצילום באיזה גובה הוא טס והביא עדים שראו את המזל"ט טס נמוך. כך או כך, מרדית' הואשם בשימוש בלתי חוקי בנשק - אבל התביעה בוטלה. למה? כי כל זה קורה בקנטאקי, היכן שנשק הוא חלק מהתרבות והרשויות מעודדות שימוש בו.

3. בפייסבוק החליטו שהעובדים שלהם צריכים לחוש על בשרם איך נראה האתר שלהם לאנשים מהודו או ממקומות אחרים בעולם השלישי, אשר על כן החליטו שם ליישם חיבור רשת במהירות 2G בכל יום שני. פעם בשבוע, מהירות הגלישה של העובדים תרד למהירות הגלישה הממוצעת בכפר בפאתי מומבאי. בינתיים, רק לשעה אחת ביום. מה הלאה? להדביק את העובדים בשלל מחלות אקזוטיות ולהציב פרה בחניה?

4. לפעמים אפל יכולה להיות קטנונית ונבזית יותר מכל חברה אחרת. אתמול היא הודיעה ששנת הכספים 2015 היתה השנה המוצלחת בתולדותיה, מה שלא הפריע לה לפגוע במשתמשים שלה שהחליטו שהם לא רוצים את שירות אפל מיוזיק. מעתה, אם אתה שואל את סירי מהם השירים המובילים כעת במצעד הפזמונים, היא עונה "מצטערת, אני לא יכולה להסתכל בטבלאות המוזיקה עבורך, נראה שאתה לא מנוי לאפל מיוזיק". זה קטן, לא באמת חשוב - חיפוש קולי בגוגל ישיג את התוצאות - אבל מראה מה באמת חושבת אפל על הלקוחות שלה.