צילום: נמרוד גליקמן
מתי בפעם האחרונה קראתם את החוזה שלכם עם חברת הסלולר?
סעיף בחוזה של רמי לוי, שתוקן בעקבות פניית "כלכליסט", קבע כי היא יכולה לעקוב אחר שיחות והודעות של המשתמשים לצורך שיפור השירות. זה הזמן לרגולציה
האם הייתם מרשים לחברת הסלולר לעקוב אחר השיחות והודעות ה־SMS שלכם? אילו הייתם נשאלים ישירות, כנראה הייתם עונים שלא.
קראו עוד בכלכליסט
ובכל זאת, זה בדיוק מה שעשו מנויי חברת הסלולר של רמי לוי, שחתמו על הסכם התקשרות שבו מופיע הסעיף הזה: "החברה לא תהיה רשאית להאזין למסרי בזק של המנוי ללא קבלת אישורו מראש ובכתב, למעט לשם בקרה ופיקוח על איכות השירות, או לשם מניעת הונאות". בזאת התירו המנויים לגורם מסחרי להאזין לתקשורת שלהם, בהגדרה הרחבה "שיפור השירות".
צריך להבהיר מיד: לא היתה לרמי לוי כל כוונת זדון. החברה מעולם לא ניצלה את הסעיף, ולדברי מומחים אף אין אפשרות טכנית לעשות זאת, שכן מדובר במפעיל וירטואלי ללא גישה ישירה לרשת התקשורת. בחברה אף הופתעו מפניית "כלכליסט" בנושא ותיקנו את הסעיף הבעייתי מיד.
ואולם, המקרה שב וממחיש את הכוח העצום שיש לחוזי ההתקשרות שאנחנו חותמים עליהם מול חברות טכנולוגיה ותקשורת רבות. לרובנו אין מושג מה נכתב במסמכים אלו, הכוללים אלפי מילים בשפה משפטית. האם החברות מקבלות מאיתנו אישור לרגל? לאסוף מידע? לסחור באיברים? רק לשקדנים ביותר הפתרונים.
עו"ד יהונתן קלינגר, שהפנה את תשומת לבנו לסעיף הבעייתי, סבור שהפתרון הוא גילוי ערנות מרבית בהתקשרות עם חברות. שאיפה ראויה לציון, אך לא מעשית במיוחד. הפתרון האמיתי צריך להגיע מלמעלה או באמצעות יוזמה צרכנית רחבה, שתחייב חברות להחליף את הסכמי ההתקשרות המייגעים במסמכים ברורים בני עמוד אחד, שיאפשרו לאנשים לדעת בדיוק על מה הם חותמים.
7 תגובות לכתיבת תגובה