היכונו למחאת "הרוסים הצעירים"

"הכי מעצבן שאני מאוד אוהבת את ישראל וכך רבים מיוצאי חבר העמים שמרגישים שהמדינה בגדה בהם אחרי כל מה שעשו" – כך כתבה לי צעירה דוברת רוסית, שעובדת כעורכת דין במשרד עורכי דין מאוד ידוע.

ההורים שלה, שהגיעו לארץ בגיל הפנסיה מקבלים כיום 5,000 שקל לזוג שמתוכם 3,000 שקל הולכים לשכר דירה. "אני עוזרת להם על בסיס קבוע, ככה מהיום הראשון", הוסיפה אותה צעירה. ואני יכולה להבין טוב מאוד את תסכולה. גם אימא שלי, שעבדה שנים רבות גם ברוסיה וגם בארץ, הייתה מהנדסת מטוסים ועבדה עם אלכסיי טופולב, כשתצא לפנסיה תקבל כ-150 שקל בחודש, סכום מצחיק לפי כל הפרמטרים.

אין ספק, שהמצב של חלק מהפנסיונרים שנולדו כאן, אף הוא מאוד קשה. עם זאת, יש שני הבדלים מרכזיים בין מצבם של ילידי ישראל למצבם של אלו שעלו מבריה"מ לשעבר. ההבדל הראשון הוא בשיעור הבעלות על דירה. בשנת 2010 רק כ-57% מכל עולי בריה"מ לשעבר גרו בדירות בבעלותם, לעומת 71% מכל ילידי הארץ.

ההבדל השני, משמעותי לא פחות, הוא בגובה שכרם של יוצאי בריה"מ לשעבר לעומת זה של כלל השכירים במשק. בהתאם לדו"ח שהוציא בשנת 2013 המוסד לביטוח לאומי, השכר הממוצע של ילידי בריה"מ לשעבר שעלו לארץ משנת 1990 ואילך הסתכם ב-8,607 שקל, 11.4% פחות מהשכר הממוצע של כלל השכירים במשק שהסתכם באותה שנה ב-9,708 שקל.

עולים חדשים מחבר העמים מגיעים לישראל | צילום: מיכאל קרמר

מיותר לציין, כי ככל שהגיל עולה, כך הסיכוי לחסוך לגיל הפרישה, לסיים את תשלומי המשכנתא ולקבל משכורת גבוהה, הוא נמוך יותר. בשנים הקרובות, כשכ-200 אלף עולים ייצאו לפנסיה, הילדים שלהם יצטרכו לעזור להם כלכלית. ההורים יהפכו בתוך יום אחד ממעמד ביניים לעניים והילדים, שאף הם לעתים לא מצליחים לגמור את החודש, יצטרכו לחפש דרכים יצירתיות לצמצום הוצאות כדי למנוע מהוריהם להיזרק לרחוב.

אבל ברור לכל מי שמתעניין בנושא, כי דור הילדים לא יוכל "לסחוב" על כתפיו את דור ההורים מבלי לקרוס כלכלית. אני שומעת רבים בסביבתי שחושבים על ההגירה מישראל כדי להיות מסוגלים גם לעזור להורים וגם לגדל ילדים מבלי לחסוך מהם דבר. הרי כולנו רוצים לתת לילדינו את כל מה שרק אפשר - חוגים הכי טובים, חינוך מצוין, טיולים מעשירים ועוד. אך על מנת לעשות את כל זה וגם לעמוד בתשלומי המשכנתא, לא לחסוך באוכל ואפילו לעתים לצאת לסוף שבוע זוגי,

צריכים להרוויח הרבה יותר מהשכר הממוצע במשק.

מכאן אפשר להבין את תסכולם של הצעירים דוברי רוסית שחשים שהמדינה מתעלמת מבעיית הוריהם וכשהיא תתעורר, אם בכלל, המצב כבר יהיה בלתי הפיך. סביר להניח שהם לא יוכלו לעמוד בכל ההוצאות כולל התמיכה בהוריהם ואז יצטרכו להחליט בלית ברירה לעזוב את ישראל לטובת מדינה אחרת בה יוכלו להשתכר יותר.

ומה עם כל אלו שלא יוכלו או לא ירצו לעזוב את הארץ? הם יצטרכו להמשיך במאבק ההישרדות. צעירים אלו ששרתו בצבא ושלמו מסים, יתעוררו ויתחילו במאבק.

כאשר יגיעו מים עד נפש הצעירים "הרוסיים" ייצאו לרחובות והמחאה שלהם תהיה אמתית וכואבת. ואז ממשלת ישראל תבין, כי מחאת אתיופים, שהייתה לאחרונה, היא כעין וכאפס לעומת מה ש"הרוסים" יכולים לארגן.

הכותבת היא מומחית למדיניות תקשורת ברוסיה ולעימותים א-סימטריים