אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכרז זכויות השידור של ליגת העל: מוצר בינוני אך ייחודי מחפש לקוחות נואשים צילום: גיל נחושתן

ניתוח כלכליסט

מכרז זכויות השידור של ליגת העל: מוצר בינוני אך ייחודי מחפש לקוחות נואשים

חמישה גופים ניגשו למכרז זכויות השידור של הכדורגל הישראלי, אך כמה מהם באמת מוכנים להילחם על מוצר בעייתי?

10.12.2015, 19:29 | אוריאל דסקל

אורי קופר, בטורו המצוין "הכל מקצועי", הראה בעזרת נתוני חברת INSTANT, כמה מעט כדורגל משחקים בכדורגל הישראלי. זה בזמן שעל אותו מרקע טלוויזיוני יש את הליגה האנגלית, שמספקת 64.9 דקות בפועל (8.5 דקות יותר מהליגה הישראלית) וגם בגרמניה וספרד משחקים הרבה יותר דקות בפועל. נתון נוסף שקופר מבליט הוא מספר העבירות הלא סביר בכדורגל השראלי. במשחק ממוצע בישראל נשרקות בערך 33 עבירות, כחמש יותר מהליגות בספרד, גרמניה ואיטליה. באנגליה שורקים הכי מעט. העבירות מאטות את המשחק האיטי גם ככה.

קראו עוד בכלכליסט

מכבי חיפה חוגגת. האוהדים עדיין מכניסים הכי הרבה כסף לליגה , צילום: גיל נחושתן מכבי חיפה חוגגת. האוהדים עדיין מכניסים הכי הרבה כסף לליגה | צילום: גיל נחושתן מכבי חיפה חוגגת. האוהדים עדיין מכניסים הכי הרבה כסף לליגה , צילום: גיל נחושתן

לכל הנתונים הללו יש להוסיף מהירות מחשבה וטכניקה לקויה של השחקן הישראלי המצוי (לוקח לכדורגלן הישראלי 3 שניות בממוצע לעצור כדור ולשחרר אותו ביחס לשנייה אחת באירופה) ונבין למה הכדורגל הישראלי נראה כמו סלואו מושן ביחס למה שקורה באירופה (מה שמסביר היטב את ההופעה של מכבי תל אביב בליגת האלופות). אז קודם כל, לפני שמשפרים ענייני הצילום והשיווק ומחייבים כל קבוצה לייצר קמע, צריך לשפר את המוצר הבסיסי הזה שנקרא "כדורגל".

מינהלת הליגה וההתאחדות לכדורגל עשו מעט מאוד כדי לשפר את רמת הכדורגל בשנים האחרונות - אין תוכנית מסודרת, אין מנהל מקצועי, אין אפילו בונוסים על הקמת אקדמיות - ולכן המוצר שהן מנסות למכור נראה כל כך רע. זה גם משפיע על הליך המכרז לזכויות השידור של הכדורגל הישראלי.

סטיבן ג סטיבן ג'רארד מנשק מצלמה. הפרמיירליג וליגות אחרות חוות עלייה של עשרות אחוזים בהכנסות מזכויות שידור | צילום: איי אף פי סטיבן ג

שוק מפוספס

כיום,זכויות שידור של שידורי ספורט הן עסק פורח בכמעט כל העולם. על פי מחקר של TvSportsMarket שוק זכויות השידור הספורטיביות ברחבי העולם בשנת 2014 עמד על 36.8 מיליארד דולר. מדובר בזינוק של 34% מאז 2010 - תקופה בה המיתון כירסם בהכנסות של כמעט כל תעשייה אחרת. ליגות ספורט ברחבי העולם מוכרות את הזכות לשדר אותן בשידור ישיר במיליארדי דולרים והסכומים עולים, מדי חוזה, בעשרות אחוזים.

בליגת הפוטבול של ארה"ב, ה-,NFL טיפסו ב-52%, בפרמיירליג האנגלית ב-70% ועוד. למה זה קורה? כל ליגה וסיבתה היא אבל הרבה בגלל כניסות של פלטפורמות חדשות לשידורים - שידורי אינטרנט, מובייל וכ'. והסיבה העיקרית לצמיחת התעשייה: ספורט הוא המוצר הטלוויזיוני היחיד שחייבים לצרוך בלייב. ספורט אי אפשר להקליט ולראות אחר כך כמו כמעט כל מוצר טלוויזיוני אחר.

עלות זכויות השידור כוללות, בעיקרון, רק את עלות הזכות לשדר ולא עלויות הפקה, שנופלות גם כן על זכייניות השידור. אבל בעולם זה משתלם. התוכניות הנצפות ביותר בארה"ב הן משחקי פוטבול, באנגליה סקיי חייבת את צמיחתה לשידורי הפרמיירליג ובכלל, בעולם מחפשים תוכן שאין לאחרים - כי זה מה שמביא אנשים לשלם עבור הערוץ שלך.  

את הצמיחה הזאת הכדורגל הישראלי פספס לחלוטין - בגלל סיבות הקשורות בתרבות הישראלית, שצורכת ריאלטי באובססיביות, בגלל שוק תקשורת שלא מייצר מספיק כסף וגם בגלל המוצר הזה שנקרא כדורגל ישראלי. הכנסות הכדורגל הישראלי מזכויות שידור עומדות על כ-45 מיליון שקל. מדובר על ירידה של כ-20% מההסכמים שנכנסו לפני חצי עשור וירידה מהכנסה של 80 מיליון שקל מזכויות שידור ב-2002.

עלייה של 300 אלף שקל לקבוצה. במקרה הטוב

נכון לעונה הזו, ההתאחדות לכדורגל חתומה על הסכמי זכויות שידור בשווי 45 מיליון שקל. 15 מיליון שקל מרשות השידור על המשחק המרכזי, 17 מיליון שקל על המשחקים המשניים בצ'רלטון, 6.5 מיליון שקל מערוץ הספורט על חבילת הגביעים (גביע הטוטו, גביע המדינה), הליגה הלאומית ותוכנית סיכום המחזור ועוד כסף מחבילות זכויות השידור, התקצירים באינטרנט ורדיו.

במרכז השידורים שהוציאה מינהלת הליגה בחודש שעבר, ומאז דחתה את הדד ליין להגשת ההצעות לפני שהוא נדחה על ידי בית המשפט לסוף דצמבר, היא דורשת מחירי סף של 18 מיליון שקל על המשחק המרכזי (שלושה מיליון יותר מההסכם הנוכחי), 23 מיליון שקל על המשחקים המשניים (6 מיליון יותר), 14 מיליון שקל על משחקי הגביעים, הליגה הלאומית והתקצירים (7.5 מיליון שקל יותר) כשהחבילות האחרות יחולקו במחיר פיקס נמוך יחסית - 16-17 מיליון שקל יותר מההסכמים הנוכחיים. מזה יש להוריד את את עלות תפעול המינהלת, שגויסה כדי להביא הכנסות גבוהות יותר מהטלוויזה (7 מיליון שקל לפחות) ותקבלו עלייה של 9-10 מיליון שקל בזכויות השידור. כלומר, פחות מ-300 אלף שקל נוספים לכל קבוצה בליגות המקצועיות - בממוצע. וזה רק במקרה שאכן יתקבלו הסכומים שדרשו.

האם יקבלו? לא בטוח. למרות רצון של ערוץ הספורט לזכות בחלק מהחבילה (בעיקר במשחק המרכזי) כדי להיות עם עוגן שידורים מושך יותר מאשר זכויות השידור של הליגה השווייצרית, והרצון העז של צ'רלטון - מפעילה של ספורט1 וספורט2 - לזכות בחבילת המשחקים המשניים, קשה לראות את הגופים הללו מוציאים סכומים הרבה יותר גבוהים על זכויות שידור. בטח כשאלו לא כוללים את עלויות ההפקה הגבוהות יותר שמינהלת הליגה רוצה (צילום כל המשחקים בכמה מצלמות ועוד).

