צילום: יח"צ UBS
למה אתם לא משקיעים?
עולם של ריביות נמוכות אמור לתמרץ השקעות, אולם הירידה בהשקעות בנכסים קבועים הכבידה על צמיחת התוצר בישראל בשנתיים האחרונות, והמצב אינו שונה גם בארה"ב. מדוע ואיך ניתן לשפר את המצב?
הירידה בהשקעות בנכסים קבועים הכבידה על צמיחת התוצר בישראל בשנתיים האחרונות. גם בנתוני הרבעון השלישי שהתפרסמו ביום שני, ההשקעה בנכסים קבועים היה הסעיף שתרם הכי פחות לצמיחה.
נתון זה דועך לא רק במחוזותינו. בארה"ב השקעה הממשלתית בתשתיות היא ברמה הנמוכה בשני העשורים האחרונים ובבריטניה ירדה בשליש בהשוואה ל-2009. גם החברות לא משקיעות: קצב גידול ההשקעות בארה"ב הוא כעשירית מהממוצע בשנות ה-90. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שבעלי המניות רואים הרבה פעמים בעין שלילית הוצאות פיתוח והשקעות לטווח ארוך, ומעדיפים שההנהלה תתרכז בלמקסם תשואה "מיידית" עבורם באמצעות חלוקת הדיבידנד. מה מוביל בעלי מניות שלרוב מעורבים לטווח הארוך להתמקד בטווח הקצר כאשר מחקרים (היסטוריים) בשוק האמריקאי מראים שכל דולר שהושקע בפיתוח החזיר פי 9 לבעלי המניות שלהם? כנראה חוסר אמון בפוטנציאל הצמיחה.
הריבית לא באמת נמוכה
עולם של ריביות נמוכות אמור לתמרץ השקעות. לכן מפתיע לגלות שההשקעות בשפל דווקא כאשר הבנקים המרכזיים שומרים על סביבת ריבית כמעט אפסית. אומנם ריבית הבנקים המרכזיים באמת נמוכה, אבל האם הריבית באמת נמוכה לכלל הסקטור העסקי, או שהסקטור העסקי רואה לפניו ריבית גבוהה יותר?
הדרך המקובלת לבדוק את גובה הריבית הריאלית היא להפחית מהריבית הנומינלית את מדד המחירים לצרכן. יחד עם זאת, כאשר הלווה בודק את היכולת העתידית שלו להחזיר את ההלוואה הוא אינו מודאג מעליית המחירים. מה שמטריד אותו זה קצב עליית ההכנסות והרווח שלו בעתיד. במידה שההכנסות לא יעלו בקצב הריבית הנומינלית אז צפויה להיות לו בעיה בהחזר החוב.
אם נשווה את עלות נטילת ההלוואות עם הציפיות לצמיחת הרווח, נראה כי עלות החוב איננה כה נמוכה בהשוואה לעבר. בשנים האחרונות בלא מעט סקטורים הציפיות לצמיחת הרווח היו חלשות במיוחד ואפילו שליליות בתקופת המשבר הגלובלי. כאשר אתה צופה ירידה ברמת הרווחיות, גם נטילת חוב בריבית נמוכה מאד אינה אטרקטיבית כדי לממן השקעות.
מחקר של ה-BIS (ארגון הבנקים המרכזיים) טוען שאי-ודאות כלכלית היא הסיבה העיקרית להשקעות נמוכות. המחקר מציג שעלייה בוודאות הצמיחה הכלכלית, בקרב כלכלנים ואנשי עסקים מביאה לגידול בהשקעות כפי שקרה בבריטניה וקנדה לעומת גוש היורו שסבל מאי וודאות כלכלית גדולה. מסקנת המחקר מתיישבת עם הדעה שהציפייה לקצב צמיחה גבוה מהריבית תוביל להשקעות ולא די בריבית נמוכה גרידא.
באירופה רואים מפנה. ומה עם ישראל?
מחקר מ-UBS Evidence Lab מצביע על שינוי לטובה בסנטימנט בגוש היורו ועל כך שההשקעות צפויות להתאושש מרמות השפל הנוכחיות. המחקר התבסס על סקר שבוצע בקרב 600 בכירים בעולם התעשייה באירופה. השיפור ברצון להשקיע ניכר במיוחד בספרד ואיטליה. שני סקטורים שלדעתנו ייהנו מגידול בהשקעות הצפוי הם הבנקים, בגלל גידול צפוי בביקוש להלוואות, והסקטור היצרני מוצרי בני קיימא (capital goods) בדגש על חברות עם חשיפה בעיקר לשוק המקומי ופחות לשווקים המתעוררים.
בישראל סנונית חיובית נרשמה בהשקעות בבנייה למגורים מרמה נמוכה היסטורית, עם גידול במספר הדירות בבנייה מלווה על ידי גידול במספר המועסקים בתחום. יחד עם זאת, מבחינת השקעות במכונות וציוד, הלמ"ס מצפה ש-2015 תהיה השנה השלישית בארבע האחרונות עם צמיחה שלילית. קרן המטבע מצביעה על הרגולציה הכבדה השוררת בארץ כאחת הסיבות לרמת ההשקעה הנמוכה בתעשייה בישראל. ישראל מדורגת כיום כמדינה עם החסמים הרגולטוריים והבירוקרטיים הקשים ביותר בין המדינות המתקדמות. חסמים גבוהים מחלישים את יכולת הכניסה של שחקנים חדשים, ולכן מנמיכים את התמריץ של מנהלי החברות לבצע השקעות.
BIS ציין במחקרו שחוסר וודאות מונע השקעות. בישראל חוסר הוודאות גבוה גם מסיבות ביטחוניות, אבל גם בשל השינויים הרגולטורים התכופים שבפירוש היוו מחסום לגידול ההשקעות בישראל בשנים האחרונות. אישור ועדת ששינסקי 2, עם שימת דגש על רווחי יתר ולא על רנטה קבועה, מהווה צעד בכיוון הנכון. מצד אחד, זה מקנה מסגרת רגולטורית שצפויה לאפשר לחברות לתכנן השקעות ארוכות טווח ומצד שני מבטיחה השתתפות האזרחים ברווחים בתקופות רווחיות גבוהה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה