כך נסדיר את מימון ההמונים בישראל

מימון המונים היא ה"מילה האחרונה" בתחום מימון עסקים זעירים וקטנים, יזמים ומיזמים כאלו ואחרים, הנמצאים בתחילת דרכם.

מדובר בשיטה בה מיזם מגייס הון באמצעות פנייה לקהל הרחב, בדרך כלל באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המשמשת מצד אחד במה להצגת המיזם או הרעיון ומצד שני, משמשת כגורם המתפעל את ההשקעות המופנות אל אותו מיזם. סכומי ההשקעה המבוקשים בדרך כלל אינם גבוהים והפניה נעשית לקהל רחב ככל האפשר, המשקיע סכומים קטנים שנצברים לסכום המטרה המבוקש. בדרך כלל, אם בסיומו של קמפיין מימון המונים לא הושג סכום המטרה, יוחזרו כספי ההשקעה שנצברו עד אותה עת, לקהל המשקיעים.

שיטה זו פורחת ברחבי העולם במסגרת שירות ה-kikstarter. גם בישראל קיימת פרקטיקה של מימון המונים, אך היא עדיין מוגבלת. הסיבה נעוצה בחוק ני"ע, שרואה בהצעה של ני"ע למספר משקיעים העולה על 35 אנשים, כהצעה לציבור המחייבת את אותו יזם בהגשת תשקיף.

ובכל זאת, בישראל פועלות כיום שלוש פלטפורמות מוכרות למימון המונים: Mimoona, jumpstarter ו-Headstart. קמפיינים אלה מאמצים שני פתרונות להגבלה הקיימת נכון להיום בחוק. פתרון ראשון הוא מנגנון גיוס תרומות - יזם או מיזם מבקשים באמצעות קמפיין מימון המונים לגייס את ההון הדרוש להם באמצעות תרומות, ללא כל תמורה ועל בסיס רצון טוב.

צילום: שאטרסטוק

הפתרון השני מציע תמורה בעד כספים שיושקעו במיזם, אך תמורה זו תהיה בצורה של זכאות למוצר שבגינו נדרש המימון. כלומר, התמורה אינה מניה או הלוואה נושאת תשואה המהווים ני"ע.

עם זאת, הסדרים אלו של גיוס תרומות או גיוס כנגד תשורות כאלו או אחרות, מרחיקים את אותם משקיעים המחפשים לבצע השקעה ולראות תשואה להשקעתם. במשקיעים אלו עשוי להיות טמון הפוטנציאל האמיתי בגיוס הון בדרך של מימון המונים.

רשות ני"ע, במסגרת מאמצי פיתוח השוק אליהם התחייבה במפת הדרכים שלה ובמסגרת מגמת החקיקה הכללית, מציעה כעת סדרה של תיקוני חקיקה המסירים את החסם הרגולטורי בפני הצעה של ניירות ערך במסגרת קמפיין למימון המונים. הצעת החוק מקודמת בימים אלו, תיקוני החקיקה עברו קריאה ראשונה בכנסת ולאחר אישור ועדת הכספים, הם יעמדו לקריאה שנייה ושלישית.

על פי הצעת החוק תתאפשר הצעה של ניירות ערך אם בדרך של הון מניות (Equity) ואם בדרך של חוב נושא ריבית. מיזמים צעירים מתחום הטכנולוגיה ומתחומים אחרים יוכלו להיפגש מהר יותר עם סכומי כסף בסדרי גודל הדרושים להם בשלבים ההתחלתיים, שיכולים לעשות את ההבדל בין רעיון שנגנז לבין סטרט-אפ פורץ דרך.

עקרונות ההסדר המוצע מנסים לאזן בין הסרת חסמים לבין שמירה על אינטרס המשקיעים והבטחת מנגנון ההצעה, כמפורט:

1. הצעה לציבור באמצעות מנגנון גיוס המונים תוגבל לסכום של 3 מיליון שקלים, כשסכומי ההשקעה עבור כל משקיע יוגבלו לסכום של עד 10,000 שקל להשקעה בודדת ועד 20,000 שקל  השקעה מצרפית בשנה.

2. הצעה לציבור במטרה לגייס 3 מיליון שקל תותנה בהצגה לפחות של משקיע מתוחכם אחד (משקיע מוסדי, קרן הון סיכון או בעל הון עצמי של לפחות 50 מיליון שקל).

3. גיוס באמצעות פלטפורמה אינטרנטית האמונה על פרסום ההצעה ותפעול פעולות ההשקעה והעברת הכספים. מפעילי הפלטפורמה יידרשו להירשם במרשם מיוחד שתקים רשות ני"ע ויהיו כפופים לאישורה ולפיקוחה של הרשות ולעמידה בסטנדרטים מסוימים של התנהלות ודיווח.

4. החברות המבקשות לגייס כסף באמצעות מנגנון מימון ההמונים המוצע, תידרשנה לעמוד ברף איכותי מסוים. בחינת הרף האיכותי ואישור החברות הללו יבוצע על ידי משרד הכלכלה (יחידת המדען הראשי עבור חברות סטארט אפ וטכנולוגיה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים עבור חברות מתחומים אחרים).

5. החברות שתגייסנה כסף באמצעות מנגנון מימון ההמונים המוצע, תידרשנה לדווח ולגלות לקהל המשקיעים נתונים

כספיים ועסקיים באופן שוטף (גילוי בהיקף מצומצם בהרבה לעומת דרישות הגילוי והדיווח הנהוגות כיום בחוק ני"ע).

ההסדר המוצע עשוי לחולל מהפכה אמיתית בהקניית גישה לאפיקי מימון חדשים עבור מיזמים צעירים. ככל שיימצאו יזמים רציניים שרוצים ויכולים לקחת על עצמם להקים פלטפורמות גיוס המונים, שיעמדו בדרישות רשות ני"ע, הדבר יאפשר פיתוח שוק הון זריז ומגוון וכן פיתוח של חברות צעירות המשוועות למימון בסדרי הגודל הללו.

יש לקוות שתיקוני החקיקה המוצעים כעת יאושרו במתכונתם הנוכחית, כך שהשלב הבא צפוי להיות גיבוש הנחיות והוראות פרטניות שיוגשו הן לציבור היזמים המבקשים להקים את הפלטפורמות האמורות, והן לציבור המבקש לגייס הון באמצעותן. באמצעותן, השוק כולו יוכל ללמוד את התחום החדש והמרתק הזה.

ועוד דבר, חברות אלו, ככל שתגדלנה ותתפתחנה בהמשך, עשויות להיות המועמדות העתידיות לגיוס הון בהיקפים גדולים יותר באמצעות הבורסה בתל אביב ולהירשם בה למסחר. כך נוצר מדרג בריא של אפיקי מימון המאפשר פיתוח וצמיחה לכל תאגיד שרוצה בכך, דבר שהינו אינטרס מובהק של המשק הישראלי.