אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רק בזכות ההייטק: הגירעון המסחרי התכווץ ב-38% ב-2015 צילום|: SHUTEERSTOCK

רק בזכות ההייטק: הגירעון המסחרי התכווץ ב-38% ב-2015

אומדנים ראשונים של הלמ"ס מצביעים על ירידה דרמטית בגירעון סחר החוץ ועלייה ביצוא; ואולם הסיבה האמיתית לכך היא זינוק בייצוא ההייטק, בזמן ששאר ענפי התעשייה התרסקו

13.01.2016, 15:22 | מיקי פלד

הגרעון המסחרי של ישראל רשם בשנה החולפת שיפור ועמד על 30.5 מיליארד שקל, לעומת 49.4 מיליארד ששקל בשנה שלפני כן, ירידה של כ-38%. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפירסמה מוקדם יותר היום את הנתונים, זהו הגירעון בסחר הסחורות הנמוך ביותר משנת 2011. סך כל הייבוא עמד על 238.2 מיליארד שקל וסך כל הייצוא על 207.7 מיליארד שקל. הנתונים אינם כוללים יצוא שירותים, כמו לדוגמה יצוא תוכנה ומלכתחילה מדובר באמדן ראשון בלבד ונתונים סופיים לשנת 2015 יפורסמו בעוד כשלושה חודשים.

קראו עוד בכלכליסט

באופן מפורט יותר, הייצוא גדל יותר מאשר הייבוא בשנה החולפת. בייצוא סחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) נרשם גידול של 4.2%, בעוד בייבוא הסחורות נרשמה עלייה של 3.5%. על פי נתוני המגמה לרבעון האחרון של 2015 המגמה מתהפכת וייבוא הסחורות עלה ב-6% בעוד הייצוא עלה רק ב-3%. זאת למרות שבחודשים הללו נרשמה התחזקות של הדולר מול השקל מה שאמור היה דווקא לסייע ליצואנים ולהקשות על היבואנים.

סחורות בנמל. הייצוא עלה על הייבוא ב-2015, צילום|: SHUTEERSTOCK סחורות בנמל. הייצוא עלה על הייבוא ב-2015 | צילום|: SHUTEERSTOCK סחורות בנמל. הייצוא עלה על הייבוא ב-2015, צילום|: SHUTEERSTOCK

הנתונים על הגידול בייצוא אמורים להצביע על חוזקו של המשק הישראלי, אך בדיקה מפורטת יותר של הענפים בהם נרשם הגידול מגלה כי מדובר בעיקר בענף ההייטק בעוד שאר ענפי התעשייה דעכו. בענף ההייטק נרשמה עלייה של 23.4% ביצוא אך במקביל נרשמה צניחה של 12.8% בייצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עלית (כמו לדוגמה תעשיית הכימיקלים, מכונות ועוד), יצוא תעשיות הטכנולוגיה המעורבת (כרייה, מוצרי פלסטיק ועוד) ירדו ב-7.9% ורק היצוא של תעשיות מסורתיות (מוצרי מזון, טקסטיל ורהיטים) עלה ב-4.9%, אך הוא מהווה נתח קטן מאוד מכלל יצוא הסחורות.

הנתונים הללו מספרים את אותו הסיפור שהתעשיינים מספרים כבר מספר שנים על מחסור קשה בידיים עובדות, קשיים רגולטוריים להקמת מפעלים חדשים ואפילו בחיבור לגז. כלומר, הסיבות לירידה בייצוא של התעשייה מקורה לא רק בהיחלשות הביקוש העולמי למוצרים ישראלים או ייסוף השקל – שכן דווקא במקרה של תעשיית הייטק טק נרשם גידול משמעותי מאוד בעוד השקל נותר יחסית יציב מול המטבעות העיקריים אם התחזקות של 19% מול היורו והיחלשות של 8% מול הדולר – אלא במשבר מהותי של התעשייה עצמה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות