איגוד לשכות המסחר: המגזר הציבורי הגיע לשיא דווקא בתקופת נתניהו

דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו, זה שהגה את המטאפורה על האיש הרזה שסוחב על גבו את האיש השמן, הוא זה שהביא את המגזר הציבורי לשיא ביחס למגזר העסקי, כך עולה מסקירה של איגוד לשכות המסחר שפורסמה היום.

בנימין נתניהו | צילום: מיקי נועם אלון

מהבדיקה עולה כי בתקופת הכהונה השלישית של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, בשנים 2013-2014, מספר העובדים במגזר הציבורי לעומת מספר העובדים במגזר העסקי עמד על כמחצית, או במילים אחרות כל עובד שלישי במשק הוא עובד המגזר הציבורי. לדברי אנשי האיגוד מדובר בשיעור הגבוה ביותר שנרשם תחת כהונתם של ראשי הממשלה השונים ב- 15 השנים האחרונות. מהנתונים עולה כי החל משנת 2009, אז חזר נתניהו לראשות הממשלה, ועד לשנת 2014 רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה. כך בשנת 2013 נרשם גידול של כ- 50 אלף עובדים לעומת השנה הקודמת ובשנת 2014 נרשם גידול של כ- 45.5 אלף מועסקים.

מהבדיקה של האיגוד עולה כי השיעור הנמוך ביותר של עובדים במגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי היה 42% בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה (1996-1999) ובתקופת אהוד אולמרט (2006-2009). משנת 2009 ועד לכהונתו השנייה של נתניהו הגידול בשיעור חלקו של המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על אחוזים בודדים, אולם בתקופות כהונתו השנייה והשלישית של נתניהו נרשמה קפיצה דרמטית באחוזי השיעור, ל- 46% ו- 55% בהתאמה. תוצאות דומות גם הציגה בשנה האחרונה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אך היא שמה דגש על חולשת המגזר העסקי ולא על גודל מוגזם של המגזר הציבורי.

נתונים אלו עומדים בניגוד לעמדה המוכרת של נתניהו לפיה יש להקטין את המגזר הציבורי על מנת לפנות מקום לפעילות המגזר הפרטי. עמדה זו היוותה חלק משמעותי בתקופתו כשר אוצר בשנים 2003-2005. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר כי "אם שר האוצר וממשלת ישראל לא יתנערו משלוותם ויבינו כי זהו אחד האיומים המבניים המסוכנים ביותר לעתיד הכלכלה, אנו נחזה בשנים הקרובות בצמיחה שלילית. כמדי שנה, חוזרים על הריטואל הקבוע של דיונים על העלאות שכר ומתחמקים מלעסוק בביצוע שינוי מבני. מבנה כוח האדם במגזר הציבורי מתפתח באופן מעוות ומדובר במגמה מסוכנת שעלולה להטיל עול כבד מנשוא על המגזר העסקי שתצמצם מאד את המשאבים העומדים לרשות המדינה בתחומי פעילות שאינם נוגעים ישירות לתשלומי שכר".

לדברי לין, במשא ומתן שמתקיים בימים אלו בין ההסתדרות לאוצר על תוספות שכר לעובדי המגזר הציבורי, יש לכלול דרישה מצד המדינה לצמצום מספר העובדים באמצעות בלימה של קליטת עובדים חדשים ולדרוש גם אפשרות למנהל לנייד עובדים בין המדינה לגופים ציבוריים אחרים כמו רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועוד.

מלשכת רה"מ נמסר: "הטענה אינה נכונה. גודל המגזר הציבורי בישראל זהה לממוצע במדינות ה-OECD. המחקר המצוין בשאלתכם מתייחס לשירותים ציבוריים ולא למגזר הציבורי (ובכלל זה שירותים ציבוריים כוללים גם מועסקים באוניברסיטאות ומלכ״רים שאינם נכללים במגזר הציבורי ואינם עובדי מדינה)".