נתוני הצמיחה שפרסמה סין מעוררים יותר שאלות מתשובות

לשכת הסטטיסטיקה המרכזית של סין דיווחה אתמול על נתוני הצמיחה של כלכלתה לשנת 2015.

באופן לא מפתיע, המספרים שעליהם דיווחו בבייג'ינג, תאמו כמעט במדויק את יעד הצמיחה שעליו הכריזה הממשלה בראשית השנה - 6.9%. זו השנה החמישית ברציפות ששיעור הצמיחה זהה או חורג רק ב־0.1% מתחזית הממשלה. הסטטיסטיקאים הסינים לא ניחנים ביכולות חיזוי פלאיות, וברור שגם הפעם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם מפרסמת נתונים שקשה מאוד לסמוך עליהם.

עם זאת, לזכות הסינים ייאמר שהם מפרסמים נתון שקרי שאפשר לחיות איתו, אולי גם כי אין ברירה - הרי נתונים אחרים אין בנמצא. שוקי המניות הגיבו בחיוב לנתונים מסין, והמדד המרכזי של בורסת שנגחאי סגר את יום המסחר אתמול בעלייה של 3.25% שדחפה מעלה גם בורסות אחרות בעולם.

הישג לנוכח המגמה העולמית

אף שהיא מנסה לטשטש את הדימוי הזה, סין היא עדיין מדינה עם משטר אוטוריטרי, וכפי שהאזרחים בה נהנים מחופש חלקי בלבד, כך גם כלכלתה.

הו שינגדואו, פרופסור לכלכלה מהמכון הטכנולוגי של בייג'ינג, הרגיש חופשי מספיק כדי להסביר לסוכנות הידיעות הגרמנית די.פי.אי שהממשלה אוספת כמעט את כל הנתונים מחברות בבעלות ממשלתית, ולכן הם לא משקפים את המצב האמיתי של הכלכלה. "אין הבדל בין 6.9% או 7% כי בין כה ובין כה המספרים האלה מנופחים", אמר הו.

נשיא סין שי ג'ינפינג. הנוסע המתמיד | צילום: בלומברג

אף שהנשיא שי ג'ינפינג - המנהיג הסיני שביקר יותר מכל קודמיו במדינות זרות - מתקבל בחום בכל בירה שבה הוא נוחת, מאז יולי האחרון העולם כבר הפסיק לדבר בשקט על בעיית המהימנות של המספרים שסין מפרסמת על כלכלתה. בראשית אותו חודש התחילו הבורסות במדינה בצניחה חופשית, ומדד CSI300 שמרכז מניות בולטות מבורסות שנגחאי ושנזן איבד מאז כ־40%. זו לא היתה הפעם הראשונה שהבורסות בסין צנחו, אלא שהפעם הממשלה הגיבה בהיסטריה לתהליך, והתערבה בגסות במסחר. גל מעצרים של ברוקרים ומנהלי השקעות וכפיית התנצלות פומבית על חלקם בעוון הפצת מידע שגוי וזריעת פאניקה לכאורה, לא הוסיפו למוניטין המפוקפק ממילא של הממשל.

לאור אירועי השנה שחלפה בסין, הירידה במחיר הנפט, פתיחת השנה הקטסטרופלית בשוקי המניות בכל העולם ומחירי הסחורות הנמוכים, נתוני הצמיחה שפרסמה בייג'ינג מעוררים יותר שאלות מאשר נותנים תשובות למי שמנסה לקבל מושג למה שנעשה באמת במדינה.

בסין, כמובן, דוחים את התהיות הללו מכל וכל. "המידע הכלכלי על סין הוא תקף ואמין", פסק מנהל לשכת הסטטיסטיקה המרכזית הסינית וואנג באואן במסיבת עיתונאים שנערכה עם פרסום הנתונים. "הם עומדים בשורה אחת עם הסטנדרט הנהוג בעולם", הוא הדגיש. וואנג הוסיף כי שיעור הצמיחה הוא "הישג" לנוכח התנודתיות בשווקים הבינלאומיים והטלטלות בסחר העולמי.

אזור הדמדומים

ואולם, נתונים אחרים שפורסמו בסין עשויים לרמז על הפער בין המסרים שמעבירה הממשלה לאזרחים ולזרים לבין הלכי הרוחות האמיתיים במשק. הנשיא שי הכריז עם כניסתו לתפקיד כי אחת ממטרותיו היא לחולל מפנה בכלכלה הסינית, ולהפוך אותה לכזו המתבססת על צריכה פנימית ושירותים ופחות על יצוא. במסגרת המפנה המתוכנן הוא והכפופים לו הכריזו לא אחת על הכוונה לתת לשוק לשחק תפקיד מרכזי יותר בכלכלה. אם ההתערבות הממשלתית במהלך משבר המניות העידה שרחוק היום שבו כוחות השוק ישתחררו מהכבלים ההדוקים של הממשלה, אז ההאטה בהוצאות הקמעונאיות בסין מעידה כי גם המשענת החדשה של המשק הסיני עוד רחוקה מלהיות יציבה. המגמה הזו מדאיגה אף יותר לנוכח תחזית קרן המטבע הבינלאומית (ראו מסגרת) שלפיה היקף הסחר העולמי צפוי להצטמצם השנה ב־0.7%, ובכלכלות המתעוררות ב־1%.

סין, אם כך, נמצאת באזור דמדומים, שבו המודל הכלכלי החדש שאליו היא שואפת עוד מלא בחורים שחורים ואילו המודל הישן שדחף אותה לקצב צמיחה דו־ספרתי בעשור הראשון של המאה הופך לפחות ופחות רלבנטי. לא היה בכך שום דבר רע אילולא היה נדמה שבייג'ינג מנסה לפזר את הערפל שבבית באמצעות עוד ערפל, שמופנה גם כלפי חוץ.