ביהמ"ש העליון דחה את בקשת הערעור של לחיאני: ייכנס לכלא ב-20 בדצמבר

בדרך לכלא: בית המשפט העליון דחה היום (ג') את בקשתו של ראש עיריית בת ים לשעבר, שלומי לחיאני, לערער על 8 חודשי המאסר שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי. "קיים אינטרס ציבורי חיוני למאבק ללא פשרות בשחיתות השלטונית, בו לבית המשפט תפקיד חשוב ומרכזי, להעביר מסר ברור כי אין אנשים שהם מעל החוק וכי עבירות השחיתות ייתקלו בענישה מחמירה ומרתיעה", נכתב בפסק הדין.

שופטי העליון, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל ומני מזוז, דחו את בקשתו של לחיאני לערער על גזר הדין שניתן בעניינו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בהחלטתם קבעו השופטים כי לחיאני יתייצב לריצוי עונשו בעוד חודש, ב-20 בדצמבר, בבית המעצר ניצן.

לחיאני הורשע בבית המשפט השלום בתל אביב, בהתאם להסדר טיעון שנחשף ב"כלכליסט" בעבירות של הפרת אמונים. בית המשפט גזר עליו חצי שנה של עבודות שירות, קנס כספי של 250 אלף שקל וקלון המרחיק אותו מהזירה הציבורית למשך 7 שנים. הפרקליטות ערערה על העונש הקל לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם הוחמר עונשו ל-8 חודשי מאסר בפועל.

שלומי לחיאני בבית המשפט (ארכיון) | צילום: עמית שעל

בעקבות פסיקת המחוזי פנה לחיאני לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד ירון קוסטליץ, וביקש לערער על עונשו, בטענה כי הוחמר יתר על המידה. לשיטתו, נפלו מספק פגמים בפסק הדין כי יש לבטלו ולהותיר במקומן את עבודות השירות. לחיאני הוסיף כי אין זה נכון להשוות אותו לראשי ערים אחרים שהורשעו והועמדו לדין בפרשיות שחיתות שונות וכי למעשה החמירו עמו ביחס אליהם.

בפסק הדין של שופטי העליון, מציין השופט רובינשטיין כי אין הצדקה לאפשר ערעור נוסף במקרה זה. לפי השופטים העונש שהוטל על לחיאני בבית משפט השלום הקל עימו יתר על המידה "תוך שהעניק משקל יתר לעדויות האופי הרבות אשר נשמעו בשבחו, ובעיקר – להבעת החרטה מצידו".

"בכל הכבוד לזכויותיו של לחיאני בעיר בת-ים", נכתב עוד, "שאין להתעלם מהן, עסקינן ברמה גבוהה של שחיתות. גם מי שאינו מנפנף יומיום ב'דגל אמון הציבור' בידיעה כי זה האחרון נתון לתנודות ולהשפעות תקשורתיות וציבוריות מסוגים שונים, אינו יכול שלא לציין כי יחס מקל בעבירות של שחיתות ציבורית תורם לתחושה השגויה של 'מושחתים כולם'. לחיאני הודה כי ניצל את קשריו ומעמדו כראש העיריה כדי לכסות את חובותיו האישיים, תוך התעלמות בוטה מחובתו לשמירה על טוהר המידות ולנהוג ללא משוא פנים. ניגוד העניינים הבוטה בו העמיד את עצמו ואחרים, צבע את העיריה – אשר התהדרה בשינוי החיובי שהושג בעיר בהנהגתו – בצבעי שחיתות וסיאוב, תוך פגיעה קשה".

השופט מזוז התייחס בנימוקיו לעבירות השחיתות השלטונית. "מדוע המאבק בשחיתות השלטונית כה חשוב?", שואל מזוז. "התשובה טמונה בכך שההשלכות של תופעת השחיתות במערכות השלטון, חורגות הרבה מעבר להיבט הצר של מעשה עברייני הפוגע בקרבן עבירה מוגדר. בניגוד לעבירות 'רגילות', קורבנותיה של השחיתות השלטונית הם הציבור כולו. השחיתות השלטונית מהווה איום אסטרטגי על החברה. יש לה השלכות שליליות רחוב ועמוקות – חברתיות, פוליטיות, מוסריות, כלכליות ואחרות – להן פוטנציאל ממשי לפגיעה גם בחוסן הלאומי של המדינה. כישלון במאבק בתופעה זו עלול להביא להתפרקות חברתית ולקריסה כלכלית".

לפי מזוז, משכך, קיים אינטרס ציבורי חיוני למאבק ללא פשרות בשחיתות השלטונית, בו לבית המשפט תפקיד חשוב ומרכזי, וזאת על ידי ענישה הולמת ומסר צלול, ברור וחד משמעי כי "אין אנשים שהם מעל החוק" וכי עבירות השחיתות ייתקלו בענישה מחמירה ומרתיעה. משכך, כך לפי פסק הדין, ניתן להבין מדוע בית המשפט המחוזי החליט להחמיר את הענישה שניתנה ללחיאני בבית משפט השלום. "העונש שהוטל על ידי בית משפט השלום", נכתב, "אינו מתיישב לטעמי עם עקרון ההלימה ועם התכלית של הרתעת הרבים ואין כלל מענה לאינטרס הציבורי הקריטי במאסר חסר פשרות בתופעות השחיתות השלטונית".

עו"ד ירון קוסטליץ, סנגורו של לחיאני, מסר: "מובן שאנו מכבדים את ההחלטה. אנו מצרים על התוצאה, וחבל שהיתה התערבות בגזר הדין של בית משפט השלום שסבר שהעונש הראוי בנסיבות הוא 6 חודשי עבודות שירות, ולא מאסר בפועל".