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר. מהפכה בשוק זכויות השידור? , צילום: יובל חן איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר. מהפכה בשוק זכויות השידור? | צילום: יובל חן איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר. מהפכה בשוק זכויות השידור? , צילום: יובל חן

אין פרטנר

פרטנר היא אמנם שחקן חדש בשוק (אך נכנסה כבר למאבק משפטי עם ההתאחדות לכדורגל לאחר שהודיעה כי היא מעוניינת לשדר בטכנולוגיה OTT בפלטפורמה שעדיין לא הקימה - כאשר במינהלת התעקשו על תשלום של 20% יותר בגלל זה) אך המצב הקיים לא באמת מאפשר צמיחה בהכנסות מזכויות שידור. מלבד פרטנר, עוד ארבע חברות קנו מעטפות מכרז ב-15 אלף שקל למעטפה. צ'רלטון, ערוץ הספורט, ערוץ 10 ורשות השידור (או וואן). העניין הוא שערוץ הספורט וערוץ 10 בבעלות אותו גוף, RGE, וכלל לא בטוח ששם רוצים להחזיק בזכויות שידור של משהו שהוא מעבר למשחק המרכזי - בטח כשהמחיר לחבילת הגביעים הוא גבוה בהרבה ממה שהם משלמים כיום. כמו כן, RGE לא תממן תחרות עם עצמה על זכויות השידור. צ'רלטון לא מתחרה על המשחק המרכזי או על חבילת הגביעים. בעוד שערוץ 1 לא בטוח כלל ביכולת שלו לשלם 18 מיליון שקל בשנה עבור משחק מרכזי שמגרד את 10% רייטינג מלמטה. כמו כן, לא בטוח שוואן יכולים להרשות לעצמם לשלם על חבילה כלשהי לאחר התחייבות של כ-33 מיליון שקל לליגה הספרדית לשלוש שנים. 

מה שמותיר אותנו עם גוף אחד, צ'רלטון, שמתחרה על זכויות השידור של החבילה הגדולה ביותר (המשחקים המשניים) וגוף אחד, RGE, שמתחרה על החבילה השנייה הכי יקרה (המשחק המרכזי). אם פרטנר לא מתכננים לטרוף את הקלפים ולהציע הרבה יותר על זכויות השידור שיעניקו לה עוגן שידורים של פלטפורמה חדשה - קצת קשה לראות מאיפה מגיעה הצמיחה הגדולה בזכויות שידור.

הרייטינג יורד

כמו כן, הרייטינג הממוצע של שידורי המשחק המרכזי לעונת 2015/16, בתום סיבוב המשחקים הראשון של הליגה - עומד על 9.11% בלבד. מדובר על ירידה לעומת העונות הקודמות: ב-2014/15 הסיבוב הראשון רשם 10.52% בממוצע, ב-2013/14 נרשמו 9.41%, ב-2012/13 הממוצע היה 9.7%. עונה לפני כן (2011/12) נרשם רייטינג של 8.94%. בימיו הטובים ביותר המשחק המרכזי היה מביא, בזכות ערוץ 2 שלא מעוניין לשדר כדורגל ישראלי יותר, רייטינג ממוצע של יותר מ-20%. כששודר המשחק המרכזי בערוץ 10, הוא הביא בין 10% ל-15% אך עלויות ההפקה וההכנסות לא גבוהות מספיק מ-11-15 דקות שידור פרסומות, הפכו את העניין ללא משתלם.

הכדורגל הישראלי הפך ל"נישה" כפי שהגדיר זאת בכיר בחברת הלווין yes. העובדה שהישראלי הממוצע אוהב כדורגל מחו"ל וצופה בברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס וריאל מדריד מדי שבת (כ-30 שידורים מחו"ל בסוף שבוע) מוסיפה תחרות לא קלה לליגה הישראלית. האם הוא עדיין יכול להיות עוגן שידורים ששווה לשלם על הזכות לשדר אותו ואז עוד לשלם על הפקתו? לא בטוח.

במינהלת ובכדורגל הישראלי יצטרכו לחשוב על דברים לגמרי אחרת בשביל להרוויח סכומים רציניים יותר מזכויות שידור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות