אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי הגשת כתב האישום: הפרקליטות חוששת שחלק מנאשמי פרשת בן אליעזר יימלטו צילום: יריב כץ

אחרי הגשת כתב האישום: הפרקליטות חוששת שחלק מנאשמי פרשת בן אליעזר יימלטו

המחוזי בתל אביב ידון היום בבקשת הפרקליטות להשית ערבויות גבוהות על אברהם נניקשווילי, רוי מוצפי, צ'רלי יהודה ואיילת אזולאי. הבקשה לא מתייחסת לשר לשעבר בנימין בן אליעזר מכיוון שנכסיו נתפסו והוקפאו עוד במהלך חקירה

08.12.2015, 07:57 | זוהר שחר לוי

בית המשפט המחוזי בתל אביב ידון היום בבקשת הפרקליטות להשית ערבויות גבוהות על חלק מהנאשמים בפרשת השר לשעבר בנימין בן אליעזר מחשש "שיחמקו מאימת הדין". השופט ידון גם בבקשה להוציא נגד המעורבים צו עיכוב יציאה מהארץ.

קראו עוד בכלכליסט

הבקשה מתייחסת לכלל הנאשמים בתיק, למעט בן אליעזר וג'קי בן זקן. נכסיו של בן אליעזר נתפסו והוקפאו עוד במהלך החקירה, ואילו על בן זקן כבר הושתו ערבויות בתיק הרצת המניות שבו הורשע לאחרונה.

הפרקליטות דורשת להשית ערבות בנקאית של 3 מיליון שקל על אנשי העסקים אברהם נניקשווילי ורוי מוצפי, נוסף על ערבויות אחרות המצטברות ל־2 מיליון שקל. באשר לבנקאי לשעבר צ'רלי יהודה ולראשת לשכתו של בן אליעזר איילת אזולאי — הפרקליטות מבקשת כי יפקידו ערבות בנקאית של 200 שקל וערבויות נוספות בגובה 400 אלף שקל.

בשבוע שעבר הגישה הפרקליטות כתב אישום ובמרכזו הטענה כי בן אליעזר קיבל בין 2007 ל־2014 שוחד ממוצפי ומנניקשווילי, בתמורה לקידום האינטרסים של מוצפי במצרים ושל נניקשווילי בקבלת רישיונות קידוח גז. כתב האישום מייחס למעורבים עבירות חמורות של שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.

מימין: בן אליעזר ונניקשווילי. הפרקליטות דורשת שנניקשווילי יפקיד ערבות בנקאית של 3 מיליון שקל, צילום: יריב כץ מימין: בן אליעזר ונניקשווילי. הפרקליטות דורשת שנניקשווילי יפקיד ערבות בנקאית של 3 מיליון שקל | צילום: יריב כץ מימין: בן אליעזר ונניקשווילי. הפרקליטות דורשת שנניקשווילי יפקיד ערבות בנקאית של 3 מיליון שקל, צילום: יריב כץ

יומיים לאחר שהוגש כתב האישום פנתה הפרקליטות לשופטת התורנית בבקשה דחופה להטלת ערבויות. "נכון למועד הגשת הבקשה אין בידי המדינה ערבויות להבטחת התייצבותם למשפט ואין נגדם צו עיכוב יציאה מן הארץ", נכתב בבקשה.

באשר למוצפי ולנניקשווילי, הפרקליטות טוענת כי לשניים עסקים רבים המנוהלים מחוץ לגבולות המדינה, ולכן "יכולת שעתוק חייהם היא קלה באופן יחסי, דבר המגביר את חשש ההימלטות". ביחס לנניקשווילי נטען עוד כי בהליך המס האזרחי שהתנהל בעניינו נקבע כי הוא תושב ישראל ולכן חייב במס, דבר המגביר את החשש כי יימלט.

באשר לאזולאי, הפרקליטות טוענת כי אין לה "עוגן כלכלי או אישי בישראל" ומכאן ש"יכולת שעתוק חייה היא קלה באופן יחסי, דבר המגביר את חשש ההימלטות". טענה זהה טוענת הפרקליטות גם לגבי יהודה.

החקירה בפרשת בן אליעזר החלה לפני כשנה וחצי ובמהלכה נחקרו המעורבים כמה פעמים, אך תנועתם לא הוגבלה. המעורבים בפרשה יצאו את הארץ מאז כמה פעמים, ונניקשוולי אפילו שהה מחוץ לגבולות ישראל ביום הגשת כתב האישום נגדו.

בשל שינוי עמדת הפרקליטות לגבי היציאה מהארץ, טענו גורמים המקורבים לנאשמים בפני "כלכליסט" כי "מדובר במהלך הזוי". לדבריהם, "הנאשמים יודעים זה זמן רב כי יוגש נגדם כתב אישום. אף אחד מהם לא ברח ולא עלה חשש כזה עד עכשיו, אז מה השתנה כעת?".

עורך הדין ששי גז המייצג את מוצפי מסר בתגובה: "הפרקליטות מנסה ליצור לחץ ונזק בלתי הפיך לנאשמים ובמשלח ידם". באי כוחו של יהודה עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג הוסיפו: "בקשת המדינה מעוררת תמיהה. אנו מאמינים שביהמ"ש יהיה קשוב יותר לטענותינו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות